שמונה מדענים, שניים מהם מישראל, יקבלו השנה את פרס וולף, הפרס היוקרתי ביותר המוענק בישראל. באירוע שנערך הערב (יום ה') בבית נשיא המדינה בירושלים הוכרז על שמונת הזוכים לשנת 2026 בתחום הפיזיקה, הכימיה, הרפואה והמתמטיקה. האירוע התקיים במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ומ"מ יו"ר מועצת קרן וולף, פרופ' אסנת לוקסנבורג. הזוכים יקבלו את הפרס בחודש יוני 2027 בכנסת.
פרס וולף במתמטיקה
פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב - יקבלו את הפרס "על עבודתם המכוננת בתורת ההצגות, בתבניות אוטומורפיות ובגאומטריה אלגברית, ועל תרומתם ליצירת תורת ההצגות הגאומטרית"
בוועדת הפרס אמרו כי פרופ' קשדן ופרופ' ברנשטיין שינו מן היסוד את הדרך שבה מתמטיקאים מבינים את הקשרים בין תחומים שונים במתטמטיקה . רעיונותיהם פורצי הדרך יצרו גשרים חדשים בין אלגברה, גאומטריה ואנליזה, והניחו את היסודות לתחום מרכזי במתמטיקה המודרנית – תורת ההצגות הגאומטרית. הכלים והמושגים שפיתחו הפכו לאבני יסוד במחקר המתמטי ומשמשים עד היום לפתרון בעיות עמוקות בתחומים רבים, מתורת החבורות ועד לתוכנית לנגלנדס.
פרופ' דוד קשדן, יליד מוסקבה (1946), הוא מהמתמטיקאים הבולטים בעולם בתחום תורת ההצגות. זיקתו למתמטיקה החלה בילדותו בעקבות "עסקה משפחתית" שאפשרה לו להיעדר יום בשבוע מבית הספר. בנעוריו בלט כישרונו, והוא הוזמן לעבוד עם בנו של המתמטיקאי הדגול ישראל גלפנד. עבודה זו, לצד השתתפות בחוגים המתמטיים במוסקבה, עילתה בו תפיסה של מתמטיקה כתרבות המבוססת על שיחה, שיתוף פעולה וגילוי סדר בתוך מורכבות.
לצד עבודתו המדעית, טיפח עניין עמוק בפילוסופיה ובמחשבה יהודית, ולמד אצל הרב יוסף דב סולובייצ'יק בבוסטון. כבר בשנות העשרים לחייו קנה קשדן את עולמו כשפתר שתי בעיות מרכזיות שניסח אטל סלברג. פתרונן הוביל להגדרת תכונה (T) של קשדן, שהפכה לאבן פינה בתאוריה של חבורות עם יישומים נרחבים – מבניית גרפים מרחיבים (expanders) ועד גאומטריה ולוגיקה. בנוסף, תרם תרומה מכוננת לתאוריה של יריעות שימורה.
פרופ' דוד קשדן
(צילום: קרן וולף)
פרופ' קשדן נחשב לאחד ממייסדי תורת ההצגות הגאומטרית. יחד עם ג'ורג' לוסטג פיתח את בסיס ופולינומי קשדן–לוסטג, וניסח השערות מרכזיות שהוכחו מאוחר יותר והעניקו תנופה אדירה למחקר בתחום, לתורת התבניות האוטומורפיות ולתוכנית לנגלנדס.
בנוסף פרופ' קשדן הוא חתן פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב על עבודתו המתמטית בתחום תורת החבורות (2012), פרס א.מ.ת. (2016), פרס רוטשילד (2010) ופרס מקארטור (1990). בשנת 2013 הוא נפצע באורח קשה מאוד בתאונת דרכים בירושלים, לאחר שמשאית פגעה בו. למרות שמצבו הוגדר קריטי, הוא הצליח להתאושש.
פרופ' יוסף ברנשטיין, יליד מוסקבה (1945), הוא מתמטיקאי מצטיין שהתבלט כבר בנעוריו כשזכה במדליית זהב באולימפיאדה הבינלאומית. לאחר לימודיו באוניברסיטת מוסקבה ועבודה במוסדות מובילים כמו הרווארד, עלה לישראל ב-1993 והצטרף כפרופסור מן המניין לאוניברסיטת תל אביב.
פרופ' יוסף ברנשטיין
(צילום: קרן וולף)
פרופ' ברנשטיין מחולל תמורות עמוקות בתורת ההצגות ותורת התבניות האוטומורפיות. כבר בדוקטורט שלו (בגיל 26) פיתח תורה אלגברית של אופרטורים דיפרנציאליים בעלי מקדמים פולינומיים והציג את פולינום ברנשטיין–סאטו, שהפך לכלי מרכזי בגאומטריה אלגברית, תורת ההצגות ולוגיקה. עבודתו המשותפת עם סרגיי גלפנד וישראל גלפנד היוותה פריצת דרך בתורת ההצגות, ובהמשך גילה עם ביילינסון ודלין את מקבילתה הטופולוגית – אלומות פרוורסיות (perverse sheaves). מחקרים אלו, לצד הוכחת השערת קשדן–לוסטג עם ביילינסון, ביססו את תורת ההצגות הגאומטרית.
בנוסף, הניח את היסודות לתורת ההצגות של חבורות p-אדיות והציג גישה חדשנית לתאוריה האנליטית של תבניות אוטומורפיות. יחד עם חניקוב הציג רעיון פורץ דרך לחסימת פונקציות L באמצעות חקירת פריודות (periods), שניצב במרכז ההתקדמויות בתחום. עבודתו מתאפיינת בפשטות, בהירות מוחלטת וחיפוש אחר תשובות יסודיות.
פרס וולף ברפואה
פרופ' צ'ארלס צוקר - "על שחולל מהפכה בהבנתנו את חוש הטעם, האחרון מבין חושינו שסודותיו פוענחו"
פרופ' צוקר מאוניברסיטת קולומביה חולל מהפכה בהבנת חוש הטעם. מחקריו חשפו את התאים והקולטנים המאפשרים לנו לזהות את חמשת הטעמים הבסיסיים – מתוק, מר, מלוח, חמוץ ואומאמי – והראו כיצד המידע הזה מועבר ומקבל משמעות במוח.
באמצעות ניסויים פורצי דרך הוא הוכיח כי תחושת הטעם אינה נקבעת רק על ידי הקולטן שמזהה חומר מסוים, אלא בעיקר על ידי המסלול העצבי שאליו מחובר תא החישה. עבודתו הפכה את חוש הטעם מאחת ממערכות החישה הפחות מובנות למערכת שהמנגנונים המולקולריים והעצביים שלה מוכרים לנו לפרטי פרטים.
הזוכה בפרס וולף לרפואה לשנת 2026
(צילום: קרן וולף)
פרס וולף בפיזיקה
פרופ' עמנואל בלוך מאוניברסיטת מינכן ופרופ' ג'ון יה מהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב - "על הישגים פורצי דרך ובעלי יישומים רחבים בשליטה במערכות של אטומים אולטרה-קרים"
פרופ' עמנואל בלוך ופרופ' ג'ון יה חוללו פריצות דרך ביכולת לשלוט באטומים ולחקור את העולם הקוונטי בדיוק חסר תקדים. בלוך הפך אטומים אולטרה-קרים לפלטפורמה מרכזית להדמיה ולחקר של מערכות קוונטיות מורכבות, ובכך היה ממעצבי תחום הסימולציה הקוונטית. יה הוביל את פיתוחם של השעונים האטומיים האופטיים המדויקים והיציבים בעולם, המאפשרים למדוד זמן ותדירות ברמות דיוק יוצאות דופן ולבחון שאלות יסוד בפיזיקה. יחד, עבודותיהם מדגימות את המעבר מהתבוננות בעולם הקוונטי ליכולת לשלוט בו, למדוד אותו ולרתום אותו למחקר ולטכנולוגיות חדשות.
הזוכים בפרס וולף לפיזיקה לשנת 2026
(צילום: קרן וולף)
פרס וולף בכימיה
פרופ' שנקר בלסוברמניאן מהודו, פרופ' דייוויד קלנרמן מאנגליה, שניהם חוקרים באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. השניים יקבלו את הפרס יחד עם פרופ' פסקל מאייר מצרפת - "על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית"
פרופ' שנקר בלסוברמניאן ופרופ' קלנרמן שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב-עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה - מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח הרפואה המדויקת.
זוכי פרס וולף לכימיה לשנת 2026
(צילום: קרן וולף)
הפרס שמנבא נובל
ריקרדו וולף נולד ב-1887 בהנובר שבגרמניה, ולפני מלחמת העולם הראשונה השתקע בקובה. הוא פיתח עם אחיו זיגפריד שיטה יעילה למיחזור הברזל מהפסולת של בתי יציקה. מפעלים רבים בעולם עשו שימוש בהמצאה, שבזכותה הפך וולף לאדם אמיד מאוד. אף שהתעשר בזכות הקפיטליזם, וולף היה סוציאליסט נלהב ותרם רבות לשלטונו של פידל קסטרו בקובה. ב-1960 מינה אותו קסטרו לציר קובה בישראל (נציגות בדרג נמוך משגריר). וולף החזיק בתפקיד עד שקובה ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973, אבל נשאר בישראל עד מותו ב-1981.
בשנת 1975 ייסד וולף את קרן הפרסים הנושאת את שמו, ומעניקה פרסים למדענים ולאמנים מרחבי העולם. הקרן מעניקה גם פרסים למדענים צעירים, וכן מלגות ומענקי מחקר, אך היא מוכרת בראש ובראשונה בזכות "פרס וולף", היוקרתי מאוד בתחומי המדעים והאמנויות. הפרס מוענק בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הרפואה, המתמטיקה והחקלאות, ובכמה תחומי אמנות, ברוטציה קבועה.
פרס וולף נחשב גם ל"מנבא פרסי נובל" – כרבע מהזוכים בפרס בתחומי הפיזיקה, הכימיה והרפואה זכו לאחר מכן גם בפרס נובל. שני חתני פרס נובל ברפואה ב-2024, גארי רובקון (Ruvkun) וויקטור אמברוז (Ambros) שגילו את המיקרו-RNA, קיבלו ב-2014 את פרס וולף.
