כשנודע למישה גורוב, יליד רוסיה העוסק בטכנולוגיית מידע, שחלק מהעובדים בשווייץ מגיעים לעבודתם בשחייה, הוא הביע את פליאתו על כך. כעת, למרות שחשב תחילה כי מדובר במנהג "שוויצרי להפליא – ומעט מטורף", הוא עושה בדיוק אותו דבר. במקרה הזה, לא מדובר בשחייה לעבודה בלבד, אלא ביוזמה מבורכת שבה מנקה גורוב את המים מפסולת שמותירים בה תושבי העיר וכל מי שפוקד אותה בכללותם.
גלריה
מישה גורוב אוחז בשקית עם בדלי הסיגריות שאסף לאורך תעלת שאנצנגראבן בתוך חצי שעה
(צילום: Mischa Gurov)
בעת שהתגורר בלונדון ב-2018, הוא יזם עצומה נגד השלכת פסולת, במטרה לנקות את פארק ריצ'מונד – הגדול ביותר מבין הפארקים המלכותיים של לונדון (משתרע על פני כ-10 קילומטרים רבועים) – ואת נהר התמזה. כעת, בדומה למה שעשה בזמנו, החליט גורוב לנקוט פעולה גם בגדולה מבין עריה של שווייץ.
מוקדם יותר הקיץ, הוא החליט לבדוק כמה בדלי סיגריות הוא יכול לאסוף לאורך מקטע קצר לצד השאנצנגראבן (Schanzengraben), תעלה שנבנתה במקור כחלק ממערך הביצורים של ציריך במאה ה-17, ושימשה כחפיר הגנתי. בתוך 30 דקות, לאורך כ-30 מטרים, הוא אסף יותר מ-500 בדלים.
בדלי סיגריות הם הפסולת הנפוצה ביותר בשווייץ. מדי שנה מושלכים למעלה מ-6 מיליארד מהם, ועלות איסופם וניקוים נאמדת ב-53 מיליון פרנק שווייצרי (56 מיליון אירו). במקורות מים, הרעלנים המשתחררים מהם עלולים להיות קטלניים לדגים.
פסולת שהוצאה ממי תעלת השאנצנגראבן על ידי מישה גורוב, לצד הדגים שתיעד במצלמתו
(צילום: Mischa Gurov)
תעלת השאנצנגראבן בציריך
(צילום: Colinmthompson/Shutterstock)
מישה גם מוציא מהמים חתיכות פסולת גדולות יותר, כשהוא יכול להגיע אליהן בבטחה. הוא סבור כי רגולציה מחמירה יותר – לרבות קנסות כבדים יותר בגין השלכת פסולת – עשויה לסייע בהרתעה מפני התנהגות רשלנית ובכיסוי עלויות הניקיון שבהן נושאים כיום משלמי המיסים. נכון לעכשיו, השלכת פסולת בשווייץ עלולה לגרור קנסות שנעים בין 80 ל-250 פרנק שווייצרי (85-266 אירו).
על מנת להבין את סיפורו הייחודי של גורוב, יש לחזור אל שנת 2019, אז עבר להתגורר בציריך. הוא החליט להחליף את הנסיעה ברכבת – שמתאפיינת לא פעם בצפיפות רבה – בשחייה מרעננת במי התעלה העתיקה של העיר. כשמזג האוויר מאיר לו פנים, הוא נוסע בתחבורה הציבורית למרכז העיר, מחליף לבגד ים, וכשחפציו ארוזים בתיק אטום למים – הוא קופץ למי השאנצנגראבן, ושוחה את 1.35 הקילומטרים האחרונים של מסעו לעבודה. "זו הדרך הטובה ביותר להתחיל את יום העבודה", אמר מישה ל-Euronews Earth. "לפעמים אני רואה את הזריחה מעל האגם לפני השחייה, או צופה בברבורים כשהם רוחצים בשעות הבוקר המוקדמות. בפעמים אחרות, ישנם דגים השוחים לצדי לאורך מטרים רבים – זוהי באמת תחושה מיוחדת של הרמוניה".
מישה גורוב בתעלת שאנצנגראבן
(צילום: Mischa Gurov)
צילום אווירי על העיר ציריך ותעלת השאנצנגראבן החוצה את העיר
(צילום: AsiaTravel/Shutterstock)
המרחק שגמע גורוב בשחייה השנה חצה את רף 60 הקילומטרים. אך מפלס המים הנמוך בקיץ הנוכחי – תוצאה של תנאי הבצורת והחום הכבד – סיפק לו נקודת מבט חדשה ושונה על מסעו. הוא הצטייד במצלמה תת-ימית, ומתעד בה דגים, חומות אבן עתיקות וחלק מהעיר שקשה הרבה יותר לראות מהרחוב. "הבנתי שהטבע אינו בהכרח נמצא במקום רחוק – באוקיינוס, ביער גשם או בהרים. לעתים, עולם ומלואו מתקיים כמעט מבלי שאיש יבחין בכך, מתחת לגשר שאנשים חוצים מדי יום", אמר גורוב, שאף הצליח לתעד באחת הפעמים טרוטה חומה (Salmo trutta) – דג גדול שנחשב נדיר במימי התעלה העתיקה. "בדיוק על זה אני נאבק: מערכת אקולוגית עירונית קטנה ועשירה להפתיע שנתונה בסיכון בגלל זיהום המים. הדבר רק חיזק את נחישותי לשמור על הניקיון בחלק הנסתר הזה של ציריך – ולעודד את העוברים מעל לנהוג באותו האופן".
אגם ציריך, אליו מקשרת התעלה העתיקה מתחנת הרכבת המרכזית של העיר, מספק כ-70% ממי השתייה של העיר, ואף מהווה אתר לשחייה ולרחצה. כאמור, הקיץ הנוכחי הוא החם והיבש ביותר שנמדד אי-פעם בשווייץ, מה שהוביל להתרבות אצות בנתיבי המים של ציריך. אולם כשפנה לרשויות, נאמר לגורוב כי מספר האנשים השוחים בתעלת השאנצנגראבן אינו מצדיק את העלות הגבוהה הכרוכה בניקויה.
הולכי רגל נחים על גדול תעלת השאנצנגראבן בציריך
(צילום: Todamo/Shutterstock)
עבור מישה, שמירה על ניקיון המים אינה מסתכמת רק בהגנה על המערכת האקולוגית שהוא מכיר כה היטב – היא עוסקת בכך שכל אחד ימלא את חלקו בשמירה על משאב שכל העיר נהנית ממנו ונסמכת עליו. "שמירה על הניקיון היא אחריות משותפת", אמר גורוב ל-Euronews Earth. "אי אפשר לפתור את בעיית השלכת הפסולת באמצעות עובדי ניקיון או מתנדבים בודדים בלבד – זה יצליח רק באמצעות מאמץ משותף".
ב-18 וב-19 בספטמבר, עתיד להיערך יום הניקיון הלאומי בו הוזמנו תושבי שווייץ לקחת חלק. גורוב לא רק מתכוון לקחת חלק במאמץ, אלא מתכנן לשחות בשעה 7 בבוקר באותו יום לאורך תעלת השאנצנגראבן, בעודו חובש קסדה המעוטרת ב-1,000 בדלי סיגריות משומשים ובפעמון שווייצרי, על מנת להשמיע באופן סמלי "אזעקה סביבתית" ולמחות כנגד הרעלתם של הדגים והיצורים החיים המלווים אותו בדרכו היומיומית.
