אבן דרך חשובה
המנכ”ל והמייסד של חברת ספייס אקס, אילון מאסק (Musk), הכריז כי החברה תנסה להנחית על מגדל השיגור את שני הרכיבים של מערכת סטארשיפ – טיל השיגור והחללית עצמה – בטיסת הניסוי הבאה בנובמבר השנה.
ספייס אקס (SpaceX) כבר תפסה בהצלחה את טיל השיגור בזרועות המיוחדות של המגדל בשלוש מטיסות הניסוי הקודמות, אבל כולן היו עם הדור השני של טיל סופר-הבי. החברה החלה לבחון במאי השנה את החללית והטיל מהדור השלישי, אבל עדיין לא ניסתה להנחיתם על כן השיגור. בסוף ספטמבר השנה רשמה ספייס אקס ציון דרך חשוב כשביצעה טיסה מסלולית ראשונה של סטארשיפ, וכמו ברוב הטיסות הקודמות החללית והטיל ביצעו תמרון המדמה נחיתה, אבל מעל הים.
המשימה ה-14 של סטארשיפ בחודש שעבר
(צילום: רויטרס / SPACEX)
מאסק הכריז על הניסוי הצפוי בדיווח למשקיעים על ביצועי החברה ברבע השלישי השנה, ואמר כי אם הוא יצליח, זו תהיה “הפעם הראשונה שחללית תיאסף במלואה לאחר טיסה מסלולית”. הוא הוסיף כי “הדרך היחידה שבה אנו יכולים להפיץ את התודעה האנושית מעבר לכדור הארץ על בסיס בר-קיימא היא באמצעות חלליות מסלוליות רב פעמיות לחלוטין. לכן אני חושב שזו אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של הציוויליזציה והתודעה”.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
התאים המיוחדים של מערכת החיסון המבוגרת
למצוא תא זרע בערמת שחת
כשאור השמש מטהר את השדות
ההצהרה של מאסק אינה מדויקת, כי במשך שלושה עשורים, עד 2011, הפעילה ארצות הברית את מעבורות החלל שהיו רב פעמיות, חוץ ממיכל הדלק הענקי שלהן. עם זאת, המעבורות היו יקרות מאוד לתפעול ולהכשרה לטיסה נוספת, והיו מוגבלות לנחיתה על מסלול בכדור הארץ בלבד, בעוד סטארשיפ נוחתת באמצעות מנועים רקטיים, ומותאמת לנחיתה גם על הירח או באטמוספרה הדלילה של מאדים.
חברת ספייס אקס מבצעת כבר עשור נחיתות מבוקרות של השלב הראשון של טילי פלקון 9 ופלקון הבי. הם מכוונים עצמם לנחיתה על כן סמוך לאתר השיגור או על אסדה בים, מה שמאפשר למחזר אותם לשיגור נוסף, ולהשתמש עשרות פעמים בכל שלב ראשון כזה. עם זאת, החברה אינה ממחזרת את השלב העליון של הטילים האלה, והוא נשרף באטמוספרה לאחר השלמת משימתו בחלל. סטארשיפ היא חללית גדולה הרבה יותר – גובהה 52 מטרים וטיל השיגור 72 מטרים – והרעיון הוא שכל מרכיביה יהיו רב פעמיים.
גם החללית וגם הטיל אמורים לכוון עצמם אל מגדל השיגור עצמו, שם הם נלכדים בזרועות מיוחדות, ומורדים בעדינות לקרקע להכשרה מהירה לשיגור נוסף. כאמור, ספייס אקס כבר ביצעה תפיסה כזו של טיל השיגור שלוש פעמים, אבל ביצוע התמרון עם החללית עצמה מורכב יותר, כי היא חוזרת מהחלל במהירות עצומה, בעוד הטיל רק טס לגבול החלל. עם זאת, מאסק הביע ביטחון לגבי הסיכויים להצלחת הניסוי. “הייתי אומר שיש סיכוי גדול יותר להצלחה מאשר לכישלון בטיסה הבאה, ואם לא – יש לנו זרם יציב של ניסויי סטארשיפ עד סוף השנה, והוא יואץ בשנה הבאה”. הוא לא נקב בתאריך יעד לטיסת הניסוי הבאה, רק ציין שהיא צפויה במהלך נובמבר.
אילון מאסק
(צילום: Adrees Latif/Reuters)
מבחינה כלכלית, ספייס אקס דיווחה על זינוק של 161 אחוז בהכנסות – 14.6 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2026, לעומת 5.6 מיליארד ברבע הזה אשתקד. הרווח הנקי עמד על 4.4 מיליארד דולר, לעומת הפסד של 1.1 מיליארד ברבע הזה בשנה שעברה. עם זאת, רק חלק קטן יחסית מההכנסות – 1.8.מיליארד דולר – מגיע מפעולות שיגור עבור לקוחות. רוב עצום של ההכנסות מגיע מרשת סטארלינק, שירותי האינטרנט מהחלל של ספייס אקס ומפעילות הבינה המלאכותית שלה, שמוזגה לתוך ספייס אקס בתחילת השנה. זו הסיבה שספייס אקס מכוונת כעת להקמת מרכזי נתונים בחלל כנדבך מרכזי בפעילות שלה – ושל סטארשיפ – לשנים הקרובות. “זה מרמז כי ההכנסות של ספייס אקס בסוף 2027 יעמדו על בין 500 מיליון לטריליון [דולר]”, סיכם מאסק.
להביא דגימות מהירח של מאדים
יפן שיגרה השבוע משימה ראשונה מסוגה לחקר הירחים הקטנים של כוכב הלכת מאדים, ולאיסוף דגימות מאחד מהם. החללית הלא-מאוישת MMX (ראשי תיבות מאולצים מעט של Martian Moons eXploration, “חקר ירחי מאדים”), שוגרה ביום שלישי לפנות בוקר על גבי טיל H3 מבסיס החלל טנגשימה (Tanegashima) בדרום המדינה. 71 דקות לאחר מכן התנתקה החללית כמתוכנן מהשלב השני של טיל השיגור, לאחר שהוא העלה אותה על מסלול שיביא אותה למאדים בעוד כעשרה חודשים. החללית צפויה להיכנס למסלול סביב מאדים באוגוסט 2027, ובמהלך המשימה לבצע יעפים קרובים לירחים הקטנים שלו, דימוס ופובוס, ולחקור אותם. המדענים מקווים כי המשימה תאפשר לשפוך אור על תעלומת מקורם של הירחים הזעירים והלא-כדוריים. אחת ההשערות היא שמדובר בשני אסטרואידים שנלכדו במסלול סביב מאדים, בעוד תיאוריה חלופית גורסת כי אלה פיסות ממאדים עצמו שהועפו למסלול סביבו בהתנגשות עם גרם שמיים אחר.
שיגור החללית
(צילום: Kyodo/via REUTERS )
השלב הראשון של המשימה יתמקד בפובוס, הגדול משני הירחים, שאורכו כ-22 קילומטרים. לאחר יעפים קרובים ובחירת אתר נחיתה, תנחית עליו החללית רכב גלגלי זעיר, IDEFIX, שפיתחו יחד סוכנות החלל של גרמניה (DLR) וסוכנות החלל של צרפת (CNES). הרכב, שמסתו 25 קילוגרם, צפוי לנחות על פובוס בסוף 2028 או בתחילת 2029, ולאסוף דגימת קרקע של כ-10 גרם. בהמשך הוא יעביר אותה לחללית עצמה. לאחר מכן החללית תבצע כמה יעפים קרובים סביב דימוס, שאורכו כ-14 קילומטרים. אם הכל ילך כשורה היא תסיים את המשימה סביב מאדים בנובמבר 2030, תשים פעמיה לכדור הארץ וב-2031 תצניח באוסטרליה את הקפסולה עם הדגימה מפובוס.
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס”א, משתתפת גם היא במשימה בתרומה של כמה מכשירים לחללית, ובמימון של 87 מיליון דולר. תמורתם היא אמורה לקבל 15 אחוז מהדגימה, שכאמור צפויה להכיל כעשרה גרם בלבד.
הירח פובוס
(צילום: מתוך אתר NASA)
לפני כ-15 שנה שיגרה רוסיה משימה דומה לאיסוף דגימות מפובוס, אך החללית שלהם לא יצאה מהמסלול סביב כדור הארץ עקב תקלה בטיל, וכעבור חודשיים התרסקה באוקיינוס השקט. ארצות הברית תכננה בעבר משימה לאיסוף דגימות ממאדים עצמו, בשיתוף עם סוכנות החלל האירופית. התכנית הייתה להביא לכדור הארץ דגימות קרקע שרכב השטח “פרסבירנס” אסף במאדים בשנים האחרונות, אך היא בוטלה ב-2024 בשל העלויות הצפויות, ונאס”א עדיין מנסה לקדם אותה בעזרת יזמים פרטיים.
האח הגדול עוקב אחר האח הגדול
לוויין צבאי רוסי ביצע בימים האחרונים תמרון התקרבות ללוויין מכ”ם מסחרי שצילומיו משמשים גם את צבא אוקראינה. על פי הדיווח של חברת המעקב LeoLabs, הלוויין קוסמוס 2612 סגר בשבוע שעבר מרחק של מאות קילומטרים מהלוויין ICEYE-X36, התקרב למרחק של 3-2 קילומטרים, ולאחר מכן התקרב עוד יותר, עד שלא היה אפשר להבחין במעקב מהקרקע שמדובר בשני לוויינים. בחברת המעקב הדגישו כי לא מדובר במעבר מקרי של הלוויינים זה ליד זה, אלא בתמרון התקרבות מובהק. בתחילת השבוע הלוויין הרוסי החל להתרחק בהדרגה מלוויין המטרה.
ICEYE היא חברה פינית שמפעילה כ-80 לווייני מכ”ם לצילום הקרקע באיכות גבוהה. הלוויין X36 שייך לחברה בת אמריקנית של ICEYE, שכמו החברה האם מספקת הדמיות לוויין גם ללקוחות צבאיים רבים, בהם צבא אוקראינה. רוסיה הבהירה לאחר שפלשה לאוקראינה ב-2022 כי לוויינים אזרחיים שמסייעים לאוקראינה הם מטרה לגיטימית מבחינתה.
לוויינים רוסיים כבר התקרבו בעבר ללווייני ריגול אמריקניים. עם זאת, ככל הידוע זו הפעם הראשונה שהם ביצעו תמרון כזה על לוויין מסחרי, מהלך שחברת LeoLabs הגדירה אותו כבעל “חשיבות אסטרטגית”. לפי שעה, עם זאת, לא ידוע על נזק כלשהו שנגרם ללוויין המסחרי, או על שינוי בפעילותו.
הגנרל בדימוס ג’ון שו (Shaw), שהיה סגן מפקד פיקוד החלל האמריקני, אמר לאתר ArsTechnica כי המהלך הוא פרובוקציה של הרוסים. “עד כה, הפרשנות הטובה ביותר של הפעולה הרוסית היא מסר ברור שהם פועלים באגרסיביות ליד פלטפורמות שהם תופסים כאיום ממשי או פוטנציאלי על האינטרסים שלהם”, אמר שו. “פעילות כזו בחלל דומה לאופן שבו הרוסים פועלים במקומות אחרים – התנהגות חודרנית ופרובוקטיבית”.
הירח מתכווץ
על פי ההשערות המקובלות, הירח נוצר מגוש של סלע מותך שהועף מכדור הארץ הצעיר בהתנגשות עם גרם שמיים אחר לפני כ-4.5 מיליארד שנים. מאז הירח לא רק קיבל את צורתו הכדורית בזכות הסיבוב העצמי שלו, הוא גם מתקרר והולך, מה שגורם לו להתכווץ. מחקר חדש ניסה לאמוד את קצב ההתכווצות והגיע למסקנה כי הירח איבד 45 מטרים מקוטרו ב-400 עד 800 מיליוני השנים האחרונות.
התכווצות של 45 מטרים בכחצי מיליון שנים. אחד הבקעים בפני הירח שצילם הלוויין LRO ושימשו במחקר
(מקור: NASA/KARI/ASU/Intuitive Machines/Smithsonian)
החוקרים, ממכון סמית’סוניאן, ממרכז גודארד של נאס”א ומחברת Intuitive Machines, ניתחו צילומים של יותר מ-10,000 בקעים צעירים גיאולוגית על פני הירח, שצילם הלוויין האמריקאי הוותיק LRO, שמקיף את הירח מאז 2009. “מספר הבקעים שגילינו בצילומים גדול בהרבה ממה שדמיינתי”, אמר ראש צוות המחקר, הגיאולוג תומס ווטרס (Watters) ממכון סמית’סוניאן. “ככל שפנים הירח ממשיך להתקרר ולהתכווץ הבקעים צפויים לגדול ובקעים חדשים צפויים להיווצר, והתהליך נמשך גם היום”.
בניגוד לכדור הארץ, שפניו מורכבים מלוחות טקטוניים שנמצאים בתנועה מתמדת, פני השטח של הירח הם יחידה אחת, שמשנה את פניה ונבקעת כשהירח מתכווץ. מיפוי של הבקעים האלה ושל צפיפותם מאפשר לחוקרים לזהות איפה הקרום דק יותר, שם נוצרים בקעים רבים וגדולים יותר, וגם להעריך את קצב ההתכווצות של הירח. בסופו של דבר מדובר כמובן בהתכווצות קטנה מאוד, כמה עשרות מטרים בגוף שקוטרו כמעט 3,500 קילומטרים, ושטח הפנים שלו דומה לשטחה של יבשת אפריקה.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
