לצד המרוץ של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, "להחזיר את אמריקה לגדולתה" (MAGA), שר הבריאות של ארה"ב, רוברט פ. קנדי ג'וניור, רוצה "להפוך את אמריקה לבריאה שוב" (MAHA) ו"להחזיר את האוכל האמיתי לצלחת". השבוע פרסם ממשל טראמפ הנחיות תזונה חדשות לאמריקנים לשנים 2030-2025, שהופכות על פיה את פירמידת המזון שהייתה מומלצת עד כה, ומבקשות מהאמריקנים לתעדף חלבון איכותי מהחי - סטייקים, חמאה וחלב - והרבה.
יש הרבה מה לומר מבחינה בריאותית על המהלך האמריקני הזה, שכמו בתחומים רבים קורא תיגר על המדע ויש בו תפיסות שנויות במחלוקת. הוא גם מצטרף לחזון הכלכלי של טראמפ, כי הרי ארה"ב היא אחת היצרניות הגדולות בעולם של בקר וחזיר. אבל להכרזה הזו יש גם השלכות בריאותיות עקיפות וחצר אחורית סביבתית גדולה ומשמעותית. וזה עוד לפני שדיברנו על הסבל הרב בגידול בעלי חיים לייצור מזון לאדם, ועוד יותר בשחיטה שלהם.
גידול בעלי חיים למאכל צורך משאבי טבע רבים, ואחראי ללא מעט פליטות של מזהמים לאוויר, לקרקע ולמקורות מים. כ-70% מהקרקע החקלאית בעולם כיום משמשת לטובת גידול בעלי חיים, כש-25% ממנה משמשת לגידול מזון לבעלי החיים. שימוש נרחב זה הוא מהגורמים המרכזיים לנגיסה בשטחים פתוחים ולבירוא יערות. אך הוא מוביל גם לזיהום קרקע ומקורות מים בדשנים ובחומרי הדברה.
(צילום: ליאור שרון)
גידול בקר וצאן מצריך גם כמויות מים עצומות. תביעת הרגל המימית של ק"ג בשר בקר, כלומר סך המים הנצרכים בכלל תהליכי הגידול והייצור, שחלקם מים שנספגו בקרקע מגשמים וחלקם מים שהוספו בהשקיה, עומדת על כ-15,000 ליטר. חלק מהמים הללו גם הופכים לשפכים, מנוזלי גוף ומתהליכי טיפול וניקוי, והם עשירים במזהמים רבים, כולל שאריות תרופות וחיידקים, ואחראיים לזיהום מקורות מים עילאיים ותחתיים.
אחת ההשפעות הסביבתיות העיקריות של גידול בקר וצאן היא פליטה מוגברת של גזי חממה, ובעיקר מתאן, שהוא גז חממה אגרסיבי שנוצר בתהליכי עיכול ותסיסה. למעשה, משק החי אחראי לפליטה של כ-30% מהמתאן מתהליכים אנושיים בעולם, יותר מהפליטות במהלך ההפקה והשימוש בדלקים מאובנים, ולכ-15% מהפליטות הגלובליות של גזי חממה ככלל.
טביעת הרגל הפחמנית של ק"ג אחד של בשר בקר, כלומר סך פליטות גזי החממה מתהליכי הגידול והעיבוד שלו, היא כ-100 ק"ג. היא שוות ערך לפליטות פחמן משרפת בנזין ברכב משפחתי ממוצע שנוסע 500 ק"מ, או לפליטות פחמן ממוצעות בתחנת הכוח בישראל בייצור 200 קוט"ש חשמל, שמספיקים למשפחה ממוצעת בישראל לכ-10 ימים. דרך אגב, הפקת ק"ג אחד של בשר בקר מהשדה לצלחת כרוכה בכפי 30-10 יותר פליטות גזי חממה מהפקת ק״ג חלבון מהצומח.
תפיסת שטחים טבעיים, בירוא יערות וזיהום של הקרקע, המים והאוויר גורמים גם להידלדלות של המגוון הביולוגי בטבע. ההערכות הן שק"ג בשר אדום קשור באובדן בתי גידול של 0.01–0.02 מינים ובהגברה של 10%–50% מהאיום הקיים על מינים טרופיים מסוימים.
לתוך כל אלו חייבים גם להוסיף את הקשר המורכב בין הבריאות של הסביבה, של בעלי החיים ושל בני האדם. פגיעה בטבע ובפרט במגוון המינים בטבע גוררת גם פגיעה במערכות אקולוגיות ובשירותים שהן מספקות לנו, ממזון ועד אוויר נקי, ולכן גם פגיעה בבריאות האדם.
להחלטה של ממשל טראמפ לקדם אכילת בשר בקר מהחי יש השפעות בריאותיות ישירות ועקיפות. מחקרים שונים מראים שמשבר הזיהום, משבר האקלים ומשבר מגוון המינים תורמים כיום לכ-500,000-250,000 מקרי מוות בשנה, מספר שיוכפל ב-20 השנים הבאות.
עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפן למעשה מדובר בנדבך נוסף בהכחשה של משטר טראמפ את משבר האקלים ובהחלטה של אמריקה לקדם תהליכים ללא מחשבה על העתיד ועל הדורות הבאים. כך, לצד קידום קידוחים של דלקים מאובנים ועצירת ההתקדמות לכיוון אנרגיות מתחדשות, ביטול רגולציות פנימיות בתחום הסביבה והאקלים והפחתת מחויבויות בינלאומיות, ממשל טראמפ מגיש לאמריקנים את הכחשת האקלים על הצלחת.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
