האליטות של האימפריה המונגולית החלו לשתות חלב יאק במהלך המאה ה-13, כך גילו חוקרים מאוניברסיטת מישיגן על סמך עדויות פרוטאומיות. לדברי החוקרים, בשל התיעוד הארכיאולוגי וההיסטורי המוגבל בנוגע ליאק המבוית במונגוליה, ניתוח החלבונים מספק הזדמנות חשובה לקבל תובנות לגבי השימוש שנעשה בבעל החיים הזה באותה העת.
על ידי ניתוח חלבונים שהתגלו בבדיקת אבנית שיניים עתיקה, צוות בינלאומי של חוקרים הצליח לספק ראיות ישירות לצריכת חלב שהופק ממספר רב של מעלי גירה, לרבות יאק. בנוסף, הם גילו חלב וחלבוני דם הקשורים הן לסוסים והן לבעלי גירה, כשכל הממצאים פורסמו בכתב העת Communications Biology.
המחקר הציג ממצאים מבוססי חלבון חדשים מבית קברות של בני המעמד העליון בעידן האימפריה המונגולית, שהייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה, עם שימור יוצא דופן הודות לאדמת הפרמפרוסט שבו, כשלמעשה מדובר בדוגמה הראשונה של חלק יאק בהקשר ארכיאולוגי.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שחלב היה משאב קריטי במונגוליה במשך יותר מ-5,000 שנה. בעוד שצריכת בקר, כבשים, עיזים ואפילו חלב סוסים תוארכה באופן מהימן עד כה, את הזמן שבו החלה שתייה של חלב שהופק מיאקים היה קשה לקבוע באופן חד משמעי. ההבנה מתי והיכן בני האדם בייתו את המין האייקוני הזה הוגבלה לשרידי יאק שהתגלו לעתים רחוקות ולתיאורים אמנותיים של יאקים.
עם זאת, לא היה ברור אם אלה היו יאקים פראיים או ביתיים ולכן גילויו של בית הקברות בצפון מונגוליה הפתיע את החוקרים. "הממצא החשוב ביותר במחקר היה של שרידי אישה מהמעמד העליון, שנקברה עם כובע מקליפות גזע עץ ליבנה וגלימות משי, שעליהם מופיע דרקון מוזהב בעל חמישה טפרים. הניתוחים הפרוטאומיים (פרוטאומיקה הוא תחום החוקר חלבונים בהיקף נרחב ובמיוחד מבנה ותפקוד של חלבונים) שלנו הביאו למסקנה שהיא שתתה חלב יאק במהלך חייה", אמרה האנתרופולוגית ד"ר אלישיה ונטרסקה-מילר מאוניברסיטת מישיגן, שנמנתה על צוות המחקר. "ממצא זה עזר לנו לאמת את השימוש ארוך הטווח בחיה האייקונית באזור זה ואת הקשר בינה לבין המעמד העילי באותה העת".
האתר שבו נמצא בית הקברות ממוקם לאורך קו רכס בגובה רב שמכוסה בערפל, כשהאתר עצמו מוכר בשם Ikh Khorig, שלדעת אחדים הוא מקום קבורתו של ג'ינגיס חאן, מגדולי המצביאים בהיסטוריה, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ומי שנחשב לאבי האומה המונגולית. כאמור, ייתכן שבית הקברות הזה שימש את המעמד העליון, זאת על סמך ממצאי הקבורה שהתגלו בו וקושרו לאליטה השלטת. ארכיאולוגים עמלו שנים רבות באזור כדי לאסוף ולשמר פיסות משי ועור שהיו פזורים על פני השטח ליד חלקות הקבורה. לרוע המזל, במהלך העשורים האחרונים נמסה אדמת הפרמפרוסט בהדרגה, מה שהוביל לביזה כבדה. "מידת הביזה שראינו בשטח היא חסרת תקדים. כמעט כל חלקת קבורה הושחתה ונבזזה בקיצוניות", אמרה ג'וליה קלארק מארגון Nomad Science, שמתמקד במשאבים הטבעיים והתרבותיים של צפון מונגוליה באמצעות מאמצי מחקר ושימור.
ארכיאולוגים מכירים בחשיבות אזור זה כבר זמן רב, שכן הוא נותר אחד מהאזורים העיקריים של רעיית היאקים בימינו. למרות ששטחים רבים ממנו הוחרבו על ידי הבוזזים, מה שנותר בקברים עדיין השתמר היטב בתוך אדמת הפרמפרוסט שלא הפשירה. צוות החוקרים הבינלאומי השתמש בניתוח פרוטאומי של אבנית שיניים כדי לזהות את התזונה של האליטות בעידן האימפריה המונגולית, כשממצאיהם הצביעו על עקבות חלבונים הקשורים לחלב, דם ורקמות אחרות שנצרכו על ידי אנשים שונים.
"מה שבאמת מרגש הוא שבין פרות ליאקים, יש רק הבדל בודד ברצף חומצות האמינו בחלבון החלב הנפוץ ביותר, ובמקרה הזה, הצלחנו לשחזר את החלק הספציפי ליאק הבר, שנחשב לאב הקדמון של יאק הבית", אמרה המומחית בתחום הפלאופרוטאומיקה ומי שנמנתה על מחברי המחקר, שוואן ווילקין, מאוניברסיטת ציריך ומכון מקס פלאנק למדעי ההיסטוריה האנושית. בשל רמת השימור הגבוהה שהתאפשרה הודות לאדמות הפרמפרוסט שמוכרות גם מאזורים אחרים בעולם שבהם השתמרו בעלי חיים קדומים בשלמותם, הצליחו החוקרים לזהות לראשונה חלבונים מדגימות ארכיאולוגיות (שלא באבנית שיניים, אלא בחומרים אורגניים כגון משי, לבד ועור וכן שאריות שנותרו על כלי חרס), אשר כללו בין היתר חלבוני גבן חלב סוסים וכן חלבונים מדם יעלים וסוסים.
