החתולים ש"קמו לתחייה". לאחר שלושה עשורים, וכשנראה כי אבדה התקווה לחזות שוב בחתול נמרי שטוח-ראש (Prionailurus planiceps) בתאילנד, תועדו מספר פרטים בשמורת הטבע על שם הנסיכה סירינדהורן בדרום תאילנד. התגלית מגיעה במועד סמלי למדי, שכן ביום שישי האחרון (26 בדצמבר) צוין בתאילנד "יום הגנת חיות הבר השנתי".
חתולי הבר החמקמקים, מהם נותרו כ-2,500 פרטים בטבע, נחשבים לאחד מחתולי הבר הנדירים והמאוימים ביותר בעולם. אזור התפוצה שלהם מוגבל לדרום-מזרח אסיה וסכנת ההכחדה שלהם נובעת בעיקר בגלל הצטמצמות ופיצול בתי הגידול שלהם על ידי הגורם האנושי, לטובת המרת קרקעות והרחת שטחים חקלאיים.
4 צפייה בגלריה
חתול נמרי שטוח-ראש שנצפה באחת מהמצלמות שמוקמו בשמורת הטבע על שם הנסיכה סירינדהורן בדרום תאילנד
(צילום: Panthera Thailand/AFP)
ממדי גופו של החתול הנדיר מעט קטנים יותר מאלה של חתול הבית (Felis silvestris catus). יש לו עיניים עגולות ובוהקות, ראש שטוח שהעניק לו את שמו, והוא נצפה לאחרונה בתאילנד בשנת 1995, באזור הגבול עם מלזיה.
על כן, האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע להכריז עליו בשנת 2014 כמין ש"נכחד ככל הנראה" בתאילנד.
4 צפייה בגלריה
נקבת חתול נמרי שטוח-ראש עם הגור שלה, שתועדו בשמורת הטבע על שם הנסיכה סירינדהורן בדרום תאילנד
(צילום: DNP/Panthera)
על פי מחלקת הפארקים הלאומיים, חיות הבר והצמחייה של תאילנד וארגון שימור חתולי הבר פנתרה (Panthera), מאז החל הסקר האקולוגי אשתקד, צולמו ותועדו בשטח שמורת הטבע על שם הנסיכה סירינדהורן 29 פרטים.
"הגילוי המחודש מרגש, אך בו זמנית מדאיג", אמר הווטרינר והחוקר ד"ר קאסט סוטאשה מאוניברסיטת קאסטסרט, שציין כי פיצול בתי הגידול החמיר את בידודו של המין.
4 צפייה בגלריה
פגיעה ופיצול בתי הגידול של המין חתול נמרי שטוח-ראש בתאילנד, מה שמאיים על קיומו ומציב אותו ברשימת המינים הנתונים בסכנת הכחדה
(צילום: Sebastian Kennerknecht/Panthera)
לדבריו של מנהל תוכנית השימור של ארגון פנתרה, רטאפן פאטאנראנגסן, הממצאים מצביעים על ריכוז גבוה יחסית של החתול הנמרי שטוח-הראש. הצילומים כללו נקבה עם הגור שלה – סימן נדיר ומעודד שמוכיח כי החתולים הליליים לא רק חיים בדרום תאילנד, אלא גם מתרבים באזור. "המין הזה חי בדרך כלל במערכות אקולוגיות לחות כמו ביצות כבול ומנגרובים של מים מתוקים, סביבות שקשה מאוד לחוקרים לגשת אליהן", הסביר פאטאנראנגסן. "הגילוי המחודש מפיח תקווה – אך זוהי רק 'נקודת ההתחלה' במאמצי השימור העתידיים. מה שיבוא מעתה והלאה הוא זה שיקבע. יש למצוא את הדרך לאפשר לחתולים הנדירים להתקיים לצידנו בצורה בת-קיימא, מבלי להיות מאוימים".
