שבע שנים אחרי אחד מאסונות הנפט הגדולים בישראל - כתב אישום נגד האחראים: כתב אישום הוגש בצהריים (יום ג') נגד חברת קצא"א וארבעה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה, בגין אחריותם לאירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה וזיהום שנגרם כתוצאה מכך. על הכוונה להגיש כתב אישום פורסם לראשונה ב-ynet. האישום הוגש על ידי המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה לבית המשפט השלום בבאר שבע.

הנאשמים הם חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה - סמנכ"לי ביצוע והנדסה שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה - ארתור וייס וחיים בר סלע, מנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א. על פי האישום הם נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה. מדובר בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, זיהום מים בנסיבות מחמירות מכוח אחריות נושאי משרה, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הנקיון, גרימת ריח חזק או בלתי סביר וגם הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק למניעת מפגעים.
מכתב האישום עולה כי בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. הדליפה אירעה במסגרת עבודות לבניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה. לשם כך, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון-אילת, אשר משמש להובלת נפט גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה. לצורך כך, נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו. כחלק מהפרויקט, תוכננה הנחת מקטע צינור חדש, שאורכו כ-800 מטרים, במרחק של כ-6 מטרים מערבה לקו הקיים, וחיבורו לצינור הקיים.
מכתב האישום עולה, כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ- 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א. האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו, נגרמו על פי כתב האישום, עקב מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים, כל אחד לפי חלקו.
בפרקליטות ציינו כי כתב האישום הוגש לאחר הליך שימוע שהתקיים במחלקה להנחיית התובעים, והוא מייחס לנאשמים ביצוע עבירות סביבתיות לפי חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הניקיון.
1 צפייה בגלריה
הפעולות לעצירת הדליפה ב-2014
הפעולות לעצירת הדליפה ב-2014
הפעולות לעצירת הדליפה ב-2014
(צילום: מאיר אוחיון)
בעקבות האירוע הוגשה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו. במסגרת גישור שהתקיים במסגרת ההליך האזרחי, הצטרפה המדינה כנאמן הציבור במשאבי הטבע וכתובעת פוטנציאלית, על מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה לצורך שיקום השמורה ובגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים. זאת לאור עמדתה, כי המדינה היא התובעת הנכונה ביחס לנזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך – לכלל הציבור.
במסגרת הסכם הפשרה, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ובו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים. זאת בעיקר בשל הפגיעה בשמורת עברונה ובסביבתה, ובשל הנזק שנגרם לציבור עקב מניעת ההנאה מהשמורה נוכח הפגיעה בסביבה הטבעית ובשירותי המערכת האקולוגית שסיפקה השמורה. מהפרקליטות נמסר כי הפרקליטות והמשרד להגנת הסביבה ימשיכו לפעול, תוך שילוב ידיים, לקידום המשפט הסביבתי, הן בפן הפלילי והן האזרחי, למען הציבור כולו.
מקצא"א נמסר בתגובה לאישום: "קצא"א מחויבת לערכי הטבע והגנת הסביבה, ומשקיעה לאורך השנים לשם כך משאבים רבים. מדובר באירוע חריג מלפני כשבע שנים, שאירע בעקבות כשל נקודתי, שלא במהלך פעילותה השוטפת של החברה, אלא במסגרת עבודות לשינוי תוואי הצינור לצורך בניית שדה התעופה 'רמון'. מיד לאחר קרות האירוע נהגה קצא״א באחריות וביעילות ופעלה באופן מקצועי ומהיר. מאז האירוע החברה הפיקה לקחים, שינתה נהלים ופועלת רבות לשיקום הקרקע, כולל באמצעים החדישים ביותר בעולם. במסגרת זו ביצעה פרויקט ייחודי לניקוי הקרקע בשיתוף רשות הטבע והגנים".
עו״ד חן ויסמן ממשרד ברטל כהן, המייצגים את חיים בר סלע, מסרה כי: "חבל כי באסון כה נורא החליטה המדינה להגיש כתב אישום דווקא נגד מי שאינו אחראי לו. מקווים שנשכנע את בית המשפט בכך שהאחריות לאסון היא של אחרים".
בחברה להגנת הטבע אמרו בעקבות כתב האישום שהוגש: "האסון בעברונה התרחש לפני שבע שנים. כעת רוצים לתת לאותה חברה ממש להכפיל פי כמה וכמה את היקף שינוע הנפט במפרץ אילת, סמוך לאחת משוניות האלמוגים המיוחדות והחשובות בעולם. זה הזמן לבטל את הסכם קצא"א. רה"מ בנט, שר החוץ לפיד - זה בידיים שלכם".