בזמן שהמנהיגים הצהירו הצהרות על הפחתת פליטות בגלזגו - בישראל אנחנו רואים בימים האחרונים היטב את ההשלכות של משבר האקלים: מזג האוויר בימים האחרונים הוא חם מהרגיל ויבש ברוב אזורי הארץ, למרות שאנחנו בסתיו. היום (ו') כך לפי השירות המטאורולוגי טמפרטורת המקסימום בתל אביב היא 29 מעלות, בטבריה ובבאר שבע 31 ובבית שאן 32. מדובר בטמפרטורת שמזכירות יותר את ימי הקיץ. מהתחזית לימים הבאים עולה כי לא צפוי גשם וביום רביעי צפוי קיץ של ממש בתל אביב עם 31 מעלות, בזמן שבבאר שבע ובחיפה צפויות באותו יום 28 מעלות.
ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מאוניברסיטת תל אביב, מסביר מה הסיבה ומזכיר את נובמבר אשתקד, שהיה נובמבר הגשום ביותר ב-26 השנים האחרונות במישור החוף: "הסתיו הנוכחי מדגים היטב את מה שהמדע מספר לנו כבר מזמן - שינויי האקלים מקצינים את תופעות מזג האוויר. בתקופה המקבילה אשתקד, בחודש נובמבר 2020, פקדו אותנו גשמים כבדים, הצפות קשות בערי החוף והשפלה ושיטפונות בנחלים. כמויות הגשמים היו גבוהות משמעותית לסתיו. השנה - המצב הפוך לחלוטין. יובש קיצוני, היעדר גשמים, והמודלים שהתעדכנו היום צופים שגם דצמבר יהיה שחון במשקעים ביחס לממוצע הרב שנתי".
הוא אמר כי הפעם האחרונה שבה נובמבר היה יבש כל כך הייתה ב-2010. "אז הגיע הגשם רק בתחילת דצמבר, אחרי השריפה הגדולה בכרמל", הוא הזכיר. "גם נובמבר 2016 היה יבש, אבל העובדה שהשנה מזג האוויר הפוך ב-180 מעלות ביחס לשנה שעברה צריכה להדליק לכולנו נורה אדומה מהבהבת. ככה בדיוק נראים שינויי אקלים: הקצנה של תופעות מזג האוויר, שינויים חריפים בטמפרטורת ובפריסת המשקעים תוך זמן קצר".
הצפות וגשמים ברחבי הארץ. נובמבר 2020
(צילום: אדי ישראל, דוברות עיריית צפת )
ד"ר גבעתי פירט על ישראל ואזור האקלים שבו היא נמצאת, שהוא למעשה HOT SPOT (נקודה חמה), ולכן ההתחממות באזורינו הייתה גבוהה מהממוצע העולמי. "הסיפור של שינויי האקלים אותם אנחנו חווים בעצם די פשוט. 'אקלים' מוגדר כסך תופעות מזג האוויר באזור נתון. כאשר מודדים כמה פרמטרים של מזג אוויר כמו טמפרטורות, משקעים ולחות ניתן להגדיר 'אזור אקלים'", הוא הסביר. "מקובל לחלק את העולם ל-6-5 אזורי אקלים שונים, מהאקלים המשווני ועד לאקלים הקוטב. ישראל הקטנה ממוקמת בסמוך לקו רוחב 30, ממש על הגבול בין רצועת המדבריות העולמיות לאקלים ה'ממוזג'. המיקום הזה על התפר בין אזורי אקלים הוא שהופך אותנו לכל כך רגישים לשינויים באקלים. כל תזוזה קטנה ברצועות האקלים העולמיות משפיעה עלינו בצורה משמעותית".
הוא הסביר כיצד פליטות גזי החממה גרמו לעליית הטמפרטורה. "כאשר האנושות הגבירה בעשורים האחרונים את שריפת הדלקים והגז, נפלטים לאטמוספרה גזים המוגדרים 'גזי חממה', בעיקר פחמן דו חמצני ומאתן. לגזים האלה יש תכונה מעניינת. הם מאפשרים לקרינת השמש לחדור דרך שכבות האטמוספרה ולהגיע לקרקע אבל הן לא מאפשרות לחלקה לצאת חזרה לאטמוספרה. בדיוק כמו קרן שמש אשר חודרת לרכב שחלונותיו סגורים. הרכב הולך ומתחמם. חוקי הפיזיקה. ככה פשוט ולא ניתן להכחשה. התחממות כדור הארץ משנה את מאזן האנרגיה בכדור הארץ. יותר קרינת שמש נכנסת ופחות נפלטת ומפה מתחיל תהליך אשר משנה את כל תופעות מזג האוויר: כאשר חם, אז חם יותר, כאשר ישנם גלי קור חם עוצמתיים יותר בגלל שינויים המאזן האנרגיה וגם תהליכי היווצרות המשקעים משתנים: תקופות יובש ארוכות לצד אירועי גשם קצרים, 'אלימים' בעוצמה חזקה".
ד"ר גבעתי אמר כי לא רק בישראל חם מהרגיל. "טמפרטורות גבוהות באופן חריג נמדדות בשבועות האחרונים לא רק באזורנו. בנורבגיה נמדדו הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז אמצע המאה ה-19 בחודש זה ובמזרח קנדה וארה״ב נשברו החודש על פי סוכנות האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקנית שיאי של כל הזמנים מאז החלו המדידות, כאשר הטמפרטורה בחודש אוקטובר הייתה גבוהה ב-7.7 מעלות ביחס לממוצע! בקוטב הצפוני הן זינקו באופן מבהיל באופן מבהיל ב-2.8 מעלות ביחס לממוצע ובממוצע עולמי היה אוקטובר חם ב-0.68 מעלות ביחס לממוצע ב-30 השנים האחרונות".
כאמור, בימים הקרובים יהיה חם מהרגיל ויבש לעונה. ד"ר גבעתי אינו איש בשורות. "חקלאי ישראל והאזור צריכים לקוות שהיובש והטמפרטורות הגבוהות ששוררות באזורנו בסתיו הזה יפנו סוף סוף את מקומם למזג אוויר קצת יותר אופייני לעונה, אך כרגע זה לא נראה באופק", הוא אמר. "במקום שהאופק יתמלא בענני הסתיו, שינויי האקלים מבשרים לנו מזג אוויר קייצי בואך דצמבר".
