הקיץ כבר כאן, ובינתיים מזג האוויר במחוזותינו אפילו קצת פחות חם מהממוצע, בזמן שבאירופה מכים גלי חום כבדים. אבל גם אם התרגלנו כבר, בעל כורחנו, לגלי חום ארוכים וקיצוניים בקיץ, כחלק משינויי האקלים, בשנים האחרונות החורף הולך ומשתנה לנגד עינינו.
משבר האקלים גורם לכך שישראל מתחממת בקצב כמעט כפול מהממוצע העולמי, ובין היתר גם לירידה בכמות המשקעים הממוצעת. אבל השינוי העיקרי בחורף הוא שינויי בדפוסי הגשם, כלומר בפיזור המשקעים עם הזמן ועם המקום ובעוצמות הגשמים. בשנים האחרונות אנחנו חווים יותר ויותר אירועי גשם עוצמתיים ובמרחב מצומצם, שגורמים להצפות, לפגיעה בתשתיות, בשירותים וברכוש, ואף לפגיעות בגוף ובנפש.
אל-ניניו בדרך
אם כל אלו לא הספיקו, אז השירות המטאורולוגי בישראל התריע השבוע ש"ברמה העולמית, המחצית השנייה של 2026 ותחילתה של 2027 צפויות להיות חמות במידה ניכרת מהממוצע הרב-שנתי על רקע אירוע "אל-ניניו" קיצוני המתפתח במהלך 2026". על פי התחזיות "תנאים חמים יותר עשויים לתמוך בעוצמות גשם גבוהות יותר, ולהגביר את התנאים להתפתחות ענני סערה."
"תוצאות המודלים לעונה הקרובה", מתריעים בשירות המטאורולוגי, "מצביעות על צפי לכמויות משקעים גבוהות מהרגיל בישראל בחודשי עונת הגשמים הראשונים של 2026/27 ובסבירות גבוהה גם לעוצמות גשם גבוהות אשר עשויות להיות גם חריגות". יתרה מכך, מחקר שביצע השירות המטאורולוגי מצביע "על קשר מובהק בין ערכי האל-ניניו לבין כמויות המשקעים בישראל, תוך שונות גיאוגרפית ברחבי המדינה. הממצאים מצביעים על פוטנציאל גדול לאירועי קיצון בשנות אל-ניניו".
מה זה אומר בפועל?
לפי התחזיות אנחנו צפויים לאירועי גשם עוצמתיים, קצרים וארוכים, עם כמויות גשם גדולות, רוחות עצימות, סופות ברקים ועוד. כך, לדוגמה, אירועי גשם שמשכם עד ארבע שעות יכולים להתבטא ב"גשם מצטבר של עד 300 מ"מ, רוחות עזות עד 150 קמ"ש, ברד גדול בקוטר 7-5 ס"מ וסופות ברקים (פוטנציאל לעשרות אלפים במהלך האירוע)". והמשמעות: "הצפות מסכנות חיים, הצטברות מים לגובה של מטרים ספורים באזורים עירוניים אשר נמוכים מסביבתם, נזקים לתשתיות תחבורה ועוד".
רוחות עזות בנמל יפו
(צילום: מוטי קמחי)
אירוע גשם ארוכים יותר, בין 48-24 שעות, יכולים לגרום "להצפות עירוניות חמורות ומסכנות חיים, שיטפונות חריגים בנחלים, עליית נחלים על גדותיהם, הצפה של דרכי תחבורה ותשתיות חיוניות (כולל תשתיות חיוניות ובטחוניות כגון שדות תעופה צבאיים), סגירת כבישים, חסימת צירי גישה לישובים, נזקים לחקלאות".
מה צריך לעשות עם כל זה?
כמו במקרה של גלי חום, גם סופות והצפות משפיעות על אורחות החיים ועל החיים עצמם, על תשתיות ועל שירותים חיוניים, ולכן חייבים להיערך מבעוד מועד. המוכנות לשיטפונות והצפות צריכה להיעשות בכמה מישורים, בערים, ובעיקר באזורים נמוכים ולגדות נחלים, באתרי תשתיות ובכבישים בין עירוניים.
ההיערכות מתחילה בתכנון ובנייה, כזה שמותאם לתוואי השטח ובפרט לשטחי הצפה ונחלים ולהתמקד בפתרונות מבוססי טבע, למשל גינות וכיכרות שיהיו אזורי חלחול.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןההיערכות העירונית צריכה לכלול תשתיות ירוקות, כגון אגני השהייה, אזורי חלחול, ריצוף חדיר למים וגגות ירוקים, ותשתיות אפורות: קירות הגנה, הגבהת תשתיות, תחנות שאיבה, הגנה על מערכות חשמל ועוד. לכל אלו יש להוסיף גם מערך ניהול, לפני ובזמן סערות והצפות, הכולל עדכון שוטף בתחזיות, ניטור בזמן אמת, תוכניות מילוט ופינוי ומערך הסברה לתושבים ומענה לפניות ציבור. לצד זה חשוב לשלב גם תפעול פרואקטיבי, ובין היתר ניקוי קולטנים ותעלות ניקוז, גיזום עצים מסוכנים, תגבור המוקד העירוני, הצבת צוותי תחזוקה, הנדסה, ביטחון ורווחה בכוננות מלאה, וכן פריסה מוקדמת של ציוד ומשאבות באזורים המועדים להצפות. וכמובן שצריכה להיות גם מוכנות להפסקות חשמל ממושכות, לטיפול באוכלוסיות פגיעות, כגון מבוגרים, חולים במחלות כרוניות ודרי רחוב.
היערכות מצילה חיים
האל-ניניו שעומד לפנינו, המכונה סופר אל-ניניו, צפוי להיות חריג ביחס לשנים עברו ולכן הצפי הוא לגשמים מרובים, בעיקר באזורי ערי יהודה וצפון הנגב, לצד התפתחות אירועי "מדיקיין", כלומר שקעים ברומטריים ים תיכוניים עמוקים בעלי מאפיינים הדומים בחלקם להוריקנים, אם כי מתונים יותר, וכן סופות שלגים. היערכות מתאימה כבר מעכשיו, תוכל למתן את הפגיעות ברכוש ובנפש בעתיד ולאפשר לנו לעבור את החורף הבא בשלום.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
