הלוויין הראשון ברשת CloudCT העביר לאחרונה את התצפית הראשונית שלו ממסלולו בחלל. הלוויין הזעיר נבנה בפרויקט משותף לטכניון, למכון ויצמן למדע ולמרכז לטלמטיקה בגרמניה. בתמונות: מבט לעבר מרכז צרפת, בזמן שהלוויין חולף מעל הים הבלטי. התמונה העליונה מציגה את עוצמת האור: בפינה השמאלית העליונה נראים עננים, ואילו בפינה הימנית התחתונה נראה החלל העמוק.
התמונות הראשונות מהלוויין CloudCT
(צילום: הלוויין CloudCT)
החוקרים הסבירו כי מצלמת CloudCT צופה באופן שונה מהעין האנושית. לכן, רוב השטח הנצפה, המכיל אזורי צמחייה, נראה אפור. התמונה מתחתיה מציגה בצבעים לא אמיתיים את הרכיב המקוטב של האור: ככל שפיקסל מוצג בהיר יותר, האור בו מקוטב יותר.
הלוויין והתצפיות שלו הם תוצאה של שיתוף פעולה של מדענים גרמנים וישראלים ממכון ויצמן למדע (בהובלת פרופ' אילן קורן), הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (בהובלת פרופ' יואב שכנר), והמרכז לטלמטיקה (בהובלת פרופ' קלאוס שילינג), באמצעות הנציבות האירופאית למחקר (ERC).
הלוויין שוגר בהצלחה על ידי חברת SpaceX ב-7 ביולי. הלוויין עצמו נמצא כעת כעת בבדיקות לכניסה לשירות.
הלוויין הזעיר לפני ששוגר
(צילום: דוברות הטכניון)
הלוויין, השוקל כארבעה ק"ג בלבד, חייב להטות עצמו אוטונומית לשדות עננים ספציפיים. "כיוונון מדוייק ותיאום בין עשרה לוויינים זעירים בטיסת מבנה בחלל הם אתגרים משמעותיים למערכות הכוון ובקרה כה זעירות", הסביר פרופ' שילינג, המומחה בפיתוח לוויינים קטנים, "זה המפתח לטיסת מבנה עצמאית".
הקבוצה פיתחה גישה חדשה לחלוטין לתצפיות, בהשראת CT רפואי (טומוגרפיה ממוחשבת). היא ממפה בתלת-ממד את התכונות והמבנה הפנימיים של עננים, כולל מדידות חסרות תקדים של מיקרופיזיקה של טיפות הענן. הגישה משתמשת ב-AI ומאפשרת למדענים לאמוד את אמינות המיפוי.
"CT אופטי של עננים מחייב צילומים בו-זמניים מהרבה כיוונים בחלל, במצלמה ייחודית," אמר פרופ' יואב שכנר, מומחה בצילום חישובי, לאר השיגור לחלל. "המצלמה רגישה לקיטוב אור: הקיטוב בלתי נראה לעין אנושית אך מספק מידע על טיפות הענן. המצלמה פותחה במיוחד עבור CloudCT, ואנו נבדוק את תפקודה בחלל במשימה הקרובה".
