האם אחד הפתרונות להגנה על הקרחונים לא יגיע ממעבדת מחקר מתקדמת, אלא דווקא ממרעה הצאן שבהרים? בעוד שווייץ נאבקת לבלום את הצטמצמות הקרחונים בשטחה, צוות של חוקרים ערך ניסוי יוצא דופן בהרי האלפים כדי לבדוק אם אחד ממשאבי הטבע הפחות מוערכים של המדינה ממרכז אירופה עשוי לסייע בכך: צמר כבשים.
יריעות צמר כבשים שנועדו להגן על הקרחונים
יריעות צמר כבשים שנועדו להגן על הקרחונים
יריעות צמר כבשים שנועדו להגן על הקרחונים
(צילום: Denis Balibouse/Reuters)
יריעות צמר כבשים שסיפקו תוצאות מעודדות כאמצעי הגנה על קרחונים בהרי האלפים
יריעות צמר כבשים שסיפקו תוצאות מעודדות כאמצעי הגנה על קרחונים בהרי האלפים
יריעות צמר כבשים שסיפקו תוצאות מעודדות כאמצעי הגנה על קרחונים בהרי האלפים
(צילום: Denis Balibouse/Reuters)
במסגרת המאמצים לעכב את הפשרת הקרחונים הנגרמת משינויי האקלים, מדענים שווייצריים השיקו ניסוי בקרחון טסנפלאורון (Tsanfleuron) שבמערב שווייץ את פרויקט "Keep It Wool", בהובלת הארגון הסביבתי Summit Foundation ואוניברסיטת לוזאן. בניסוי זה נפרסו על הקרחון יריעות העשויות מצמר כבשים שווייצרי כתחליף ביולוגי מתכלה ליריעות הפלסטיק הסינתטיות המזהמות. תוצאות ראשוניות שהתפרסמו מראות כי הצמר מצליח להגן על הקרח מפני קרינת השמש ביעילות דומה לזו של יריעות ברזנט סינתטיות הנפרשות מדי קיץ במטרה להחזיר את קרני השמש ולצמצם את ספיגת החום – ממצאים מעודדים במאמץ להגן על הסביבה ולמנוע את זיהומה.
טמפרטורות השיא שנרשמו בקיץ הנוכחי, לרבות בפסגות הרי האלפים, גרמו לאובדן מוגבר של קרח ולעיצוב מחדש של הנוף ההררי. מגמה זו, שהצפי שרק תלך ותתגבר בחומרתה, מהווה את אחד מהגורמים הבולטים במפולות סלעים, דוגמת זו שהחריבה את הכפר בלאטן (Blatten) ב-28 במאי 2025 לאחר שקרחון ברץ' (Birch) קרס ופקד את האזור במפולת אדירה של קרח, בוץ וסלעים שהרסה או קברה כ-90% מבתי הכפר. כמו כן, דוגמה טרייה יותר היא אסון הטבע הקטלני בנפאל, שם שיטפון פתע ומפולות בוץ אדירות נגרמו ב-26 באוגוסט 2026 בגבול עם טיבט בעקבות קריסת קרחון בהימלאיה.
יריעות צמר כבשים (בפינה השמאלית התחתונה), לצד יריעות סינתטיות מסורתיות באתר הניסוי
יריעות צמר כבשים (בפינה השמאלית התחתונה), לצד יריעות סינתטיות מסורתיות באתר הניסוי
יריעות צמר כבשים (בפינה השמאלית התחתונה), לצד יריעות סינתטיות מסורתיות באתר הניסוי
(צילום: Denis Balibouse/Reuters)
מנהל הפרויקט, טימותי שטיינר, אמר כי הצוות ביקש לבחון חלופה מתכלה, ובו-זמנית למצוא שימוש לצמר השווייצרי – ש-40% עד 70% ממנו נזרקים מדי שנה. הרעיון עלה במוחם של ארבעה סטודנטים לתואר שני, שפעלו כדי לבחון אותו הלכה למעשה. בחודש יוני נפרסו שני אבות-טיפוס של יריעות צמר, מתוצרת החברה השווייצרית Fisolan, על פני שטח של 200 מטרים רבועים בקרחון טסנפלאורון, המשתרע לאורך של כ-3.5 קילומטרים ומגיע בנקודה הגבוהה שלו לגובה של כ-3,000 מעל פני הים. לאורך הקיץ השוו החוקרים את ביצועי היריעות הללו לאלו של יריעות עשויות בד סינתטי.
עדר של כבשים באלפים השווייצריים
עדר של כבשים באלפים השווייצריים
עדר של כבשים באלפים השווייצריים
(צילום: UlabPhoto/Shutterstock)
קרחון טסנפלאורון בשווייץ
קרחון טסנפלאורון בשווייץ
קרחון טסנפלאורון בשווייץ
(צילום: Ursula Perreten/Shutterstock)
התוצאות הראשוניות עלו על הציפיות. שטיינר ציין כי מדידות שנערכו מדי שבועיים הראו שיריעות הצמר הגבילו את הפשרת הקרח באותה מידה כמו המקבילה הסינתטית. "כעת, יש בידינו פתרון ידידותי לסביבה, שלא ניתן רק לחשוב עליו, אלא גם לראות ולמשש", אמר הסטודנט אליוט גאפיו, מאוניברסיטת לוזאן.
עם זאת, חברי צוות הפרויקט השאפתני מדגישים כי יריעות הצמר אינן מהוות פתרון של קסם להתחממות הגלובלית. רק כ-0.02% משטח הקרחונים בשווייץ מכוסה ביריעות הגנה, ומדענים מציינים כי הפחתת פליטות גזי חממה – הנובעות בעיקר משימוש בדלקים מאובנים – נותרה הדרך המשמעותית היחידה בטווח הארוך להאטת נסיגת הקרחונים.