לכוכב הלכת צדק, הגדול ביותר במערכת השמש, יש כמעט 100 ירחים ידועים, אך אף אחד מהם לא תפס את תשומת ליבם ודמיונם של אסטרונומים ומדעני חלל כמו ירח אירופה. פני השטח של הירח הרביעי בגודלו (מבין כל ירחי צדק) מכוסים בקרח, כשתחתיהם ישנו אוקיינוס עצום המורכב ממים מלוחים.
גשושית אירופה קליפר של נאס"א במהלך טיסה מעל הירח אירופה
(הדמיה: NASA/JPL-Caltech)
במשך עשרות שנים, מדענים תהו האם באוקיינוס מתקיימים התנאים לתמיכה ביצורים חיים, מה שמיקם את הירח שהתגלה על ידי גלילאו גליליי ב-1610, ונקרא על שמה של אירופה מהמיתולוגיה היוונית, קרוב לראש רשימת הגופים במערכת השמש שיש לחקור.
אלא שמחקר בהובלתו של ד"ר פול ביירן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ, הסביבה והחלל באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מצנן את התקווה למציאת חיים בירח שקוטרו מוערך בכ-3,100 קילומטרים, המרוחק מאות מיליוני קילומטרים מכדור הארץ.
באמצעות חישובים שלוקחים בחשבון את גודל הירח, את הרכב הליבה הסלעית שלו ואת כוחות הכבידה מצדק, ד"ר ביירן ועמיתיו למחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communications הסיקו כי אירופה כנראה חסרה את התנועה הטקטונית, נביעות הידרותרמיות חמות, או כל סוג אחר של פעילות גאולוגית תת-ימית שמהווה תנאי הכרחי לקיום חיים.
"אם היינו יכולים לחקור את האוקיינוס הזה בעזרת צוללת בשלט רחוק, אנו צופים שלא היינו רואים סדקים חדשים, הרי געש פעילים או כתמי מים חמים על קרקעית הים", הסביר ד"ר ביירן, שהבהיר בדבריו כי מבחינה גאולוגית, לא קורה שם הרבה. "המשיכה של אירופה משתרעת הרבה מעבר לשאלת החיים. אני באמת מעוניין לדעת איך נראית קרקעית האוקיינוס הזו".
4 צפייה בגלריה
גשושית אירופה קליפר מעל פני השטח של הירח אירופה, כשכוכב הלכת צדק ברקע
(הדמיה: NASA/JPL-Caltech)
בהיעדר הצוללת, מחברי המחקר שילבו עובדות ידועות על אירופה עם מסקנות מבוססות נתונים גאולוגיים מכדור הארץ וגופים אחרים, כולל הירח שלנו. עובי מעטה הקרח על אירופה נאמד ב-15 עד 25 קילומטרים, בעוד שהאוקיינוס מכסה את כל הירח עד לעומק של כ-100 קילומטרים. למרות שירח אירופה קטן מעט מהירח שלנו, הוא ככל הנראה מכיל הרבה יותר מים מאלה של כדור הארץ. מתחת לקרח ולמים הללו שוכנת ליבה סלעית הדומה לזו של כדור הארץ. בעוד שליבת כדור הארץ עדיין לוהטת וחמה, מחברי המחקר סבורים שהחום מליבת אירופה אבד לפני מיליארדי שנים.
הצוות חישב גם את כוחות הכבידה מצדק, כוח משיכה שיכול להיות חזק מספיק כדי לשמור על ירח בחיים מבחינה גאולוגית. על הירח הפנימי ביותר שלו – איו – כוח הכבידה של צדק, בשילוב עם כוחות כבידה מירחים אחרים, יוצר גאות ושפל ומחמם את הסלעים שמתחת לפני השטח הקפואים. איו, למעשה, הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש.
הגאות והשפל על איו עוצמתיים במיוחד, משום שלירח השלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הגליליאניים יש מסלול לא יציב שמקרב אותו מעת לעת לצדק. לעומת זאת, מסלולו של ירח אירופה יציב ומרוחק יחסית, מה שמפחית את הסיכוי לכוחות גאות ושפל משמעותיים, הסביר ד"ר ביירן. "סביר להניח שבאירופה יש מידה מסוימת של גאות ושפל מסוימת, מה שגורם לכך שהירח הזה אינו קפוא לחלוטין. ייתכן שבעבר הרחוק המצב היה שונה, עם כוחות גאות ושפל חזקים יותר, אולם כיום החישובים שביצענו מצביעים על כך שכוחות הגאות והשפל אינם חזקים מספיק כדי להניע כל סוג של פעילות גאולוגית משמעותית בקרקעית האוקיינוס שלו", אמר ד"ר ביירן. "נראה כי האנרגיה פשוט לא קיימת כדי לתמוך בחיים, לפחות לא כיום".
למרות הקביעה שלו ושל עמיתיו, ד"ר ביירן נרגש מהזדמנויות עתידיות לחקור את אירופה, בדגש על גשושית אירופה קליפר שתעבור ליד הירח באביב 2031. משימה זו נועדה לצלם תמונות תקריב של פני השטח של אירופה, ותספק מדידות מדויקות יותר של כיפת הקרח והאוקיינוס שלו. "מדידות אלו צריכות לענות על שאלות רבות ולתת לנו ודאות רבה יותר", אמר ד"ר ביירן. "לא אתאכזב או אכעס אם לא יימצאו חיים על הירח הספציפי הזה. אני בטוח שיש חיים ביקום, גם אם הם במרחק 100 שנות אור. זו הסיבה שאנחנו חוקרים – כדי לראות מה יש שם בחוץ".
