התנהגות הומוסקסואלית בבעלי חיים נפוצה מאוד. היא תועדה בקרב למעלה מ-1,500 מינים (מחרקים ועד פרימטים). דפוס ההתנהגות הזה משרת מגוון תפקידים שאינם רק רבייה, כגון חיזוק קשרים חברתיים, יצירת בריתות, משחק וחיזוק היררכיה, לצד תופעות כמו זוגיות מונוגמית ארוכת טווח (בפינגווינים למשל) וקיום יחסי מין לצורך הנאה (בקופי בונובו).
התנהגות זו תועדה עוד מימי יוון העתיקה על ידי הפילוסוף ואיש האשכולות הנודע אריסטו. למרות היותה נפוצה, נדחתה התנהגות הומוסקסואלית בקרב בעלי החיים על ידי הקהילה המדעית כ"פרדוקס דרוויניסטי". טענה זו קבעה כי התנהגות הומוסקסואלית בבעלי חיים סותרת את תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין משום שהיא אינה מעבירה גנים דרך רבייה.
לאחרונה, מדענים הראו כי התנהגות זו יכולה לעבור בחלקה בתורשה – ויכולה לספק יתרון אבולוציוני. "גיוון בהתנהגות מינית נפוץ מאוד בטבע, בקרב מינים ובחברות של בעלי חיים - הוא חשוב לא פחות מדאגה לצאצאים, התמודדות עם טורפים או חיפוש מזון", אמר הביולוג פרופ' וינסנט סאבוליינן, מאימפריאל קולג' לונדון, לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP).
פרופ' סאבוליינן חוקר קופי מקוק רזוס בפוארטו ריקו כבר שמונה שנים. צוותו גילה שזכרים ממין זה, שמקיימים יחסי מין זה עם זה, יוצרים בריתות שיכולות להעניק להם יתרון בהשגת זיווג. בכך, מצליחים להתרבות קופי מקוק רזוס - שנפוצים על פני טווח גאוגרפי נרחב - חרף ההתנהגות ההומוסקסואלית.
בשנת 2023, פרופ' סאבוליינן ועמיתיו קבעו כי מקוקי הרזוס ירשו התנהגות הומוסקסואלית מהוריהם ביותר מ-6% מהמקרים - אך השאלה האם תכונה זו עברה מדור לדור הייתה תלויה במגוון גורמים.
במחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Ecology & Evolution אספו פרופ' סאבוליינן ועמיתיו נתונים על 491 מיני פרימטים שאינם אנושיים. הם זיהו התנהגות הומוסקסואלית ב-59 מינים, כולל למורים, הומינידיים (קופי אדם) וקופים ברחבי אמריקה, אפריקה ואסיה. העובדה שההתנהגות הייתה כה נפוצה מעידה על שורשים אבולוציוניים עמוקים.
החוקרים בדקו כיצד תכונות סביבתיות, ארגון חברתי והיסטוריית חיים השפיעו על התנהגות הומוסקסואלית בקרב פרימטים. הם גילו שההתנהגות נפוצה יותר במינים שחיו בסביבות קשות עם גישה מוגבלת למזון, כמו קופי מקוק ברברי – מין נפוץ בהרי האטלס של אלג'יריה ומרוקו, בנוסף לאוכלוסייה קטנה בגיברלטר.
התנהגות זו הייתה נפוצה גם בקרב מינים שאוימו על ידי טורפים. בין היתר מדובר בקופי ורווט מין של קוף קטן מהסוג קוף ירוק החי בסוואנות של אפריקה - להם טורפים טבעיים רבים, כמו למשל נמרים ונחשים.
3 צפייה בגלריה
הבדלי הגודל בין זכר לנקבה של גורילת הרים, כשהזכר גדול משמעותית מהנקבה
(צילום: Carl Dawson/Shutterstock)
כל זה מצביע על כך שהתנהגות הומוסקסואלית יכולה לסייע בניהול מתחים ואיומים בקרב קבוצות פרימטים מעת לעת. ההתנהגות הייתה שכיחה יותר גם בקרב מינים שבהם זכרים ונקבות מתפתחים לגדלים שונים, כמו גורילות הרים. זכר בוגר מגיע לגובה של כמעט שני מטרים ומשקלו יכול להגיע ל-200-250 קילוגרמים (ולעיתים אף יותר), בעוד הנקבה קטנה משמעותית.
הבדלי גודל אלה מתרחשים לעיתים קרובות בקבוצות חברתיות גדולות יותר של בעלי חיים. הקבוצות הללו מאופיינות בתחרות עזה והיררכיות חברתיות מחמירות.
לפיכך, התנהגות הומוסקסואלית עשויה לשמש כאסטרטגיה חברתית, לחיזוק קשרים חברתיים, ניהול סכסוכים או בניית בריתות, בהתאם לאתגרים האקולוגיים והחברתיים הניצבים בפני מינים מסוימים.
החוקרים שיערו כי גורמים דומים יכלו למלא תפקיד באבותינו הקדמונים. "אבותינו בהחלט נאלצו להתמודד עם אותן מורכבויות סביבתיות וחברתיות", אמר פרופ' סאבוליינן. "אבל יש דברים ייחודיים לחלוטין לבני אדם מודרניים, שיש להם מורכבות של נטייה מינית והעדפה שאנחנו בכלל לא מתייחסים אליה".
