בית המשפט העליון קיים הבוקר (ב') דיון בעתירה של ארגונים ירוקים ובני נוער, הדורשים מהמדינה להפחית את פליטת גזי החממה. הדיון שנערך בהרכב של שלוש שופטות - השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר, השופטת רות רונן.
הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
העתירה הוגשה בספטמבר 2023 על ידי ארגוני הסביבה "מגמה ירוקה", "מחאת הנוער למען האקלים" ואזרחים בני הגיל השלישי. העותרים הצעירים ביותר הם בני נוער והמבוגרת - בת 94. הארגונים דורשים להפחית את פליטות גזי החממה "בהתאם לקונצנזוס המדעי ולהתחייבויות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן". לדברי העותרים, הפחתה של 43% עד 2030 הוא "יעד המינימום למיתון חלק מהפגיעות הקשות ביותר של המשבר בחיי אדם, בשלמות הגוף ובכבוד הבסיסי של תושבי ישראל".
בפתח הדיון אמרה השופטת ברק-ארז כי "העתירה שבפנינו עוסקת בסוגיה של הפחתת כמות פליטות גזי החממה בישראל, על רקע משבר האקלים וההתחייבויות הבינלאומיות של המדינה. העותרים טוענים כי חלה חובה על הממשלה לקבוע יעד להפחתת פליטות ל-2030, ומוסיפים וטוענים שאין די ביעד הנמוך יותר שנקבע בעבר בהחלטת ממשלה, אלא שיש צורך במנגנון יישום. מנגד הממשלה סבורה שאין מקום להתערבות שיפוטית בסוגיה שמערבת שיקולי מדיניות בתחומים שונים. הממשלה מדגישה שנעשו צעדים שונים וייעשו נוספים בעתיד להפחית את כמות הפליטות בישראל, ולכן יש לדחות את העתירה. השאלה היא מה היקף החובות המשפטיות?"
עו"ד אסף פינק, שייצג את הארגונים הירוקים, ביקש להרחיב על אודות הסוגיה המדעית של משבר האקלים: "להבדיל מעתירות שונות, הסוגיה המדעית חבוקה בסוגיה המשפטית. אנו סבורים שהסוגיה היום מיוחדת, שכן היא נוגעת לקיום אנושי בכלל על כדור הארץ ולא רק ישראל. זה יוצר קשיים, אבל זו הסיבה שיש לתת לזה את מלוא כובד המשקל. משבר האקלים רק מחריף. המדע הוא חשוב ורק אחרי זה ניתן להבין את המשפט. הקהילה הבינלאומית המדעית מינתה ועדה, ה-IPCC, וביקשה ממנה לבחון מה מקור ההתחממות וכמה מתחמם. הוועדה קבעה שיש התחממות וזה מעשה ידי אדם, וכדי לטפל בבעיה אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כעולם, לא לחצות את רף המעלה וחצי. זו קביעה מדעית ולא מדינית".
השופטת ברק-ארז הקשתה על העותרים, ותהתה "למה אדוני חושב שאנחנו לא יודעות את זה? אדוני לא מגיע לכנסת, אלא לבית משפט. הדברים האלה חשובים. יש בהם טעם, אבל אנחנו רוצות להבין מה המסגרת המשפטית לדיון". עו"ד פינק ציין כי "העתירה הזו היא עתירה חוקתית, ועוסקת קודם בחוק יסוד כבוד אדם וחירותו. זה הבסיס לעתירה. יש פה הפרה של סעיף 2 ו- 4 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
השופטת יעל וילנר העירה כי "הזכות לחיים אולי הזכות הכי חשובה שיש. הזכות לחיים היא לקבל תרופה למחלה לסרטן. אבל לגוף המנהלי הזכות להחליט על תרופה כזו או אחרת. הזכות לחיים היא גם הפשיעה העולה והגואה בעבירות נשק. היא הזכות החשובה ביותר. אבל איזה תקציב ניתן כדי לממש את הזכות לחיים זה עניין מנהלי. אבל יש כל כך הרבה סכנות והממשלה היא זו שמחליטה איך לחלק את התקציב".
עו"ד פינק ציין כי על המדינה לאמץ מדיניות בנושא. "חוק האקלים לא עבר ונראה שאין כוונה להעביר אותו. השרה להגנת הסביבה בוחנת אפשרות לצאת מאמנת המסגרת. היא אומרת אחרי חתימה על הסכם פריז שאנחנו לא מתאמצים ועושים עסקים כרגיל".
השופטת ברק-ארז ההירה כי "הטענה החוקתית היא לא ג'וקר. גם אם מתבססים על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, החוק כולל בתוכו גם מנגנוני איזון. השאלה היא במסגרת כלי ההתערבות של בית המשפט. מה היכולות של המדינה? לא נסתר מעיני שהגשתם את העתירה בספטמבר 2023. תאריך שכזה שאחריו הגיע אוקטובר 2023. זה לא אומר שאין יותר תכנון במדינת ישראל, זה אומר שגם מבחינת מה שחשבתם שהמדינה יכולה לעשות חלו שינויים. לבוא ולומר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- זה לא מספיק".
נציג המדינה, עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים של הפרקליטות, אמר כי "המדינה, הממשלה , מחויבת להתמודדות עם משבר האקלים, הפחתת הפליטות והיערכות והאדפטציה, וזה עוד תחום שניתן לו מענה. הממשלה קיבלה שורה של החלטות לאורך השנים לאורך השנים שמדברות על האופן בו היא רואה לנכון לתת מענה". לדבריו יעד הפחתת פליטות של 27% עד 2030 היא נגזרת של סדר העדיפויות של המדינה.
