האריות אורי ובן צור נחתו היום (רביעי) בביתם החדש בדרום אפריקה, אחרי מסע של 30 שעות. השניים היו חלק מאחת מהברחות חיות הבר הגדולות בישראל, ובשנים האחרונות חיו ב"חי פארק" בקריית מוצקין. צפו באריות בביתם החדש:
האריות שהועברו לדרום אפריקה
(צילום: אורי לניאל, רשות הטבע והגנים)
בהתחלה היו חמישה גורים, שנקראו על שם גיבורי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל": ביבס, אורי, ארנון, יהלום ואנדה. אליהם הצטרף בן צור, שנמצא קשור לעץ בכפר פלסטיני. שלושה זכרים ושלוש נקבות. לצד הטיפול המסור שקיבלו במוצקין, ברשות הטבע והגנים פעלו כדי למצוא עבור חלקם מקלט בדרום אפריקה, קרוב יותר לטבע.
כך הגיעו לארגון "אנימל דיפנדרס אינטרנשיונל" (ADI), שהציל ב-20 השנים האחרונות מאות חיות בר מהשבי והעביר אותן למקלטים. מדי שבוע מקבל הארגון טלפונים ממשרדי ממשלה, ארגונים הפועלים למען חיות בר ואזרחים, המבקשים עזרה. במקור שני האריות היו צריכים להגיע למקלט אחר, אך שריפת ענק בחודש מרץ פגעה במקום והעברתם נדחתה. למרבה המזל, ארגון ADI הסכים לקבלם.
לפני הטיסה דאגו כולם שתפרוץ עוד מערכה עם איראן, אבל השקט המתוח נשמר. אורי ובן צור יקבלו בית גידול טבעי בשטח של שניים וחצי דונמים, המדמה סוואנה אפריקאית, ויהיו מוקפים ב-33 אריות וטיגריסים השוכנים במקלט. "המקלטים הללו מאפשרים לספק לבעלי החיים שניצלו חיים טובים וטבעיים ככל האפשר", אמר נציג הארגון, "וזאת בניגוד לסבל שחוו כחיות מחמד שהוברחו בניגוד לחוק".
אורי נקרא על שם סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל, לוחם בסיירת גבעתי מהרצליה שנפל בינואר 2024. במותו הציל שני ילדים, לאחר שאיבריו הושתלו בתינוק בן חצי שנה ובילדה בת 6. אמו נעמי ביקשה לקרוא לאחד הגורים על שם בנה, שאהב אריות. "לפני שהלך לישון היה אומר 'גם אריות צריכים לנוח', במקום 'לילה טוב'", סיפרה נעמי. במקור חשבו לשלוח את ארנון, שנקרא על שם רב-פקד ארנון זמורה ז"ל. אבל החיבור בין בן צור לאורי היטה את הכף.
"אורי הגיע צעיר מאוד ובמצב תזונתי ירוד", סיפרה אדוה פרץ, פקחית רישוי, סחר ייבוא ויצוא של חיות בר ברשות. "הרגל שלו נשברה עקב מחסור בסידן. המצב הפיזי והחברתי שלו הפכו אותו לאריה קטן יותר, חסר ביטחון וחצי פראי. בן צור הגיע בוגר יותר, לאחר ששהה זמן רב עם בני אדם, מה שהפך אותו ל'מוחתם'. הוא אריה חברותי יותר כלפי בני אדם, מה שהופך אותו ליותר מסוכן. למרות ההבדלים באופי נוצר ביניהם חיבור חזק. בן צור הדומיננטי העניק ביטחון לאורי, אבל למרות מצבו אורי הוא פייטר. כשצריך הוא עומד על שלו ויהיה מלא ביטחון מול אחרים. הוא קצת יותר אריה מאשר בן צור, ולא מגלה הרבה עניין בבני אדם".
מסתגלים לבית החדש
(צילום: אורי לניאל, רשות הטבע והגנים)
בהתייעצות עם מומחים החליטו ברשות להשאיר להקה של זכר אחד ושלוש נקבות, שכן להקת אריות מאוזנת דורשת פחות זכרים ויותר נקבות. בסופו של דבר הקשר בין שני האריות הצעירים, כמעט בני שנתיים, הכריע כאמור את הכף.
כדי להעביר אותם בבטחה, וכדי שישרדו את הטיסה והמעבר, החלו להרגיל אותם לכלובים. אלא שבמהלך תקופת ההמתנה הארוכה, בגלל המלחמה והשריפה במקלט המקורי, האריות גדלו. הכלובים המקוריים היו קטנים מדי, ולכן היו צריכים לרכוש כלובים חדשים וגדולים. "אימנו את הגורים להיכנס לכלובי ההובלה, כך שיוכלו לעשות את המסע הארוך ללא צורך בהרדמה או טשטוש", סיפר מנהל גן החיות אשרף כנעאן. "זה הישג משמעותי. גידול האריות ללא אמם הוא משימה מורכבת, וכולם קיבלו טיפול מסור. להיפרד מהם היה באמת קשה. גם האריות נפרדו אחד מהשני. הם היו בתצוגות נפרדות, אבל היה נראה שהם מרגישים שהפרידה מגיעה".
אחד האריות שהועברו לדרום אפריקה
(צילום: אורי לניאל, רשות הטבע והגנים)
אבל הפרידה הכי קשה הייתה הפרידה של משפחת ג'רבי מאורי. "כאשר אמרו לי שאורי צריך לעזוב היה לי מאוד קשה", שיתפה נעמי. "נקשרנו אליו. בכל פעם שבאנו לבקר הרגשנו חיבור לאורי. אורי שלנו היה כל כך מזוהה עם עולם האריות וקראנו לו 'גור' או 'גורי'. זה היה לא פשוט. בעלי אמר שאורי אהב חיי חופש והיה נשמה חופשית, ובטוח היה רוצה חיי חופש עבור הגור, שהוא יהיה בטבע. זה כנראה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו. אנחנו צריכים להסתכל על טובת בעל החיים לפני הכול".
נעמי זכתה להיפרד מגור האריות שלה, רגע לפני שהכניסו אותו לכלוב המעבר. "לגורים האלו הייתה התחלה לא פשוטה. אבל הם בדרך לעתיד טוב יותר", סיכמה.
