פליטות הפחמן העולמיות שמקורן בדלקים מאובנים צפויות לרדת ב-0.4% בשנת 2026 – מגמה הנובעת מהרחבת השימוש באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, וכן מהמלחמה באיראן (פליטות פחמן דו-חמצני השנה מוערכות ב-38.2 מיליארד טונות). ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה צפוי להגיע ל-427.7 חלקים למיליון בשנת 2026 – רמה הגבוהה ב-54% מהרמות ששררו לפני העידן התעשייתי. למעשה, זוהי הפעם השלישית במאה ה-21 שבה נרשמה ירידה בזיהום הפחמן העולמי. שתי הפעמים האחרות נבעו מהמיתון העולמי ב-2009 וממגפת הקורונה ב-2020.
תעשיית הפחם באינדונזיה
(צילום: Ahmad Mulia Panjaitan/AP)
מניתוח שערך צוות מחקר בינלאומי, המונה למעלה מ-140 מדענים, עולה כי פליטות שמקורן בתעשיית הנפט ירדו בשיעור של 1.9% – ככל הנראה כתגובה לטווח קצר לזעזוע האנרגטי שחולל העימות מול איראן. המלחמה באיראן הביאה לסגירת מצר הורמוז – עורק שינוע חיוני – ובכך דחפה כלפי מעלה את המחירים העולמיים של בנזין ונפט. לצד זאת, חלה ירידה של 0.3% בפליטות שמקורן בגז טבעי, אך גם עלייה של 0.6% בפליטות שמקורן בפחם.
בעוד הביקוש העולמי לאנרגיה ממשיך לעלות, שני שלישים מהגידול נענים באמצעות הרחבת השימוש באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, וכן באמצעות כלי רכב חשמליים. הפליטות שנמנעו הודות לאנרגיה סולארית ואנרגיית רוח עלו מ-0.28 מיליארד טונות ב-2010 ל-4.1 מיליארד טונות ב-2025, וצפויות להגיע ל-4.6 מיליארד טונות ב-2026. עם זאת, בדוח מטעם Global Carbon Project – יחד עם מחקר שפורסם בכתב העת Nature Climate Change – נקבע כי הצמיחה באנרגיה נקייה עדיין אינה מהירה מספיק כדי להביא לירידה מתמשכת בפליטות גלובליות של פחמן דו-חמצני שמקורן בדלקים מאובנים. הממצאים צפויים להיות מוצגים בפני באי ועידת האקלים של האו"ם, שנערכת בימים אלה באנטליה שבטורקיה.
תחנת כוח פחמית מזהמת בארצות הברית
(צילום: Carolyn Kaster/AP)
רכב חולף על פני טורבינות רוח בצפון-מערב טורקיה
(צילום: Emrah Gurel/AP)
כאשר הפליטות הנובעות משינויים בשימושי הקרקע (כגון בירוא יערות) צפויות לגדול במקצת השנה, סך פליטות הפחמן הדו-חמצני צפוי להגיע ל-43.3 מיליארד טונות בשנת 2026 – עלייה לעומת 42.8 מיליארד טונות אשתקד. תקציב הפחמן הנותר (כמות הפחמן הדו-חמצני שניתן לפלוט לפני שההתחממות תגיע ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמות ששררו לפני העידן התעשייתי) עומד כעת על 150 מיליארד טונות – כמות השקולה לפחות מארבע שנות פליטות בקצב הנוכחי.
"ירידה בפליטות פחמן דו-חמצני ממקורות דלקים מאובנים היא דבר מעודד, אך הפחתה הנובעת בחלקה מזעזועים גיאופוליטיים אינה מהווה פתרון אקלימי בר-קיימא", אמר פרופ' פייר פרידלינגשטיין, מנהל המשרד לתקציב הפחמן העולמי באוניברסיטת אקסטר, אשר עמד בראש צוות המחקר. "הפתרון לטווח הארוך נותר פריסה מואצת של טכנולוגיות אנרגיה נקייה. בעוד שמקורות אנרגיה מתחדשים וכלי רכב חשמליים מפצים במידה גוברת והולכת על הגידול בביקוש לאנרגיה, נדרשת האצה נוספת כדי שהפליטות העולמיות יגיעו לשיא וייכנסו למגמת ירידה מתמשכת".
פרופ' קורין לה קרה, מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת מזרח אנגליה, שעמדה גם היא בראש צוות המחקר, הוסיפה ואמרה כי טכנולוגיות נקיות מחוללות שינוי ממשי בהפחתת הפליטות העולמיות. "השימוש באנרגיה סולארית, באנרגיית רוח וברכבים חשמליים מתרחב במהירות, בהובלת סין. מדינות בכל יבשת מפחיתות את הפליטות שלהן, וזאת במקביל לצמיחה כלכלית. האצה נוספת של תהליך זה עשויה להביא לשינוי מגמה בפליטות העולמיות בתוך שנים ספורות", אמרה פרופ' לה קרה.
מכליות נפט חולפות במצר הורמוז, מול חופי האי קשם באיראן
(צילום: Asghar Besharati/AP)
שריפת יער באמזונס הברזילאי
(צילום: Edmar Barros/AP)
הממצאים מלמדים כי הפליטות בסין צפויות לרדת ב-0.9% בשנת 2026, לאחר שנתיים של צמיחה מתונה בפליטות. לצד ירידה משמעותית בפליטות שמקורן בנפט, נרשמה עלייה קלה (0.3%) בפליטות שמקורן בפחם, בעוד ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים ממשיך לצמוח בשיעור ניכר. בעוד שסין אחראית ל-32% מפליטות גזי החממה ממקורות דלקים מאובנים בעולם, היא גם המדינה הפעילה ביותר מבחינת מקורות אנרגיה מתחדשת וכן מאמצי ייעור מחדש. מחצית מהפליטות העולמיות שנמנעו הודות לאנרגיה מתחדשת ולכלי רכב חשמליים מקורן בסין.
על פי התחזיות, הפליטות בארצות הברית צפויות לרדת ב-1.3%, בעיקר בשל ירידה בפליטות שמקורן בפחם (אשר זינקו אשתקד עקב מחירי גז טבעי גבוהים ומזג אוויר קר). לעומת זאת, הפליטות בהודו צפויות לגדול ב-4.4% – שיעור גבוה יותר מהצמיחה השנתית הממוצעת של 3.5% שנרשמה בעשור האחרון – בעוד שהפליטות של האיחוד האירופי ושל יפן צפויות לרדת ב-1.5% וב-1% (בהתאמה). הפליטות בשאר העולם צפויות לרדת ב-0.7%. המרכיב המשמעותי ביותר בירידה זו נוגע כאמור לנפט, ככל הנראה על רקע עליית מחירים ומגבלות היצע גלובליות.
תעשיית הנפט בוונצואלה
(צילום: Ariana Cubillos/AP)
שריפה במתקן הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות הערביות, לאחר פגיעת כטב"ם איראני
(צילום: Altaf Qadri/AP)
הפליטות מתעופה בינלאומית ומספנות בינלאומית צפויות שתיהן לרדת ב-1%. הירידה בתחום התעופה נובעת בחלקה מצמצום הפעילות במזרח התיכון. לעומת זאת, הפליטות הגלובליות של פחמן דו-חמצני הנובעות משינויים בשימושי הקרקע ירדו בעשור האחרון, אך השנה הן צפויות לעלות ולהגיע ל-5.1 מיליארד טונות. מגמה זו נובעת מעלייה בפליטות כתוצאה משריפות שנגרמות כמעט לחלוטין כתוצאה מפעילות אנושית ומהידרדרות מצב היערות בדרום-מזרח אסיה – תופעות הקשורות לתנאים יבשים יותר, המיוחסים להתרחשות מואצת ומוגברת של "אל ניניו".
סך פליטות הפחמן הדו-חמצני – המהווה את הסכום של פליטות ממקורות דלקים מאובנים ופליטות הנובעות משינויים בשימושי הקרקע – גדל בקצב איטי יותר בעשור האחרון (0.3% לשנה), בהשוואה לעשור שקדם לו (1.7% לשנה). הפליטות הנובעות מבירוא יערות קבוע נותרות גבוהות, ועומדות על כ-3.8 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני בשנה (בתקופה שבין 2016 ל-2025). ייעור מחדש וייעור שטחים חדשים, מקזז כחצי מהפליטות הנובעות מבירוא היערות. לצד סין, בולטות גם 27 מדינות מהאיחוד האירופי וארצות הברית, עם סך מצטבר של 0.8 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני הנקלטים מדי שנה הודות לייעור מחדש וייעור שטחים חדשים. המגמה ניכרת גם באזורים אחרים בעולם, כגון ברזיל, רוסיה ואינדונזיה – אך באזורים אלה, הפליטות הנובעות מבירוא יערות עולות על כמויות הפחמן הנקלטות ביערות.
