בשנת 2010, גורמים רשמיים בסין הבינו כי ההשכלה הגבוהה במדינתם מפגרת ומדענים פוטנציאליים עברו כדי ללמוד במקומות כמו אירופה וארצות הברית, במיוחד אלו הלומדים לקראת דוקטורט. מחשש שהמצב עלול לגרום לבריחת מוחות, במקרה שסטודנטים אלה יבחרו להישאר מחוץ לסין, גורמים רשמיים בתחום החינוך יצרו את "תוכנית אלף הכישרונות".
מדובר על אחת מבין תוכניות רבות נוספות שמפעילה סין ברחבי העולם, במטרה להפוך את המגמה ולגייס מומחים בינלאומיים מובילים בתחומים חשובים אסטרטגית, בעידן שבו סין וארצות הברית מתחרות זו בזו על השגת עליונות טכנולוגית.
אקדמאים אמרו לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) שסין הופכת ליעד פופולרי גם בקרב אלו שאינם מכוונים אליה, במיוחד אלה שנמצאים בתחילת הקריירה שלהם. "אתה שומע על המעבדות המתקדמות ועל הממשלה שמספקת מימון למחקרים בנושאי בינה מלאכותית ותורת הקוונטים", אמר מג'ד ג'באלי, דוקטורנט מתוניסיה, הלומד באוניברסיטת ג'יאו טונג בשנגחאי ועורך מחקרים בתחום הבינה המלאכותית. "היקף המחקר והמהירות שבה דברים נבנים הם באמת מדהימים".
הפיתויים הרשמיים של סין כוונו בדרך כלל לחוקרים בולטים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). חוקרים אלה יכולים לסייע לסין להשיג את מטרת-העל שלה - להפוך למובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות.
6 צפייה בגלריה
סטודנטים מצטלמים על רקע פסלו של מאו דזה-דונג באוניברסיטת פודן בשנגחאי
(צילום: Aly Song/Reuters)
אין מאגר נתונים רשמי של מדענים זרים או מדענים חוזרים שעוברים לסין, אך ההערכות מדברות על לפחות 20 מומחים מובילים מארבעת תחומי המחקר שעשו זאת בשנה האחרונה. בין המומחים הללו נמנה פרופ' ג'ן-שאנג פנג, שעזב את אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו לאחר 40 שנים, לטובת משרה במעבדת מפרץ שנג'ן. המדען הסיני הנודע, שעבודתו מתמקדת בסרטן הכבד ואימונותרפיה, בחר לעשות זאת לאור העובדה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ קיצץ בתקציבים. כיום, עומד פרופ' פנג בראש המכון לחקר הסרטן של המעבדה שאליה הצטרף.
הגישה לתעשיות המתפתחות במהירות בשוק העצום של סין היוו גורם משיכה לחוקרים שבחרו לעשות את המעבר ממערב למזרח. הגישה למספר רב של יזמים ואנשי עסקים היא זו שקרצה להם, שכן ניתנו להם הזדמנויות רבות יותר, לא רק למחקרי אקדמיים, אלא ליישום שלהם במציאות. כמו כן, איכות מחקרי מוסדות אקדמיים סיניים מובילים כיום אינה נופלת בשום אופן ממחקריהן של אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית או באירופה – כשבחלק מהמקרים המוסדות הסיניים אף מהווים את חוד החנית בתחומם.
6 צפייה בגלריה
חוקרת במעבדתו של פרופ' ג'ן-שאנג פנג
(צילום: Roberto Gonzalez/Orlando Sentinel/MCT/ZUMA Press Wire/Reuters)
המוניטין של סין בכל הנוגע ליכולות אקדמיות בתחומים רבים הפך לבלתי ניתן להכחשה. ארבעה מתוך חמשת מוסדות המחקר המובילים במדעי הטבע והבריאות בשנת 2025 היו סינים, על פי מדד של כתב העת Nature. "לא הייתי עושה את זה לפני 15 שנים", אמר פרופ' ג'ייסון צ'פמן, מומחה עולמי לנדידת חרקים שעבר לסין והצטרף לאוניברסיטה החקלאית בנאנג'ינג. "אבל בחמש השנים האחרונות המימון, המשאבים והתמיכה – שהיו משמעותיים ורבים יותר מאשר מעבר לים – הטו את הכף".
בעקבות מדיניות ממשל טראמפ בשנת 2018, שכללה בדיקות רקע לסטודנטים סינים הלומדים בארצות הברית, תוך הטלת מגבלות נוספות מחשש שיש ביניהם מרגלים, עזיבתם של מדענים ילידי סין המתגוררים בארצות הברית גדלה ב-75%. "נראה שמספר גדול משמעותית של מדענים מחו"ל – במיוחד אלה ממוצא סיני – חזרו לעבוד בסין בהשוואה למה שקרה לפני כ-10 שנים", אמר פרופ' פוטאו הואנג מאוניברסיטת הירושימה ביפן.
6 צפייה בגלריה
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ורעייתו מלאניה, לצד נשיא סין שי ג'ינפינג
(צילום: Andy Wong/AP)
עם זאת, "לא כל הנוצץ זהב", שכן נותרו מספר אתגרים עבור אלו שעוברים לסין. פרופ' הואנג הצביע על חששות בנוגע לחופש אקדמי ואוטונומיה, ועל אי-ודאויות גאופוליטיות המשפיעות על תפיסה בינלאומית והחלטות בנוגע לניידות. סין שולטת בקפדנות בזרימת מידע רגיש – לדוגמה, מדען מאירופה אמר ל-AFP כי אינו יכול לשתף פעולה עם מכונים סיניים הקשורים למחקר צבאי עקב הרגישות הפוליטית הפוטנציאלית. הפלישה הרוסית לאוקראינה, למשל, רק הגבירה את אי הנוחות בשל מערכת היחסים הקרובה של סין עם רוסיה.
בנוסף, קיים הצורך להתגבר על הבדלים תרבותיים, במידה ולא מדובר על חוקרים סינים שחוזרים למולדתם. ובכל זאת, עבור חוקרים צעירים בעלי מוטיבציה לבנות תוכנית מחקר ולהתקדם באופן ממשי, חזרה (או מעבר) לסין היא אפשרות לא רעה, ובמקרים רבים אף אטרקטיבית.
