סטודנטים מאוניברסיטת חיפה עלו לגמר תחרות היזמות החברתית היוקרתית של אוניברסיטת אוקספורד
האם נמצאו הפתרונות לבעיית מחסור ביזמי הייטק בקרב אנשי החברה הערבית? קבוצת סטודנטיות וסטודנטים ממרכז קיימא ו-HIL, מעבדות החדשנות של אוניברסיטת חיפה, העפילו לגמר התחרות הבינלאומית היוקרתית - Map the System של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד, תוכנית ייחודית במסגרתה לומדים הסטודנטים לחקור ולנתח את הסוגיות המרכזיות של המאה ה-21. בסך הכל עלו לגמר 12 קבוצות מתוך למעלה מ-100 קבוצות מאוניברסיטאות מכל העולם. במסגרת התחרות הציגו מועטז אבו מוך, פולה ברקן, הדס גלס, איוב עלאא, ריצ’רד סאלח ומיכאל אלברז פרז, מספר בעיות מרכזיות הגורמות למיעוט של יזמי הייטק בקרב החברה הערבית, ומספר דרכים לפתרון הבעיה.
ענף ההייטק הוא המנוע הכלכלי המוביל את כלכלת ישראל. על פי נתונים של רשות החדשנות רק אחוז אחד מחברות ההזנק הישראליות נוסד ע"י יזם מהחברה הערבית ו-100 סטארטאפים הוקמו בחברה הערבית לעומת כ-11,000 בחברה הישראלית בכלל. במסגרת עבודתם על הפרויקט, ערכו הסטודנטים ראיונות עם 10 פעילים מעולם היזמות ונעזרו בנתונים של רשות החדשנות ובנק ישראל. הסטודנטים נעזרו במודל ה"קרחון" המצביע על רמות שונות של תופעות חברתיות והיכולת שלנו להשפיע עליהן. לדבריהם ישנם שני חסמים מרכזיים הגורמים למיעוט יזמי ההייטק בחברה הערבית.
החסם הראשון הוא חברתי, והשני הוא מדיניותי (policy) כלפי היזמים מהמגזר הערבים. "קשה ליזם ערבי לקבל את המימון הראשוני לצורך עריכת תוכנית עסקית, כתיבת תוכנית עבודה, בהשוואה ליזם יהודי. המימון הראשוני בחברות הזנק קשור לאנשים שעשו בעברם אקזיטים או באנשי הייטק שרוצים להשקיע בחברות נוספות. בחברה הערבית אין עדין אנשי ההייטק שעשו אקזיטים. אם תפנה לבעל הון בחברה הערבית הוא יעדיף להשקיע בענפים בטוחים כמו נדל"ן ולא בחברות הזנק. כמו כן, המשקיעים היהודים משקיעים פחות ביזמים מהחברה הערבית, הם לא מכירים אותם וזה מהווה מחסום מבחינתם", אמר מוטעז אבו מוך, מנהל מרכז יזמות בבאקה אל גרביה שהשתתף בפרויקט. בנוסף הסביר אבו מוך, כי הבנקים ביישובים הערבים מערימים קשיים על היזמים. "הם לא מכירים את ענף ההייטק בהשוואה לענפים אחרים וגובים ריבית גבוהה יותר על הלוואות לעומת בנקים בישובים היהודים".
בכל הקשור לחסמים החברתיים, מצאו הסטודנטים כי בקרב המשפחה הגרעינית הערבית קיים חשש מלקחת סיכונים כלכליים. "המשפחות מעודדות את ילדיהם לעסוק בתחומים של רפואה, הנדסה, עריכת דין, מקצועות שהם יציבים מבחינה כלכלית. זהו מעגל שצריך לשבור. צריך כמה הצלחות כלכליות שיהוו מודל לחיקוי לצעירים בכדי שהמשפחות יכוונו את ילדיהם לעסוק ביזמות ולהקים חברות הזנק", הסביר אבו מוך.
בשלב הפתרונות לחסמים נעזרו הסטודנטים במודל "Impact Gaps", שפותח באוניברסיטת אוקספורד. המודל מצביע על הפערים בין הקשיים לפתרונות הקיימים. על פי המודל, יש צורך להעלות את המודעות בנושא בקרב אנשי עסקים ויזמים מהמגזר הערבי. "היזמים חייבים להבין שקיים פוטנציאל כלכלי בתחום. ישנן תמיכות ומימונים הן מהמדינה והן מעמותות שונות לטובת השקעות בתחום. חייבים לשנות את המחשבה שניתן להשקיע רק בתחומים מסורתיים", אמרו הסטודנטים. תהליך נוסף שנמצא במודל הוא בניית מערכת אמון בין היזמים והמשקעים מהמגזר היהודי למגזר הערבי על ידי הקמת אקסלרטורים משותפים ותוכניות משותפות. "כל תוכניות עידוד היזמות הן רק ליהודים בלבד או רק לערבים בלבד. ראינו שמעט היזמויות שהצליחו בחברה הערבית רובן בבעלות משותפת של יהודים וערבים", אמר אבו מוך. תהליך נוסף הוא הנגשת המימון הראשוני למשקיעים על ידי הסרת חסמים בירוקרטיים שמקשים עליהם להשקיע והגדלת הפרסום שמעודד יזמים להשקיע בחברות הזנק שונות.
"אני אופטימי בנושא. בצוות שעבדתי איתו יש יהודים, נוצרים, מוסלמים, יש ימניים ויש שמאלניים. הגענו מעולמות שונים של הייטק, משפט, כלכלה, חברה. כולנו התגייסנו למען המטרה של הגדלת מספר יזמי ההייטק. נציג את הפתרונות שהצענו לגורמים בענפים השונים ואני בטוח שנוכל להביא לשינוי המיוחל", אמר אבו מוך.
Map the System היא תוכנית ייחודית המתנהלת באוניברסיטת אוקספורד במסגרתה לומדים הסטודנטים למפות בעיות חברתיות, סביבתיות וכלכליות המכונות בעיות זדוניות ((Wicked Problems בהקשר חברתי-מערכתי רחב.
מאות סטודנטים מהעולם יגיעו לסדנאות בנושא חדשנות ויזמות באוניברסיטת תל אביב
מאות סטודנטים לתואר שני MBA מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב, אירופה, מזרח אסיה ודרום אמריקה ישתתפו במהלך השנה הקרובה בסדנאות של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, במטרה לחשוף אותם לעולם החדשנות והיזמות הישראלי. התכנית DBI - Doing Business in Israel כוללת חשיפה להרצאות של מגוון חברי וחברות סגל המרצים בקמפוס האוניברסיטה, בהם הרצאות ממדעי הרוח לצד הרצאות בנושאי יזמות, בנוסף למפגשים עם היזמים המובילים בישראל.
לאורך שנים רבות אוניברסיטת תל אביב מדורגת בצמרת העולמית של מוסדות אקדמיים, שהצמיחו משורותיהם יזמים שגייסו השקעות מקרנות הון סיכון. בדירוג היוקרתי שהתפרסם בחודש נובמבר האחרון ע"י חברת פיצ'בוק (Pitchbook) דורגה האוניברסיטה במקום השביעי בעולם, והיחידה מחוץ לארה"ב שממוקמת בעשיריה הראשונה בדירוג זה. כמו כן, מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, שבדק את מספר היוניקורנים (חברות סטרטאפ פרטיות שהשווי שלהן עולה על מיליארד דולר) שייסדו בוגרי אוניברסיטאות מחוץ לארה"ב, מצא כי אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום הראשון מבין האוניברסיטאות מחוץ לארצות הברית עם 16 יוניקורנים שנוסדו על ידי בוגריה.
אודי אהרוני, המנהל האקדמי של התכנית ומנכ"ל תכנית להב פיתוח מנהלים בפקולטה, אמר: "אוניברסיטת תל אביב מובילה בצמרת הדירוגים הבינלאומיים בנושא יזמות וחדשנות ועל כן נחשבת אטרקטיבית מאוד עבור משלחות הסטודנטים. התכנית חושפת את הסטודנטים הבינלאומיים להתפתחות שעברה ישראל - From Start Up Nation to Scale up Nation והיא מעוררת עניין רב בקרב מוסדות מובילים בעולם שרוצים ללמוד מהידע הרב שנצבר בישראל בכלל ובאוניברסיטה בפרט".
דבי קרני, מתאמת משלחות באוניברסיטת טקסס, הוסיפה: "התוכנית זוכה לשבחים רבים בקרב הסטודנטים שלנו אשר נרגשים מאוד מהביקור בישראל. אוניברסיטת אוסטין טקסס, כמו הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב היא 'האב' יזמות בארה"ב ולכן המשלחת לישראל מהווה כר פורה לחילופי רעיונות".
חתן פרס נובל בכימיה פרופ' בן פרינגה ביקר בטכניון
המדען ההולנדי פרופ' ברנרד (בן) פרינגה, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, ביקר בטכניון. במסגרת הביקור נטע פרופ' פרינגה עץ ב"שדרת הנובליסטים" בקמפוס ולאחר מכן נשא הרצאה במסגרת "הרצאות אפלויג" המתקיימת לכבודו של נשיא הטכניון לשעבר פרופ' מחקר יצחק אפלויג.
פרופ' פרינגה, חוקר באוניברסיטת כרונינגן בהולנד, הוא כימאי עטור פרסים שנבחר כחבר זר באקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים, משמש כסגן נשיא באקדמיה המלכותית למדעים בהולנד, ובשנת 2008 הוכתר כאביר על ידי מלכת הולנד. ב-2016 הוא זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ז'אן פייר סוואג' וג'יימס פרייזר סטודארט, שנשא את הרצאת אפלויג בשנת 2018.
פרופ' פרינגה הרצה בטכניון על "מכונות מולקולריות - המכונות הקטנות בעולם". מדובר במולקולות הניתנות לבקרה ולהפעלה, למשל באמצעות אור, וצפויות לשמש בפיתוח חיישנים, חומרים חדשים, מערכות לאגירת אנרגיה וטיפולים רפואיים חדשניים. פרופ' אפלויג הסביר שההשראה למחקריו של פרופ' פרינגה באה מהטבע. מכונות מולקולריות קיימות בטבע וממלאות תפקידים חיוניים בגופנו. מולקולת הרטינל, למשל, היא מולקולה רגישה לאור המשגרת למוח אותות המאפשרים את הראייה. דוגמאות אחרות הן מנוע המיוזין המכווץ את שרירינו ומנוע 'ATP סינתאז' המעורב בייצור כל האנרגיה הנחוצה לגופנו. שלושת הנובליסטים של 2016 היו חלוצים בסינתזה של מולקולות מלאכותיות בהשראתן של המכונות המולקולריות בטבע.
במסגרת הביקור נטע פרופ' פרינגה עץ בשדרת הנובליסטים בפארק לוקיי בטכניון, שם כבר ניטעו יותר מ-20 עצים על ידי חתני וכלות פרס נובל שביקרו במקום, והוסיף את חתימתו ל"קיר גדולי הכימיה" בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך. לאחר מכן הוא נשא את הרצאתו בפני סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים וחברי סגל באולם שהיה מלא מפה לפה. אחת מגולות הכותרת של הביקור הייתה ארוחת צוהריים עם 11 דוקטורנטים מהפקולטה לכימיה, שאיתם דן האורח בבחירת נושא מחקר, בהמשך הקריירה שלהם ועוד.
"אסור לנו להזניח את המדע הבסיסי," אמר פרופ' פרינגה בהרצאתו. "במחקר הבסיסי טמון פוטנציאל לפיתוח יישומים שישנו את חיינו. חישבו על הסמארטפון ועל השפעתו העצומה. פיתוח הסמארטפון נשען על מחקר בסיסי בטרנזיסטורים ובגבישים נוזליים". הוא תיאר את המחקר הבסיסי שלו במתגים ומנועים מולקולריים וציין כמה מהיישומים הפוטנציאליים של טכנולוגיות אלה, שכיום כבר נמצאים בשלב הוכחת ההיתכנות: חומרים המתקנים ומנקים את עצמם, מסננים מתכווננים, קטליזטורים חדשים לתגובות כימיות חדשות ועוד. "הכימיה דרושה לנו כדי לבנות עתיד בר קיימא", הוא אמר, "ומכונות מולקולריות הן חלק מזה".
סדרת "הרצאות אפלויג" נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה"ב ובקנדה כמחווה לפרופ' מחקר אפלויג בתום כהונתו כנשיא (2009-2001). קרן ההרצאות מאפשרת להזמין בכל שנה לטכניון מדענים בעלי שם עולמי ובהם חתני פרס נובל. הרצאתו של פרופ' פרינגה הייתה השישית בסדרה, וגם כל קודמיו היו זוכי פרס נובל – עובדה ההופכת את סדרת "הרצאות אפלויג" לאחת הסדרות היוקרתיות מסוגה.
