בזמן שוועידת האקלים של האו"ם נפתחה היום (ב') באנטליה שבטורקיה, למזכ"ל אנטוניו גוטרש יש מסר דחוף למנהיגי העולם: "זהו רגע האמת". במהלך העשור האחרון, לא פסק גוטרש מלהזהיר ולבשר רעות בנוגע לשינויי האקלים – הנגרמים כתוצאה משריפת דלקים מאובנים (גז, נפט ופחם) – תוך שימוש, לעיתים קרובות, בתיאור תרחישי אימים. לפני שלוש שנים הוא אף הצהיר כי "עידן הרתיחה הגלובלית הגיע", בהתייחסו לעליית הטמפרטורות ולהתגברותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים – שניהם תוצאות של שינויי האקלים. מי שלא משתתפת בוועידה החשובה היא ישראל. המשרד להגנת הסביבה הודיע כי בשל אילוצים ביטחוניים, לא יצאה השנה משלחת ישראלית לוועידה, אך נציגי משרדי הממשלה ימשיכו לקחת חלק בדיונים ובפעילות הבין-לאומית באמצעים מקוונים
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שמסיים את תפקידו בסוף השנה לאחר עשור
(צילום: Yuki Iwamura/AP)
אך הפעם, תהיה זו דרשתו האחרונה בנושא ההתחממות הגלובלית כאדם העומד בראש האו"ם, שכן כהונתו השנייה והאחרונה מסתיימת בסוף השנה. הפעם, אולי יותר מתמיד, תחושת הדחיפות מוחשית ביותר בעולם הסובל מהחמרה בגלי חום קטלניים, סופות, שיטפונות ובצורות – כל זאת על רקע טמפרטורות הממשיכות לעלות.
בנוסף לכל אלה, תופעת "אל ניניו" – דפוס אקלימי טבעי המשבש את מערכות מזג האוויר ברחבי העולם – הולכת ומחמירה, מה שמאיים לשבור שיאים מבחינת השנה החמה בהיסטוריה. "איננו יכולים להמתין עוד, ואיננו יכולים להמשיך בדיונים אינסופיים שבהם כל אחד מנסה להטיל את האחריות על מישהו אחר. על כולם לעשות יותר – ללא כל דיחוי", אמר גוטרש, וציין כי בכוונתו לומר זאת למנהיגים שייקחו חלק בוועידת האקלים הנוכחית (COP31), שנפתחה כאמור היום ועתידה להינעל ב-20 בנובמבר.
גוטרש מודע לכך שמדובר במאמצו האחרון לתרום למאבק בשינויי האקלים. עשור יחלוף מהרגע שבו גוטרש התמנה למזכ"ל האו"ם ועד לרגע שיפרוש מתפקידו. בשנים הללו, הוא הפך לאחד הדוברים הבולטים ביותר בנושא, תוך שהוא דוחק במדינות – שלעיתים קרובות גילו התנגדות – לפעול ביתר נחישות להפחתת פליטות הגזים הלוכדים חום באטמוספרה של כדור הארץ.
גידולים חקלאיים שהתייבשו בבצורת שפקדה את אל-סלבדור
(צילום: Salvador Melendez/AP)
שיטפונות שפקדו את בנגקוק, בירת תאילנד
(צילום: Sakchai Lalit/AP)
ניסיון נואש להתמודד עם גל החום שפקד את הוותיקן
(צילום: Alessandra Tarantino/AP)
גוטרש אף שחזר בדבריו את הרגע אותו הוא מגדיר כ"קשה ביותר בחייו". זה קרה בשנה שעברה, כאשר התייעץ עם אנשי מדע לקראת נאום מרכזי בנושא האקלים. בדומה למה שעשה במשך תשע שנים, גוטרש התכוון להדגיש כי היעד המרכזי של הסכם פריז משנת 2015 – הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית – עדיין בר-השגה. הוא התכוון לומר שהעולם נדרש לעשות הרבה יותר כדי להישאר מתחת לרף זה, וכי הדבר אפשרי לביצוע. "מדענים אמרו לי שאי אפשר לומר זאת, כיוון שזה כבר אינו נכון", אמר גוטרש, שהיה מהנדס לפני הקריירה הפוליטית שלו. "כמויות גדולות מדי של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים – תוצאה של שריפת דלקים מאובנים – נפלטו אל האטמוספרה. זה היה הלם עצום עבורי, וחשתי תחושה אדירה של כישלון".
עם זאת, גוטרש מבהיר בדבריו כי לא העולם הוא שנכשל, אלא ההנהגה הפוליטית. "הגנה על כדור הארץ דורשת ראייה אסטרטגית ארוכת-טווח. ואולם, במערכות פוליטיות רבות אין ראייה אסטרטגית שכזו. המדיניות משתנה לעיתים קרובות, דבר שאינו מאפשר את סוג ההשקעה העקבית והנחושה הנדרשת", ציין גוטרש, שהצביע על תקופת כהונתו כראש ממשלת פורטוגל בסוף שנות ה-90, כדי להראות שאפשרי להשקיע לטווח ארוך בעתיד ירוק יותר. הוא אף הוסיף כי הפריחה העולמית באנרגיית רוח ואנרגיה סולארית – המהוות חלופות זולות יותר לדלקים מאובנים – מעוררת בו תקווה.
הדרישה לצדק אקלימי מצד פעילי אקלים בטורקיה, תוך דרישה ממנהיגי העולם להתחייב למעבר צודק הרחק מדלקים מאובנים
(צילום: Caner Özkan/350.org/AP)
חוות טורבינות רוח בטורקיה
(צילום: Emrah Gurel/AP)
חווה סולארית בטורקיה
(צילום: Emrah Gurel/AP)
לדבריו של גוטרש, לנוכח רוחות הקרב המנשבות באוקראינה ובאיראן, והחששות סביב הבינה המלאכותית – נושא שסביבו ניסה גם לגייס את מנהיגי העולם – קיימים איומים רבים. "הבעיה היא שכל הדברים האלה משתלבים יחד", אמר גוטרש, תוך ציון הצריכה העצומה של חשמל ומים וכן פליטות הפחמן הכרוכות בבינה מלאכותית. לדבריו, זעזועים באספקת האנרגיה הנובעים ממלחמות ממחישים כי ההסתמכות על דלקים מאובנים מהווה בעיה ביטחונית עמוקה.
לפני שלוש שנים, גוטרש סייר בפסגות הגבוהות ביותר של הרי ההימלאיה בנפאל, והזהיר מפני עתיד נפיץ, שבו אגמים הניזונים מקרחונים בפסגות ההרים יובילו למפולות ולשיטפונות הרסניים. "אני נמצא כאן היום כדי לזעוק מעל גג העולם: עצרו את הטירוף", אמר גוטרש ב-2023. "הקרחונים נסוגים, אך לנו אין אפשרות לסגת. עלינו לשים קץ לעידן הדלקים המאובנים".
נזקי השיטפונות ומפולות הבוץ בנפאל
(צילום: Dar Yasin/AP)
שלטי מחאה כנגד תעשיית הדלקים המאובנים, מתוך הצורך לשמור על מגבלת 1.5 מעלות צלזיוס ביחס לרמות הטרום-תעשייתיות (בהתאם להסכם פריז משנת 2015)
(צילום: Andre Penner/AP)
למרבה הצער, תרחיש הקיצון שתיאר בזמנו התממש בחודש אוגוסט האחרון, כאשר שיטפונות קטלניים ומפולות של בוץ גבו את חייהם של למעלה מ-1,400 בני אדם, בעוד ש-5,600 נוספים הוגדרו כנעדרים. מדענים ציינו כי לשינויי האקלים היה חלק באסון הזה. בהקשר הזה, גוטרש טען שמישהו צריך לשלם כדי לסייע לקורבנות שינויי האקלים, שלעיתים קרובות לא גרמו לבעיה בעצמם. "חברות הדלקים המאובנים גורפות רווחי עתק. על כן, מן הראוי למסות רווחים אלה, ולהשתמש בהכנסות מהמס כדי לסייע למדינות הסובלות מההשפעות הדרמטיות ביותר של שינויי האקלים", אמר גוטרש.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש
(צילום: Yuki Iwamura/AP)
תחנת כוח פחמית הפועלת בארצות הברית
(צילום: Carolyn Kaster/AP)
גוטרש אף חש תחושת זעם כלפי אלה שממשיכים – אם לא להכחיש את המצב, הרי שלפחות לסרב לנקוט בצעדים ההכרחיים לעצירת הטירוף הזה. "אנטוניו גוטרש הפגין בעקביות רהיטות, נחישות ודיוק רב בכל הצהרותיו ויוזמותיו הרבות להתמודדות עם משבר האקלים", אמר סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור. "הוא פועל כה רבות בנושא זה, כיוון שהוא מבין היטב כי זהו האתגר הגדול ביותר הניצב בפני האנושות". לדברים הללו הוסיפה ואמרה לורנס טוביאנה, מנכ"לית קרן האקלים האירופית – אשר עמדה בראש צוות המשא ומתן שהוביל לחתימה על הסכם פריז – כי גוטרש "עשה ככל יכולתו, ואף קידם את העניינים הרבה מעבר למה שעשה כל מזכ"ל אחר של האו"ם".
מכיוון שמדינות אינן מחויבות לפעול על פי בקשות האו"ם או מנהיגיו, ומכיוון שלמעצמות-העל עומדת זכות הווטו, ציין גוטרש כי לתפקידו כמזכיר הכללי של האו"ם אין כוח השפעה ממשי. מועצת הביטחון של האו"ם עדיין דנה בשאלה מי יהיה המזכיר הכללי הבא של הארגון. עד שזה יקרה, המסר היחיד שגוטרש אמר כי הוא רוצה שהציבור יזכור בנוגע לשינויי האקלים הוא: "קחו זאת ברצינות, כיוון שמדובר באיום קיומי. הדבר הראשון שעלינו להיאבק למענו הוא חיינו שלנו".
