השירות המטאורולוגי מפרסם היום (ה') שני דוחות חדשים, המציגים לראשונה ניתוח כמותי של השפעות תופעת אל ניניו על מזג האוויר בישראל, כולל כמויות ועוצמות משקעים ואף הסתברויות לשלגים. הדוחות מתפרסמים על רקע הערכות כי בחודשים הקרובים צפוי לפקוד גם את ישראל אל ניניו עוצמתי.
בדוחות של השירות המטאורולוגי נכתב כי בסתיו 2026 צפוי להתפתח אל ניניו חזק במיוחד, שעשוי להימנות עם אירועי האל-נינו החזקים ביותר שנצפו בעשורים האחרונים. אירוע זה עשוי לתרום להפרעות בדפוסי האקלים הגלובליים ולהגביר את הסבירות לאירועי מזג אוויר קיצוניי ם בעונת הגשם 2026/27. "במצב חריג כזה באטמוספרה", נכתב בדוחות, "הסתמכות על הסטטיסטיקה ההיסטורית בלבד עשויה שלא להספיק לצורכי היערכות. זאת, במיוחד כאשר תהליכי ההתחממות וההקצנה האקלימית מרחיבים את מרחב האפשרויות הפיזיקליות מעבר לאירועי קצה שתועדו בעבר".
הדוח הראשון, שכותרתו "הקשר בין ערכי אל ניניו קיצוני לאקלים בישראל", סוקר את השפעותיה האפשריות של התופעה כפי שמציגים המודלים העדכניים על אירועי מזג אוויר בישראל - בהם כמויות הגשם, עוצמות המשקעים והסיכוי לאירועי שלג.
על פי הדוח, שנות אל ניניו מאופיינות בהתחממות חריגה של מי האוקיינוס השקט, הגורמת להסטת זרם הסילון דרומה ולהגברת פעילותן של מערכות מזג אוויר במזרח הים התיכון. התוצאה, לפי הממצאים, היא עלייה בכמויות הגשם, בעוצמות המשקעים ובשכיחות אירועי גשם חריגים, בעיקר בתחילת עונת החורף. בנוסף נרשמת עלייה אפשרית בהסתברות להיערמות שלג משמעותית בהרים ובמספר ימי השלג.
ההסבר על אל-ניניו ולה-ניניה
(Video Elephant/Reuters)
הדוח מתייחס גם להיערכות מערכתית של גופי החירום והרשויות המקומיות, שנועדה לצמצם את הסיכונים מאירועי מזג אוויר קיצוניים. במסגרת הדוח נבחן הקשר בין אנומליות בטמפרטורות האוקיינוס השקט לבין דפוסי מזג האוויר בישראל בעשורים האחרונים. לפי אחד המודלים שהוצגו, כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת פני הים עשויה להוביל לתוספת של עד 15% בכמות המשקעים השנתית.
בנוסף פורסם דוח משלים, המשמש מסמך אופרטיבי להיערכות לאירועי קיצון. עם זאת, בשירות המטאורולוגי מדגישים כי מדובר בתרחישים אפשריים בלבד ולא בתחזיות ודאיות.
מפת האזורים המועדים להצפות
(צילום: מתוך הדוח של השירות המטאורולוגי)
בין התרחישים המוצגים בדוח נבחנת האפשרות לאירועי גשם קצרים אך קיצוניים, שיכולים להתרחש בפרקי זמן של כארבע שעות ולהגיע לעד 300 מ"מ גשם באזורים מצומצמים - עוצמה שעלולה לגרום להצפות מסכנות חיים. לצד זאת מוזכרים גם סיכונים של ברד כבד, רוחות חזקות ונזקים לתשתיות. האזורים הרגישים במיוחד, לפי הדוח, הם ערי החוף והשפלה, ובהן גוש דן, אשדוד, אשקלון, ראשון לציון, נתניה, חיפה ונהריה.
אל ניניו הכי חזק בהיסטוריה ואולי גם "מדיקיין"
האל ניניו הצפוי בשנה הקרובה מוגדר כחריג גם ביחס לשיא שנרשם בשנת 2015. לפי המחקר, המודלים מצביעים על אנומליית טמפרטורה של כ-3.7–3.8 מעלות צלזיוס באוקיינוס השקט, לעומת השיא הקודם שנמדד - כ-2.6 מעלות בלבד. מדובר באירוע שעשוי להיות חזק בכמעלה שלמה מהשיא ההיסטורי.
על פי מודל שפיתחו חזאי השירות המטאורולוגי, כל עלייה של מעלה אחת במדד אל ניניו עשויה להוסיף כ־11%–15% לכמות המשקעים השנתית בישראל, בהתאם לאזור. המשמעות היא פוטנציאל לעלייה משמעותית בכמויות הגשם, במיוחד באזורים מסוימים בארץ.
הצפות בנתיבי איילון
(צילום: יאיר שגיא )
בין האזורים שבהם צפויה ההשפעה הבולטת ביותר נמנים הרי יהודה וצפון הנגב, שם עשויות כמויות המשקעים להגיע ל־140%–145% מהממוצע הרב־שנתי. גם בגולן ובגליל המזרחי נצפית עלייה אפשרית של כ־136%–137% ביחס לממוצע הרב־שנתי.
בנוסף, הדוח מתייחס לאפשרות להתפתחות אירועי "מדיקיין" – שקעים ברומטריים ים תיכוניים עמוקים בעלי מאפיינים הדומים בחלקם להוריקנים, אם כי לרוב הם קטנים וקצרים יותר וחלשים מהם בעוצמת הרוחות. מערכות כאלה עלולות להביא לסתיו ולחורף בישראל גשמים כבדים, רוחות של עד כ-100 קמ"ש ומשבי רוח של עד כ-120 קמ"ש, לצד ברד בקוטר של עד 7 ס"מ וסופות ברקים. על פי הדוח, ניתן לעיתים לזהות פוטנציאל להתפתחות מדיקיין עד כחמישה ימים מראש, מה שמאפשר היערכות מוקדמת לקראת אירועים מסוג זה.
מדיקיין בקרבת חופה הדרומי של איטליה, ינואר 1995
השירות המטאורולוגי, בראשות ד"ר עמיר גבעתי, מדגיש כי אף שהמודלים מצביעים על סבירות מוגברת לחורף גשום מהממוצע בתנאי אל ניניו קיצוני, קיימת אי-ודאות גבוהה, ולעיתים גם שנות אל ניניו חזקות אינן מלוות בחורפים חריגים, בשל השפעתם של גורמים אקלימיים נוספים.
בסיכום הדוח נכתב כי "הנטיה החיובית אך הלא מובהקת לאירועי קיצון בחורפי אל ניניו מעידה כי ישנו פוטנציאל רב יותר לאירועי קיצון בשנות אל-ניניו בין אם בשל לחות ואנרגיה רבה המוסעת באטמוספירה או בשל הדרמת זרם הסילון והאפשרות לקבל יותר שקעים ואפיקי רום עמוקים. לעתים פוטנציאל זה מתממש ומתבטא בסופות גשם חזקות, עוצמות גשם גבוהות ואף אירועי שלג משמעותיים, אך לעתים פוטנציאל זה מתממש באזורים אחרים בעולם ואילו בישראל שוהות רמות ברומטריות שחוסמות הגעת אפיקים ושקעים ומונעות ממנו להתממש".
יהיה בחורף הקרוב? שלג בירושלים ב-2013
(צילום: Marie Selissky / Shutterstock.com)
עוד נכתב כי "שנת 2026/27 צפויה להיות שנת אל ניניו קיצונית ולהביא עמה פוטנציאל גדול לחורף גשום ורב אירועים הכולל גם אירועי קיצון ואולי אף אירועי שלג אחרי 4-3 שנים ללא אירוע שלג משמעותי בהרי הצפון והמרכז. גם המודלים העונתיים אשר לוקחים בחשבון משתנים נוספים מלבד האל ניניו מזהים עודף רב של גשם באזורנו בחודשי ראשית עונת הגשמים 2026/27".
אפשר לחזות כמה ימים מראש - ומה עם היערכות?
בדוח המקיף של השירות המטאורולוגי נכתב עוד כי ניתן לזהות פוטנציאל לאירוע בעל פוטנציאל לחריגות בטווח של 5-3 ימים מראש. בדוח נכתב כי דיוק ומיקוד מרחבי (גוש דן לעומת השפלה או השרון) ועוצמות גשם מדויקות יותר ניתן לספק בטווח של כיממה לפני תחילת האירוע.
נוהל מרכז החיזוי בשירות המטאורולוגי:
א. עם זיהוי הפוטנציאל לאירוע, עדכון ראשוני של מחלקת מבצעים והמחוזות הרלוונטיים במשטרה, רח"ט מבצעים ומודיעין בכב"ה, אגף חירום במשרד לבל"מ, דוברות מרכז השילטון המקומי. עדכון של גופים רלוונטיים כמו חברת חשמל, משרד התחבורה, רשויות הניקוז וכו'. תיאום ויעודים מבצעיים והשתתפות בהם.
ב. הפצת סקירה מיוחדת על-ידי מנהל מרכז החיזוי ועדכונה באופן שוטף עד תחילת האירוע.
ג. החל מ-48 שעות לפני תחילת האירוע, תגבור הפצת טופס " תחזית שיטפונות והצפות" לפעמיים ביממה.
ד. מתן דגש בטפסים על האזורים הרגישים בחוף ובשפלה, כולל צביעה ידנית של האגנים והיישובים הרגישים.
ה. תגבור משמרת החזאים בשיא האירוע במידת הצורך.
ו. בזמן האירוע, שליחת מבזקים לאתר האינטרנט לפחות פעם בשעה, תיגבור כח האדם, שיכול לתת מענה לתקשורת, עדכונים של מרכז השילטון המקומי, עדכונים שוטפים של קבוצות הוואטסאפ המבצעיות.
