שרידי האונייה אלטלנה, אוניית ארגון האצ"ל שהופגזה ב-1948 בהוראת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון במהלך מלחמת העצמאות, אותרו הלילה כ-20 קילומטר מחופי ישראל. האונייה אותרה בשלמותה בעומק של 503 מטר, במהלך חיפוש ימי מורכב, ובתום חודשים ארוכים של תכנון קפדני והיערכות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בהצהרתו שצולמה סמוך לחוף הים בתל אביב, שאלטלנה "תועלה ממצולות הים".
אלא שגורמי המקצוע שעוסקים בהוצאת אוניות מלב הים וגם מומחים מהאקדמיה אומרים, שמדובר באמירה מופרכת וכי על אף ההתחייבות של נתניהו הסיכוי למשיית האוניה אלטלנה בשלמותה הוא אפסי ולכל היותר ניתן יהיה לנסר ממנה חלק סמלי כגון הגשר, התורן או חלק מהסיפון על ידי רובוטים.
נתניהו מבטיח להעלות את אוניית אלטלנה מהמצולות
(צילום: לע"מ)
עמדת גורמי המקצוע היא שמאחר והאונייה שקעה לפני כמעט 80 שנה – היא עברה מאז קורוזיה קשה ולכן ברגע שיתחילו לגעת בה היא תתפרק ותתפורר. לכן, לדברי גורמי מקצוע, התוכנית למשות את הספינה במלואה לכל הפחות מופרכת.
במשרד המורשת, שהיה אמון על המבצע, בכל מקרה התמקדו רק בשלב הראשון של איתור האוניה ולא דנו בכלל בשלב השני של מה יעשו עם האוניה לכשתימצא.
גם מומחים באקדמיה סבורים כי מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. פרופ' אהוד גלילי, ארכאולוג ימי באוניברסיטת חיפה, הסביר גם הוא כי כיום אין בישראל את האמצעים הדרושים כדי למשות מהמים את הספינה, שהייתה אחד מהסמלים הכואבים ביותר של המאבק על דמותה של המדינה ועל המעבר ממחתרות לצבא ולמדינה.
"כיום, רק בנורבגיה ובהולנד ישנן ספינות המסוגלות למשות מהמים גופים במשקל של עד 20 אלף טונות", הסביר פרופ' גלילי. "גם אם יביאו את הספינות הללו לישראל, הרי שבשל העומק הרב יש צורך בשימוש ברובוטים ובניסיונות מורכבים לרתום את גוף הספינה בכבלים ולמשוך אותה אל מעל פני הים". לדבריו, יש לקחת בחשבון גם את מצבה של הספינה. "אסור לשכוח כי במרוצת השנים עברה הספינה תהליכי בלייה מבחינה כימית וביולוגית - כך שגם אם יצליחו לחבר אותה וינסו למשוך, היא עלולה להתפרק".
פרופ' גלילי הוסיף כי גם בתרחיש האופטימי ביותר, לפיו לא תתרחש התפרקות שכזו, הרי שיידרש תהליך יקר של שימור הספינה – כך שלדבריו מדובר במקרה קלאסי של שימור באתר שבו נמצאה הספינה. "כדוגמה אפשר לקחת את האנדרטה התת-ימית שהוקמה לזכר אירועי 'יום שישי השחור' באוגוסט 1953 – אז התרסקו שני מטוסי דה הבילנד מוסקיטו של חיל האוויר מול חוף הכרמל ומפרץ חיפה. כמו כן, הוקמה במאי 2025 אנדרטה להנצחת אוניית המעפילים על שם חיים ארלוזורוב בטיילת חולדה גורביץ' בשכונת בת גלים בחיפה, כ-100 מטרים מול מקום העלייה על השרטון של האונייה ב-28 בפברואר 1947", אומר פרופ' גלילי. "אפשר להגיע פעם בשנה ולערוך טקס מכובד. אפשר גם להוציא פיסה סמלית מהספינה ולשמרה ואף להציגה לציבור כפי שעשו עם הצוללת אח"י דקר".
"אסור לשכוח כי במרוצת השנים עברה הספינה תהליכי בלייה מבחינה כימית וביולוגית - כך שגם אם יצליחו לחבר אותה וינסו למשוך, היא עלולה להתפרק"
פרופ' גלילי הוסיף: "חשוב לי לומר שהאתר נמצא בעומק כזה, שאין בסביבתו כמעט פעילות של דייגים, קידוחי נפט או זרמים וגלים, כך שהסביבה די אחידה והספינה יכולה להשתמר שם עוד מאות שנים. על כן, אם ינסו להוציאה מהמים, עלולים להיכנס לסחרור יקר מהפן הכלכלי והביצועי של שימור ותחזוקה. מדובר לעניות דעתי בפרויקט חסר היגיון ובלתי נגמר. אמנם חשוב וטוב שמצאו את אלטלנה, כי זה חלק מההיסטוריה של המדינה, אבל אפשר לעשות הרבה לשימור הזיכרון והסיפור ההיסטורי מבלי להשתגע".
פרופ' גלילי התייחס להבטחתו של נתניהו, והבהיר כי אמירות מסוג זה נאמרות ככל הנראה ללא ידע מבוסס על הבעיות והאתגרים שעלולים להיתקל בהם בפרויקט מורכב שכזה.
אלטלנה עולה באש מול חופי תל אביב ב-1948
(צילום: לע"מ)
פרופ' דבי צויקל, ראשת החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, אמרה גם היא שהסיכויים להוציא את הספינה נמוכים. לדבריה, בהתחשב בעובדה שלא פורסם מה מצב הספינה ומה נותר ממנה, יש לקחת בחשבון את העלות מול התועלת של מבצע מורכב של הוצאת שרידיה מהים. "ראשית, מדובר בתגלית מרגשת המהווה חלק חשוב בהיסטוריה של ארץ ישראל. אבל אם זה תלוי בי, הייתי מארגנת משט של נציגי המשפחות ועושה סגירת מעגל מכבדת", היא אמרה.
פרופ' צויקל הוסיפה: "צריך לחשוב על מה מציגים ואיפה מציגים את מה שנותר מהספינה. יש כאן שאלה של עלות כספית אדירה שיש לקחת בחשבון וגם את העובדה שבסופו של דבר מדובר בספינה שהופצצה, כך שאם יעלו מהמים חתיכת גרוטאה ממתכת זה עלול להיות מביך. האם זה שווה את הכסף וההשקעה שיידרשו לשם כך? יש דברים חשובים אחרים להשקיע בהם את הכסף – בין אם מדובר בפרויקטים ארכאולוגיים ובין אם מדובר בתמיכה ביישובי הצפון והדרום. אפשר גם לחשוב על הקמת מוזיאון וירטואלי – לא כל דבר צריך להוציא מהים".
"אם זה תלוי בי, הייתי מארגנת משט של נציגי המשפחות ועושה סגירת מעגל מכבדת"
בנוסף, פרופ' צויקל מפנה זרקור גם לעניין הסביבתי, שכן ייתכן שפעולה להוצאת השרידים תוביל לפגיעה בסביבה הימית. "לא פעם קורה שספינות מתחת לפני הים הופכות לשוניות מלאכותיות. על כן, אם ירצו להוציא את מה שנותר מאלטלנה, עלולה להיווצר בעיה בפגיעה בחיים תת-ימיים", היא אמרה.
תמונה של הספינה שהוצגה במסיבת העיתונית בבית האצ"ל
גם יוסי כבשני, מומחה לעבודות ימיות שגויס לפני 10 שנים לאתר את מיקומה של האלטלנה במימון מרכז מורשת בגין ובתיאום עם יריב לוין, מציג עמדה זהה. התפקיד שהוטל עליו היה לנסות להעריך איפה האלטלנה קבורה. הוא ראיין אנשים שהיו קשורים להטבעה שלה. הוא אף הגיע לאיזור ואיתר מה שנראה כחפץ מתכתי גדול בעומק שמועד למפולות בוץ בעומק של 500 מטר.
"כשמדובר בים נהוג לדבר בסימני שאלה ולא בסימני קריאה", אומר כבשני. לדבריו, האוניה עברה תהליך ארוך של פירוק ורוב מה שהיה עליה נמכר לסוחרי גרוטאות ביפו. היא נאטמה בפלטות ברזל, נעשתה קלה יותר ואז הוטבעה במקום רחוק שאף אחד לא יגיע אליו. האוניה שהטביעה אותה השאירה נ"צ חלקי ולא מספק".
"להעלות את כולה זה מאוד בעייתי ויכול לעלות עשרות רבות של מליוני דולרים. היא יכולה להתפרק מקורוזיה. יש שם גם מפולות בוץ. זה פשוט לא רלוונטי"
כבשני הוסיף: "באותה התקופה יריב לוין חשב להעלות מהאוניה משהו סימבולי בלבד, ולעשות ממנה אנדרטה כי כל מה שנותר זה גוף ברזל ואין שום דבר משמעותי עליה. אולי נשאר עליה השם. זה גוף ברזל. אין עליה גשר, ואין תורן ואין מבנה. הכול פורק. אל תשכח שעברו הרבה שנים והיא היתה פגועה על ידי עשרות חורי פגזים. אם רוצים אפשר להעלות גם את הטיטניק, אבל השאלה מה התקציב שיש לך. לחתוך חתיכת פח אפשר וזה יעלה להערכתי 2-1 מליון דולר. להעלות את כולה זה מאוד בעייתי ויכול לעלות עשרות רבות של מליוני דולרים. היא יכולה להתפרק מקורוזיה. יש שם גם מפולות בוץ. זה פשוט לא רלוונטי".
האלטלנה הפליגה לישראל מצרפת כשעליה כ-930 עולים, בהם ניצולי שואה, וציוד צבאי רב. במשא ומתן, שהתקיים מיד אחרי הקמת צה"ל ופירוק המחתרות, דרש מפקד האצ"ל מנחם בגין להעביר חלק מן הנשק לגדודי האצ"ל בירושלים. ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון סירב לדרישה, והורה להפציץ את הספינה אם לא תסכים למסור את כל הנשק לידי צה"ל. בחילופי האש נהרגו 19 בני אדם - 16 מהאצ"ל ומהספינה ושלושה מצה"ל.
אחד החלקים של אלטלנה
הספינה צפה כמה חודשים מול חופי תל אביב, עד שבן גוריון הורה להטביע אותה. במשך עשרות שנים נעשו נסיונות לאתר את האלטלנה ולמשותה מן המים כדי ששרידיה ישמשו אנדרטה לזכרם של החללים. לפני כשנה פנו כמה שרים לשר הביטחון ישראל כ"ץ בבקשה להעביר את התותח שירה על הספינה מהמכללה לפיקוד ומטה בגלילות למרכז מורשת בגין בירושלים.
מי שמצא הלילה את האלטלנה היא ספינה איטלקית שנמצאת בכלל בחוזה לנתיבי הגז. משרד המורשת באמצעות מפ"י חכרו אותה ליממה אחת. אחרי עבודת מטה ממושכת הצליחו למפות את האזור המשוער כדי לחסוך בזמן חיפוש. בישראל הפיקו לקחים מחיפושים קודמים, הצליבו נתונים וידעו היכן לא לחפש. ולכן הצליחו ביום אחד בלבד לאתר את האוניה. לכן עלות החיפושים הסתכמה במיליון שקלים בלבד. האוניה האיטלקית הורידה רובוטים שצילמו את האלטלנה.
