בין שוניות האלמוגים אפשר לרוב למצוא את אחד הדגים הבולטים והמרהיבים ביותר מתנועע בחינניות: דג הפרפרון. גופו השטוח, צבעיו העזים והפסים המשורטטים העניקו לו את שמו ואת מעמדו כאחד מסמליה של השונית הבריאה. אבל מאחורי המראה האסתטי מסתתר יצור מורכב ומסקרן - כזה שאוכל בצורה ייחודית ומפתיעה, שמפתח לעיתים זוגיות קבועה לאורך שנים, וגם משמש כמדד למצב המערכת האקולוגיות הימית.
הפרפרונים (Chaetodontidae) הם למעשה משפחה שלמה של דגי שונית, הכוללת למעלה מ-120 מינים הנפוצים בעיקר באוקיינוסים טרופיים. ירדן רטנר, סטודנטית לתואר שני במעבדה של פרופ' רועי הולצמן באוניברסיטת תל אביב והמכון הבינאוניברסיטאי באילת, מספרת לנו על הפרפרון: מה מיוחד אצלו, איך הוא שורד בסביבה תחרותית וצפופה, ומה אפשר ללמוד ממנו על עתיד הים בעולמנו המשתנה.
איפה אפשר למצוא את הפרפרונים?
"את הפרפרונים אפשר למצוא אצלנו בים סוף, במפרץ אילת. הם נמצאים ברוב האזורים הטרופיים בעולם: באוקיינוס האינדו-פסיפי - למשל באוסטרליה, אינדונזיה והוואי, באזורים אחרים של הים האדום כמו מצריים וסודן, וכן באוקיינוס האטלנטי – למשל בברזיל, מקסיקו, בליז ופלורידה".
אילו התנהגויות או מאפיינים מיוחדים אפשר למצוא אצל הפרפרונים?
"אחד הדברים המיוחדים אצלם הוא שבניגוד לרוב דגי השונית, שחיים בלהקות גדולות או כבודדים, מינים רבים של פרפרונים חיים חיי זוגיות מונוגמיים; הם חיים ונעים בזוגות קבועים. הקשר הזוגי חזק כל כך, שאם אחד מבני הזוג נעלם, השני עשוי להפסיק לאכול או להפגין סימני מצוקה במשך תקופה. בנוסף, הפרפרונים הם דגים טריטוריאליים מאוד. הזוג מסייר בגבולות הטריטוריה שלו מספר פעמים ביום, וכשהם נתקלים בפרפרון אחר מאותו המין, הם מבצעים מצגי איום: הם פורשים את סנפירי הגב הקוצניים שלהם, ושוחים זה לצד זה בצורה אגרסיבית במטרה להרחיק את הפולש".
"דבר נוסף הוא אסטרטגיית הסוואה יוצאת דופן. עם רדת החשיכה, הפרפרונים לובשים 'פיג'מה'. הם מחליפים את צבעי היום הבולטים בדפוסי הסוואה כהים ומטושטשים, שמאפשרים להם להיעלם בין נקיקי הסלעים בזמן שהם ישנים. ה'פיג'מה' שומרת עליהם מפני טורפים ליליים כמו מורנות או זהרונים, שיוצאים לצוד דווקא בחושך".
״ואולי הדבר הכי מיוחד לגביהם היא שיטת האכילה יוצאת הדופן שלהם. הפרפרונים מצוידים במפרק נוסף בלסת. בזכות המפרק הזה, הדג מסוגל לסגור את לסתו על הטרף - למשל פוליפ של אלמוג או של שושנת ים - כשהלסת עדיין מושטת קדימה, מה שיוצר כוח תלישה חזק ויעיל עם החזרת הלסת למקומה. בעוד דגים אחרים נאלצים להשתמש בכל גופם כדי לנתק מזון מהקרקעית, או בשיטת שאיבה שאינה מפעילה מספיק כוח לניתוק טרף שמקובע במקומו, הפרפרונים מבצעים זאת באמצעות תנועת הלסת בלבד. זוהי יכולת שהופכת את האכילה שלהם למדויקת, וחוסכת להם הרבה אנרגיה".
איך הם עוזרים למערכת האקולוגית הימית?
"חלק ניכר ממיני הפרפרונים הם אוכלי אלמוגים בלבד; הם ניזונים ישירות מרקמת הפוליפים של האלמוג. זה הופך אותם למעין 'סמנים ביולוגיים' (Bio-indicators). מכיוון שהם תלויים לחלוטין באלמוגים חיים, ההיעלמות שלהם מאזור מסוים היא לרוב הסימן הראשון לכך שהשונית נמצאת בהידרדרות או סובלת מהלבנה".
"הפרפרונים הם משפחת דגים כריזמטית ויפהפייה, עם תרומה מיוחדת כ'שגרירים אקולוגיים': הזוגיות המיוחדת וסביבת המגורים הקבועה שלהם מייצרות הזדהות רגשית אצל בני האדם, ובכך הם משמשים כלי הסברתי חשוב למאמצי השימור. כך, דג יפהפה אחד יכול להיות הגורם שיעלה חיוך על פניו של אדם מתחת למים, ויוביל לרצון אמיתי להגן על הריף ולשמור עליו".
מהם האיומים המרכזיים שהם חווים כיום, וכיצד משבר האקלים משפיע עליהם?
"האיום המרכזי על הפרפרונים כיום הוא התחממות מי הים, שגורמת להלבנת אלמוגים ולתמותה נרחבת של שוניות אלמוגים ברחבי העולם. בגלל שמינים רבים של פרפרונים ניזונים מאלמוגים חיים, הפגיעה באלמוגים משפיעה ישירות על היכולת שלהם למצוא מזון. עם תמותת האלמוגים ברחבי העולם, רואים ירידה במינים שניזונים אך ורק מאלמוגים - ביניהם הפרפרונים".
במה עוסק המחקר שלך על הפרפרונים, ואיך הוא מתבצע?
"המחקר שלי מתמקד בהבנת היכולת של הפרפרונים לנתק טרף בגדלים שונים מהשונית. אני מנסה להבין האם היכולות המכניות של הלסת שלהם הן שקובעות את הצלחת האכילה, או שמדובר במנגנון דינמי שבו הדגים 'שולפים' סט כלים שונה בהתאם לסוג המזון. תגלית כזו תסייע לשפוך אור על היכולת של הפרפרונים להסתגל לשינויים עתידיים בשונית ולהתמודד עם שינויים בזמינות המזון שלהם".
מה הכי מאתגר במחקר?
"אנחנו חוקרים את הפרפרונים בבית הגידול הטבעי שלהם, בשונית. בעזרת מערכת הבנויה ממצלמות מהירות (500 פריימים לשנייה) ומד כוח, אנחנו מצליחים למדוד בדיוק כמה כוח הם מפעילים כדי לנתק את הטרף שלהם מהשונית".
"האתגר המשמעותי ביותר הוא בניית האמון בינינו לבין הדגים. בהתחלה הם חוששים מהמערכת שנכנסת למים, אבל לאחר כמה ימי הסתגלות הם מתרגלים – ואפילו 'דוהרים' לכיווני כשאני נכנסת למים. יש פרפרון שאנחנו חוקרים עוד מחורף 2022; הוא זוכר אותנו עד היום – ומגיע אל המערכת בלי חשש, ונראה שאפילו בהתלהבות".
מה אנחנו עדיין לא יודעים על הפרפרונים?
"השאלות המסקרנות ביותר כיום, לדעתי, מנסות לפענח את הקשר שבין מבנה הגוף שלהם לתפקודם. למשל, האם מבנה הלסת הקיים מאפשר לפרפרונים לגוון את תפריטם ולצרוך סוגי מזון נוספים? זוהי שאלה קריטית, במיוחד לאור היעלמותן של אוכלוסיות אלמוגים ברחבי העולם. בנוסף, מעניין לבחון האם לפרפרונים יש מנגנונים המאפשרים להם להסתגל כמינים פולשים לסביבות חדשות. פתרון השאלות האלו יסייע לנו להבין טוב יותר את יכולת ההישרדות של הדגים המרהיבים הללו בעולם המשתנה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
