אחד הבילויים האהובים ביותר בקיץ הישראלי - ואחד הבודדים שעדיין ניתן ליהנות מהם בחינם - הוא רחצה בחוף הים. אבל למרות שישראל התברכה בחופים רבים, רק חלק קטן מהם פתוח לציבור, וגם הוא נמצא תחת איום מתמיד של בנייה, זיהום ופגיעה בטבע, שמצמצמים את מקומות הרחצה ברחבי הארץ עוד יותר. למעשה, מנתוני משרד הפנים רק כ-7% מהחופים בישראל מותרים לרחצה - כ-15 ק"מ בים התיכון, 3.7 ק"מ בכינרת, 1.8 ק"מ בים המלח ו-750 מטרים באילת.
בשבועות האחרונים החלה עיריית תל אביב לבצע עבודות ברכס הכורכר ובמצוק החופי בצפון העיר. הדבר עורר את התנגדותם של רכזי שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע, בשל החשש שהן חורגות מההיתר שניתן לרשות. בנוסף, גם אזרחים פעילי סביבה התארגנו ומחו על הפגיעה בטבע.
הרקע לעבודות הוא תוכנית מתאר לצפון תל אביב למגורים, מסחר ומלונאות. בתוכנית, העירייה הציגה גם מסמך הגנה על המצוק, הכולל פתרונות לטיפול בו. אלא שהעבודות בשטח, טוענים אנשי החברה להגנת הטבע, לא תואמים את החלטת הולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית), שאישרה את התוכנית. "העבודות גרמו לפגיעה והרס נרחבים של השטח הטבעי, אשר מרביתו הוגדר בסקר האקולוגי כבעל רגישות אקולוגית מירבית וגבוהה ביותר", אמרו בחברה.
בנתניה קוראים הפעילים הסביבתיים לעצירת העבודות להקמת המכביה בחוף פולג על חשבון שטחי החוף הציבוריים בעיר. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי העירייה פועלת מתוקף צו חתום על ידי שרת הפנים, שאליו התנגדו, והבהירו כי הם בוחנים את העבודות במקום ויפקחו על פינוי החוף בתום העבודות.
חוף פולג, שבו יתקיימו תחרויות במכביה בסרטון שצולם לפני כמה חודשים
(צילום: אופיר יובל)
אופיר יובל, ממובילי המאבק, אמר כי "מדובר באסון טבע אקולוגי. זה הרס מוחלט של סביבה חופית חשובה ביותר המקשרת בין נחל פולג לגבעות האירוסים. צריך לעצור את זה. נסלל כביש באזור".
"שטחי החוף בישראל הם מצומצמים והלחץ עליהם רק הולך ועולה עם השנים", אומר דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע. "בבדיקה שערכנו מצאנו כי ישראל נמצאת במקום ה-14 בעולם מבחינת היחס בין גודל האוכלוסיה לבין אורך רצועת החופים שלה, ולכן היא מאופיינת בצפיפות מוגברת בסביבה החופית".
לאורך השנים, חופי ישראל "כיכבו" במאבקים רבים לשמירה עליהם, מפני יוזמות פיתוח והפקעה. מאבקים אלה הביאו להצלחות רבות, גם במקרים שנראו בהתחלה כחסרי סיכוי. הארגונים הירוקים יכולים לרשום לעצמם חצי הצלחה לאחר שוועדת התכנון המליצה לא להקים שש מרינות חדשות, ואישרה את הקמתה של מרינה אחת בלבד בנהריה.
"חופי ישראל הם משאב הולך ונעלם", מסבירה עו"ד יעל דורי, ראש תחום תכנון בארגון אדם טבע ודין. "לא רק בגלל סיבות כמו משבר האקלים, אלא דווקא בגלל פעילות אנושית שאפשר למנוע: העבודות בנתניה להקמת המכביה, הביטון של החוף באילת ובניית מלון באשדוד פחות מ-30 מטר מקו המים".
אל הבנייה והעבודות בחופי אילת, נתניה ותל אביב מצטרפים איומים נוספים, שחלקם פחות מורגשים בקיץ. כל שנה בחורף ובאביב מוזרמים שפכים לים. אנשי עמותת "צלול" דגמו שישה חופים ברחבי הארץ, ומצאו שאריות של תרופות במוצאי הנקזים לים - האינדיקציה הגבוהה ביותר להזרמה של ביוב.
בנוסף, אומרים בעמותה, תופעת החופים הלא מוכרזים כמו חוף החשמל באשדוד והחופים בחדרה (החוף של כושי וחוף הארובות) הפכה למכה סביבתית של ממש. "החופים הללו נפגעים בצורה אנושה על ידי ג'יפים וטרקטורונים ומתקיימים בהם באופן קבוע ארועים המוניים לחברות עסקיות", אומר מנכ"ל צלול מור גלבוע. "זה גורם לייצור כמויות עצומות של פסולת, שברוב המקרים נשארת בחופים, יחד עם זיהומי אור ורעש שפוגעים בבעלי החיים ובסביבה הטבעית, וכמובן שמפריעים גם לרוחצים ולנופשים במרחב הציבורי ששייך לכולם".
באילת מבצעת העירייה בחודשים האחרונים בנייה רחבת היקף בחופי העיר, מצפון ועד דרום. תושבי אילת הקימו את קבוצת הפייסבוק "סוף הים (עוצרים את ההרס בחופי אילת)", שבה הם מעלים תמונות מהבנייה ומביעים את תסכולם. "קברו את החוף עמוק באדמה", כתב בקבוצה ניסים ביטון, תושב העיר.
"כמה עצוב לראות את החורבות שבחופי ים סוף המדהים שלנו", כתב תושב אחר, דוד אזולאי. "יש מי שמבין שאולי הכוונה הייתה טובה אבל הביצוע והתיכנון נשען על דעתם של אנשים שלא כל כך מבינים את הים המיוחד הזה ואת אוצרות הטבע".
במשרד להגנת הסביבה ביקשו כי העירייה תחדול מהעבודות, שאמנם מתבצעות עם היתר אך פוגעות בחוף. "היתרי הבנייה מתעלמים מההיבטים והשיקולים הסביבתיים", אומרים במשרד, "והעבודות אינן לוקחות בחשבון את הפגיעה החמורה ואת לקחי הסערה שאירעה באילת ב־2020. אנחנו קוראות למוסדות התכנון והעירייה לקיים דיון דחוף בנושא במטרה למנוע פגיעה בלתי הפיכה בחופים המיוחדים של אילת".
בחלק מהמקרים, מי שמונע מהציבור גישה לחוף הם גופים פרטיים ורשויות מקומיות. דוח מבקר המדינה כבר התייחס לחסימת חופי הכנרת לציבור, ותיאר כיצד לאורך החופים הוקמו כמאה גדרות המגיעות עד קו המים בתחומים האסורים לבנייה, המונעים מעבר חופשי לאורך קו החוק.
תוכנית "שביל סובב כנרת" שאמורה לפתור את הבעיה כבר אושרה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובממשלה, אלא שבמשרד להגנת הסביבה, בחברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים חוששים כי לא יהיה מעבר חופשי לאורך קו המים. "חייב להישמר תוואי של שביל או טיילת לאורך קו המים, ללא גדרות ניצבים", כתבו למנכ"לית מנהל התכנון דלית זילבר. "המשך קידום פתרונות להפרדה בניצב לקו החוף, יוביל לגידור מחודש של חופי הכנרת, דבר שיחזיר את הכנרת לתקופה בה למעלה ממאה גדרות ניצבות מנעו את גישת הציבור לחופיה".
פורסם לראשונה: 09:12, 12.07.22
