חום קיצוני שנגרם על ידי תופעת סופר אל-ניניו עלול לגרום לעד 451 אלף מקרי מוות עודפים ברחבי העולם במהלך ששת החודשים המסתיימים בפברואר 2027. כך אמרו היום (ד') חוקרים ממעבדת השפעות האקלים (Climate Impact Lab) של אוניברסיטת שיקגו.
על פי הדוח המדאיג, מספר הימים החמים במיוחד צפוי לעלות ב-44% בהשוואה לשנים רגילות, כך מסרה מעבדת השפעות האקלים בדוח שפרסמה. המדינה שצפויה לסבול ממספר מקרי המוות העודפים הגבוה ביותר הקשורים לחום, מספטמבר 2026 עד פברואר 2027, היא ניגריה, עם 31,400 מקרי מוות עודפים. אחריה אינדונזיה עם 19,300 וסודן עם 17,600 מקרי מוות עודפים.
החום באזור הסאהל באפריקה, הכולל את ניז'ר וצ'אד, וכן את ניגריה וסודן, צפוי לגרום ל-66,800 מקרי מוות נוספים במהלך ששת החודשים שבין ספטמבר לפברואר. החוקרים צופים כי בפיליפינים, בווייטנאם, בתאילנד ובקמבודיה יירשמו יחד 19,400 מקרי מוות נוספים.
הסכנות והאזהרות - כתבות אחרונות על "סופר אל ניניו":
"סופר אל ניניו" משגע את העולם
האלמוגים מספרים: אל ניניו מתחזק השנה - והוא חריג בעוצמתו
מעצמת הקפה מתאוששת מרעידת האדמה, אך חוששת מאל ניניו
אל ניניו לא עוצר: בצורת ב-80% מהונדורס, שיטפונות הרסניים בפרו
בהודו צופים המדענים 15,800 מקרים של מוות מוקדם כתוצאה מ"סופר אל ניניו", בברזיל 13,300, בניז'ר 10,000, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו גם כן 10,000, בצ'אד 7,990, בפיליפינים 6,500, בווייטנאם 5,600, בדרום סודן 5,600, במאלי 5,200 ובתאילנד 5,000 מקרי מוות מוקדמים.
אבל יש גם מספר קטן של מדינות מערביות ברשימה. בארצות הברית צופים המדענים ל-3,500 מקרי מוות בטרם עת בשל התופעה האקלימית ובאיטליה 760.
מספר מקרי המוות העודפים עלול אף לעלות אם תופעת אל ניניו תימשך אל תוך 2027. אזורים מרכזיים בחצי הכדור הצפוני יהיו חשופים במיוחד במהלך חודשי הקיץ שלהם.
מעבדת השפעות האקלים תיארה את סופר אל ניניו של השנה כ"גלויה מהעתיד", המספקת הוכחה ניצחת לטמפרטורות שיהפכו לנורמליות בעוד כמה עשורים בלבד, זאת כתוצאה ממשבר האקלים הנגרם כתוצאה משריפת דלקים מאובנים על ידי בני אדם.
ההסבר על אל-ניניו ולה-ניניה
(Video Elephant/Reuters)
במעבדה אמרו כי יש להפנות את מאמצי התגובה למצבי חירום לאזורים בעלי עדיפות גבוהה, כדי להתמודד עם תמותה הקשורה לחום בחודשים הקרובים. "הדוח הזה מאפשר למקבלי ההחלטות לראות בדיוק היכן אפשר לנקוט כבר עכשיו פעולות חירום, כדי להציל עשרות אלפי חיים בחודשים הקרובים", אמר מייקל גרינסטון, כלכלן באוניברסיטת שיקגו וממייסדי המעבדה.
אל ניניו ולה ניניה
אל ניניו (שלב ההתחממות) ולה ניניה (שלב ההתקררות) הם שלבים מנוגדים של אל ניניו-התנודה הדרומית (ENSO), אחד הגורמים החזקים ביותר לשינויים אקלימיים משנה לשנה. זוהי תבנית אקלים טבעית המאופיינת בטמפרטורות פני הים מעל הממוצע באוקיינוס השקט המשווני המרכזי והמזרחי. אירועי אל ניניו, כפי שאנו חווים כיום, מתרחשים בדרך כלל כל שנתיים עד שבע שנים ונמשכים בדרך כלל בין תשעה לשניים עשר חודשים. הם מתחילים להתפתח לרוב בין מרץ ליוני, מגיעים לשיא עוצמתם בין נובמבר לפברואר, ומפעילים את השפעתם החזקה ביותר על הטמפרטורות העולמיות במהלך השנה שלאחר הופעתם.
ההשפעות של כל אירוע אל ניניו משתנות בהתאם לעוצמתו, למשכו, לזמן השנה בו הוא מתפתח, ולכיצד הוא מגיב עם אופני שינוי אקלימיים אחרים (כגון הדיפול באוקיינוס ההודי). לא כל אזורי העולם מושפעים, ואפילו בהיבט מקומי ההשפעות יכולות להיות שונות. עם זאת, גם כאשר תופעת אל ניניו-התנודה הדרומית הינה ניטרלית, מזג אוויר קיצוני עדיין יכול להתרחש. ארגון המטאורולוגיה העולמי מסווג את אירועי אל ניניו-התנודה הדרומית כחלשים, בינוניים, חזקים או חזקים מאוד.
על פי תחזיות הארגון העדכניות, הסימנים המובהקים ביותר לטמפרטורות גבוהות מן הממוצע משתרעים על פני אפריקה, דרום אירופה, חצי האי ערב, תת-היבשת ההודית, מזרח אסיה, מרכז אמריקה, האיים הקריביים, דרום אפריקה, חלק ניכר מדרום אמריקה וניו זילנד. מעל האוקיינוסים, האוקיינוס השקט המשווני ממשיך לשקף את טביעת הרגל של אירוע אל ניניו המתעצם.
אל ניניו וישראל
ישראל עצמה אינה מוזכרת בדוח, מכיוון שהיא לא בין 50 המדינות עם התמותה הגבוהה ביותר. למעשה מצרים היא המדינה היחידה באזורינו המופיעה בדוח. בדוחות של השירות המטאורולוגי, שפורסמו ביולי, נכתב כי בסתיו 2026 צפוי להתפתח אל ניניו חזק במיוחד, שעשוי להימנות עם אירועי האל-ניניו החזקים ביותר שנצפו בעשורים האחרונים. אירוע זה עשוי לתרום להפרעות בדפוסי האקלים הגלובליים ולהגביר את הסבירות לאירועי מזג אוויר קיצוניים בעונת הגשם 2026/27. "במצב חריג כזה באטמוספרה", נכתב בדוחות, "הסתמכות על הסטטיסטיקה ההיסטורית בלבד עשויה שלא להספיק לצורכי היערכות. זאת, במיוחד כאשר תהליכי ההתחממות וההקצנה האקלימית מרחיבים את מרחב האפשרויות הפיזיקליות מעבר לאירועי קצה שתועדו בעבר".
הדוח הראשון, שכותרתו "הקשר בין ערכי אל ניניו קיצוני לאקלים בישראל", סוקר את השפעותיה האפשריות של התופעה כפי שמציגים המודלים העדכניים על אירועי מזג אוויר בישראל - בהם כמויות הגשם, עוצמות המשקעים והסיכוי לאירועי שלג.
בין התרחישים המוצגים בדוח נבחנת האפשרות לאירועי גשם קצרים אך קיצוניים, שיכולים להתרחש בפרקי זמן של כארבע שעות ולהגיע לעד 300 מ"מ גשם באזורים מצומצמים - עוצמה שעלולה לגרום להצפות מסכנות חיים. לצד זאת מוזכרים גם סיכונים של ברד כבד, רוחות חזקות ונזקים לתשתיות. האזורים הרגישים במיוחד, לפי הדוח, הם ערי החוף והשפלה, ובהן גוש דן, אשדוד, אשקלון, ראשון לציון, נתניה, חיפה ונהריה.






