עבור משפחות ישראליות רבות, שולחן החג אינו שלם ללא הקרפיון. בין אם הוא מוגש כגפילטע פיש מסורתי או במנות חגיגיות אחרות, הדג הוותיק מסמל כבר שנים ארוכות פריון, שפע והצלחה, כאשר באכילת ראש הדג אנו מברכים "שנהיה לראש ולא לזנב".
כסיף שפל-עין (קרפיון כסוף)
(צילום: slowmotiongli/Shutterstock)
קרפיון מצוי שנבדק במחקר
(צילום: ג'ני מרקוס-חדד)
אך עבור מגדלי הקרפיון המצוי ברחבי העולם, לדג הפופולרי יש אויב מסוכן. נגיף ההרפס של דגי הקוי (CyHV-3) הוא אחת המחלות ההרסניות ביותר בחקלאות המים, ומסוגל לחסל אוכלוסיות דגים שלמות בתוך ימים ספורים. כל התפרצות מובילה להפסדים כלכליים אדירים ולנזק ארוך טווח לאוכלוסיות הדגים.
מקורו של שם הנגיף הוא בזן הנוי המבוית של הקרפיון המצוי, הקוי, המפורסם בצבעיו העזים והמרהיבים, שנחשב לאחד הדגים הנפוצים והאהובים ביותר בבריכות נוי ובגינות פרטיות. מקורו באסיה (סין ויפן), שם פותח במשך דורות רבים בברירה סלקטיבית. בתרבות המזרח, ובמיוחד ביפן, דג ססגוני זה מסמל מזל טוב, כוח רצון ואריכות ימים.
דגי קוי שנבדק במחקר
(צילום: ג'ני מרקוס-חדד)
קרפיון העשב
(צילום: benny337/Shutterstock)
קרפיון שחור
(צילום: ivSky/Shutterstock)
כעת, רגע לפני ראש השנה, חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן סטייט מציגים חדשות מעודדות: בעוד שהקרפיון המצוי פגיע מאוד לנגיף, כמה מקרובי משפחתו מגלים עמידות מפתיעה ויעילים במיוחד בעצירת התפשטותו. במחקר שהתפרסם בכתב העת Aquaculture, גילו מחברי המחקר כי מינים ממשפחת הקרפיוניים (Cyprinidae), כגון דג זהב (Carassius auratus), קרפיון העשב (Ctenopharyngodon Idella), כסיף שפל-עין (Hypophthalmichthys molitrix) וקרפיון שחור (Mylopharyngodon piceus) נדבקים בנגיף באופן טבעי לעיתים רחוקות בלבד.
גם כאשר החוקרים הדביקו אותם במכוון, הדגים הללו התגברו על הנגיף במהירות והסיכוי שיעבירו אותו הלאה היה נמוך משמעותית. "מכיוון שהדגים הללו חיים לעיתים קרובות באותן בריכות ואגמים יחד עם הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), קיים חשש שהם משמשים כנשאים סמויים של הנגיף", מסביר פרופ' ליאור דוד, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, שעמד בראש צוות המחקר. "התוצאות שלנו מראות שגם אם הם נדבקים לעיתים, הם למעשה מפיצים גרועים מאוד של המחלה".
דג זהב
(צילום: chrisbrignell/Shutterstock)
גפילטע פיש
(צילום: Natalia Hanin/Shutterstock)
כדי לבחון זאת, החוקרים שחזרו הדבקות בתנאי אמת: דגים בריאים הוכנסו למכלים יחד עם קרפיונים נגועים. בעוד שהנגיף התפשט במהירות בקרב הקרפיונים המצויים, רק שבריר מהמינים האחרים נדבק, וכמעט אף אחד מהם לא חלה. גם כאשר הנגיף הוזרק אליהם ישירות, בניגוד לקרפיונים שפיתחו מחלה קשה, המינים האחרים ניקו את הנגיף מגופם במהירות ולא הראו סימני מחלה, ואף התגלו כ"נשאים לא יעילים" שמתקשים להעביר את הנגיף בחזרה לקרפיון המצוי.
פרופ' ליאור דודצילום: סיון גיללממצאים אלו חשיבות אדירה, שכן קרפיונים ממינים שונים הם מהדגים המגודלים ביותר בעולם. הם מהווים מקור מזון למיליארדי בני אדם ותומכים בתעשיית חקלאות המים הענפה באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. "הסיכון הגדול ביותר עדיין מגיע מהקרפיונים המצויים הנגועים עצמם", מדגיש פרופ' דוד. "בזמן שהמשפחות יתכנסו סביב שולחן החג בראש השנה, המחקר הזה מזכיר שההגנה על אחד הדגים החקלאיים העתיקים בעולם תלויה לא רק בהבנת הנגיף – אלא גם בהבנת הדרכים שבהן קרובי משפחתו למדו להתנגד לו".
