טאם, הקרנף הסומטרי האחרון של מלזיה ממין זכר, מת במאי 2019 בגיל 30, כשחצי שנה לאחר מכן מתה גם הנקבה האחרונה ממין זה במלזיה, אימאן שמה, שהייתה בת 25. כעת, צוות ממרכז מקס דלבריק גידל בהצלחה תאי גזע ואורגנואידים מוחיים מתאי העור של טאם, במטרה ליצור תאי זרע שעשויים לעזור במאמצי ההצלה של מין הקרנף, ממנו נותרו פחות מ-50 פרטים (על פי הערכה עדכנית מספטמבר 2022), מה שהופך אותו לכזה הנתון בסכנת הכחדה חמורה וממשית.
3 צפייה בגלריה
הקרנפית הסומטרי טאם, שהיה הזכר האחרון מסוגו במלזיה לפני שמת ב-2019
הקרנפית הסומטרי טאם, שהיה הזכר האחרון מסוגו במלזיה לפני שמת ב-2019
הקרנף הסומטרי טאם, שהיה הזכר האחרון מסוגו במלזיה לפני שמת ב-2019
(צילום: Ben Jastram, Leibniz-IZW)
הקרנף הסומטרי חי בעבר בחלקים נרחבים של מזרח ודרום-מזרח אסיה. כיום, הצייד הבלתי חוקי והשמדת בתי הגידול הרסו את אוכלוסיית מיני הקרנפים הקטנים והעתיקים בעולם, והותירו רק כמה עשרות פרטים החיים ביערות הגשם של סומטרה ובחלק האינדונזי של בורנאו. כתוצאה מכך, מפגשי הזדווגות בין זכרים ונקבות הפכו נדירים יותר ויותר.
את המחקר, שמנסה להציל את הקרנף הסומטרי מהכחדה, מובילים מדענים מגרמניה בראשות ד"ר ורה זיוויצה וד"ר סבסטיאן דיקה, ממחלקת תאי הגזע הפלוריפוטנטיים במרכז מקס דלבריק בברלין. המדענים סימנו מטרה שאפתנית: להפוך תאי עור שנלקחו מקרנפים סומטריים שמתו לתאי גזע, מהם יוכלו להפיק תאי ביצית וזרע שישמשו לצרכי הפריה במעבדה, כחלק ממאמצי השימור וההצלה של המין שאוכלוסייתו הולכת ודועכת בקצב מדאיג. בכך, העוברים שגדלו בצלחת הפטרי, עתידים להיות הצאצאים של טאם ופרטים אחרים שכבר מתים או לא פוריים, בכך שיופרו על ידי אימהות קרנף פונדקאיות.
צוות המחקר פרסם את ממצאי מחקרו בכתב העת המדעי iScience, שם למרבה השמחה דווחה הצלחה ראשונית בתהליך, בכך שהחוקרים יצרו תאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים מדגימות העור של טאם. למעשה, לתאים אלה יש שני יתרונות מרכזיים: ראשית, הם מסוגלים להתחלק באופן אינסופי ולכן לעולם אינם מתים, ושנית, הם מסוגלים להפוך לכל סוג תא בגוף. הפלטפורמה הטכנולוגית פיתחה את טכנולוגיות תאי הגזע שלה כחלק מפרויקט המחקר של BioRescue עבור קרנף רחב שפה צפוני שנמצא בסכנת הכחדה חמורה עוד יותר - שכן ממנו נותרו כעת רק שתי נקבות, החיות בשמורת חיות בר בקניה.
3 צפייה בגלריה
קרנף סומטרי באינדונזיה
קרנף סומטרי באינדונזיה
קרנף סומטרי באינדונזיה
(צילום: EPA)
"המחקר הנוכחי שלנו הפיק תועלת רבה מהידע שנצבר באמצעות פרויקט רחב היקף זה, הממומן על ידי משרד החינוך והמחקר של גרמניה", הסבירה ד"ר זיוויצה, שאמרה כי כל עמיתיה למחקר הופתעו ושמחו לגלות שהשיטות בהן נעשה שימוש להפיכת תאי העור של הקרנפים הלבנים הצפוניים לתאי גזע, פעלו היטב גם עם תאי הקרנפים הסומטריים. תחת עדשת המיקרוסקופ, תאי הגזע של שני מיני הקרנפים בקושי היו מובחנים מתאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים אנושיים. עם זאת, היו הבדלים ספציפיים לגבי התאים של הקרנף הסומטרי. "בניגוד לתאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים של קרנף רחב שפה צפוני, לא ניתן היה לטפח את אלה של טאם ללא תאי הזנה, המשחררים הורמוני גדילה שעוזרים לשמור על תאי גזע במצב פלוריפוטנטי", הסבירה ד"ר זיוויצה.
בנוסף לשימור המין, תאי הגזע שמתקבלים מעורו של טאם יכולים לשרת מטרה נוספת. "תאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים מבעלי חיים אקזוטיים מספקים כלי ייחודי לקבל תובנות לגבי התפתחות האיברים", אמרה ד"ר זיוויצה. כדי להדגים זאת, ד"ר סילקה פרהאם-בארסקה, שנמנית גם היא על צוות המחקר, גידלה אורגנואידים מוחיים מתאי העור של טאם. "למיטב ידיעתנו, אורגנואידים מוחיים כמו אלה הושגו עד כה רק מעכברים, בני אדם ופרימטים לא אנושיים. לכן שמחנו מאוד לראות שתאי הגזע שיצרנו מהקרנף הסומטרי יצרו אורגנואידים די דומים לאלו של בני אדם", אמרה ד"ר פרהאם-בארסקה, שהוסיפה כי הצוות נאלץ להתייחס לתאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים אנושיים ושל קרנפים בצורה מעט שונה על מנת ליצור את האורגנואידים המוחיים.
3 צפייה בגלריה
אורגנואיד מוחי של קרנף, בתמונת חתך מיקרוסקופית
אורגנואיד מוחי של קרנף, בתמונת חתך מיקרוסקופית
אורגנואיד מוחי של קרנף, בתמונת חתך מיקרוסקופית
(צילום: Silke Frahm-Barske, Max Delbrück Center)
המטרה הבאה של החוקרים היא להשתמש בתאי הגזע הפלוריפוטנטיים המושרים של טאם לטובת גידול זרע מתאים להזרעה מלאכותית. "השלב הזה קשה ומאתגר יותר מכיוון שכדי להשיג תאי זרע, עלינו להשתמש תחילה בתאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים כדי לטפח תאי נבט ראשוניים - שהם למעשה תאי רבייה שטרם הבשילו", הסבירה ד"ר זיוויצה את המשימה המורכבת הבאה שניצבת בפני החוקרים כעת. "באינדונזיה אכן ננקטים אמצעים לשימור אוכלוסיית הקרנפים הסומטריים על ידי קיבוץ הפרטים המעטים שנותרו בשמורות חיות הבר. אבל נקבות שלא היו בהריון הרבה זמן הופכות לרוב ללא פוריות, למשל בגלל ציסטות שמתפתחות על אברי הרבייה שלהן, או שהן פשוט מבוגרות מכדי להיכנס להרות", הוסיף מומחה הרבייה פרופ' תומס ב. הילדברנדט ממכון לייבניץ לחקר גן החיות וחיות הבר (Leibniz Institute for Zoo and Wildlife Research) בברלין.
"למרות שהמחקר שלנו מנסה להפוך את הבלתי אפשרי לכאורה לאפשרי - כלומר להבטיח את הישרדותם של בעלי חיים שלולא המאמצים להצלתם היו נעלמים מהפלנטה שלנו – זו רק טיפה בים משום שזה עשוי לתרום במקרה הטוב תרומה קטנה להצלת הקרנפים הללו מהכחדה. חשוב להדגיש כי יש להגן ולשמר גם את בתי הגידול המעטים שנותרו לקרנפים הנדירים מהם נותרו עשרות פרטים", סיכמה ד"ר זיוויצה.