סביבתו הייחודית של ים המלח לא מפסיקה לספק הפתעות. בימים האחרונים הרשת געשה בעקבות צילום מרהיב של בריכה לחופי ים המלח, שמימיה אדומים כדם!
5 צפייה בגלריה
המים הפכו לאדומים
המים הפכו לאדומים
המים הפכו לאדומים
(צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
למרות הסנסציה היפיפייה, בהחלט ניתן להגיד שזו אינה תופעה מפתיעה או ייחודית רק לים המלח וצבעי מים כאלו ניצפו גם באגמים רדודים נוספים בעולם – כשהסיבה לכך היא בדרך כלל פריחת אצות. אלא שבבריכות שליד ים המלח יש בכל זאת ייחוד: מחקר חדש המתבצע בשיתוף של אוניברסיטת חיפה והמכון הגיאולוגי - הראה שבריכות אלו משנות את צבען לאורך השנה במגוון צבעים רחב, מירוק עמוק דרך טורקיז בוהק, אדום ועד שחור. המחקר שואף להבין את הקשר בין שינויי הצבעים המרהיבים, כימיית המים הייחודית לים המלח, והמיקרוביולוגיה שעברה התאמה לסביבות קיצוניות.
ממחקרים קודמים ידוע שהבריכות לחופי ים המלח נמצאות בתוך בולענים שנוצרו כתוצאה מהמסת מלח בתת הקרקע' בעקבות נסיגת המפלס בעשרות השנים האחרונות. הבולענים מהווים סביבה הידרולוגית מיוחדת המחוברת באופן תת קרקעי וניזונה ממי תהום, מי שיטפונות ומי ים המלח החודרים לבולענים.
5 צפייה בגלריה
שלוש בריכות, שלושה צבעים שונים
שלוש בריכות, שלושה צבעים שונים
שלוש בריכות, שלושה צבעים שונים
(צילום: צוות המחקר)
5 צפייה בגלריה
וגם כחולה
וגם כחולה
וגם כחולה
(צילום: צוות המחקר)
כאשר ההרכב הכימי של מי הבולענים נבדק, נמצא שלכל בולען הרכב ייחודי משלו המשתנה לאורך השנה. בעזרת מיצוי החומר התורשתי (DNA), המחקר יאפיין את האוכלוסיות המיקרוביאליות בכל בריכה לאורך השנה. תוצאות ראשוניות מחזקות את ההיפותזה שצבעם המשתנה של המים קשור בשילוב הייחודי של ערבוב מים במליחות גבוהה ומים מתוקים, מה שמשפיע על הרכב האוכלוסיות המיקרוביאליות בבריכות.
המחקר ממשיך להתפתח, ובעזרת צילומי רחפן ומצלמות שטח, החוקרות המובילות את המחקר מצפות לתעד את שינויי הצבע לאורך השנה, לאפיין את התנאים ההידרולוגיים הייחודיים, וכן לבדוק האם הפריחות המשגשגות בתנאים קיצוניים, גם רעילות.
5 צפייה בגלריה
אוספים דגימות מאחת הבריכות
אוספים דגימות מאחת הבריכות
אוספים דגימות מאחת הבריכות
(צילום: צוות המחקר)
5 צפייה בגלריה
לא רק אדום. בריכה ירקרקה
לא רק אדום. בריכה ירקרקה
לא רק אדום. בריכה ירקרקה
(צילום: צוות המחקר)
חשוב להדגיש שסביבת הבולענים מסוכנת ואין להתקרב אליהם בלי ליווי מקצועי מחשש לקריסה. לכן, כל מי שמתעניין בתופעה יוצאת הדופן הזו ומעוניין לסייע, או רוצה להצטרף כסטודנט לקבוצת המחקר הרב-תחומית, מוזמן ליצור קשר.
את הכתבה כתבו:
ד"ר שרית אברני, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה.
ד"ר נדיה טויטש, מנהלת האגף לגיאוכימיה וגיאולוגיה סביבתית, במכון הגיאולוגי
ד"ר רויטל בוקמן, החוג למדעים-גיאו-ימיים, בית ספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה.