רצועת אזור חוף דור, דרומית לחיפה, מהווה מוקד למחקר ארכאולוגי ימי. הממצאים שהתגלו באזור במרוצת השנים מעידים על המקום כבעל חשיבות היסטורית. כעת, התגלתה שם חרב מהתקופה הצלבנית, באורך של מטר אחד, המתוארכת למאה ה-12 לספירה. ב-2021 נמצאה באזור חרב נוספת מאותה תקופה.
מי שגילה את החרב, לגמרי במקרה, הוא שלומי קצין, סטודנט בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, ששחה באזור והבחין בקבוצת צוללים עם גלאי מתכות - דבר שהעלה אצלו חשד שמדובר למעשה בגנבי עתיקות.
רגע מציאת החרב הצלבנית על קרקעית הים בחוף דור
(צילום: שלומי קצין)
לאחר שהצליח להבריח אותם מהאזור, קצין גילה את החרב על הקרקעית והחליט לפעול במהירות. הוא עדכן את פרופ' דבי צויקל, מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. פרופ' צויקל פנתה לרשות העתיקות, שנתנה אישור מיוחד להוצאת החרב מהמים כדי לשמרה ולמנוע ממנה להינזק.
החרב העתיקה הובאה למעבדת השימור במכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה, ובהמשך לבית החולים מדיקה אלישע בחיפה, שם נערכה לה בדיקת CT מתקדמת. הבדיקה אפשרה לחוקרים ללמוד פרטים נוספים על הממצא מבלי לפגוע בו, ולבחון את מצב המתכת בתוך שכבת התלכיד הימי שהצטברה עליה לאורך מאות שנים.
סריקת ה-CT שבוצעה לחרב הצלבנית שהתגלתה בחוף דור
(צילום: ד"ר אייל ברקוביץ')
מצילום ה-CT למדו החוקרים כי מדובר בחרב המיועדת להחזקה ביד אחת שהייתה שייכת ככל הנראה ללוחם צלבני. היא לא יוצרה בארץ ישראל, אלא הובאה עם הצלבנים מאירופה. בצילומים נראה שבר בלהב החרב, ורק חלק קטן מאוד מהברזל המקורי שרד את תלאות הזמן והים.
ד"ר שרה לנטוס מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה אמרה כי מאז המצאתן היו חרבות מן הכלים החשובים ביותר בתולדות האנושות. "בימי הביניים הפכה החרב לסמלם של האבירים והאבירות, וכן לסמל של האמונה הנוצרית. היא הייתה גם מן הנשקים הנפוצים ביותר שבהם השתמשו אבירי הצלבנים, וחייהם היו תלויים בהן", אומרת ד"ר לנטוס. "החרבות היו חפצים יקרים, ולכן טופלו ונשמרו בקפידה. מציאה וחקר של חפץ כה סמלי ואישי הם נדירים, ומעשירים את ידיעותינו על התרבות החומרית של התקופה הצלבנית. נוסף על כך, הם מעניקים לנו הזדמנות ייחודית ללמוד על חייהם של האבירים הפרנקים בארץ הקודש".
פרופ' צויקל הוסיפה ואמרה כי מדובר בממצא נדיר ביותר ששופך אור על הנוכחות הצלבנית בחופי הארץ. "בארץ ישראל ידועות עד כה רק קומץ חרבות דומות מהתקופה הצלבנית, והגילוי הזה תורם רבות להבנתנו את השימוש במעגנים ימיים ואת חיי הלוחמים באותה העת", לדבריה.
ד"ר אייל ברקוביץ', המנהל הרפואי של מדיקה דיאגנוסטיקס, מהחוג למדעי הדימות בבית הספר לרפואה ע"ש הרטה ושמואל (פול) עמיר באוניברסיטת חיפה, ציין כי הטכנולוגיה אפשרה להציץ מבעד לשכבות הזמן והאבן. "באמצעות סריקות ה-CT המתקדמות, הצלחנו לראות את מה שהעין האנושית לא יכולה להבחין בו – את המבנה הפנימי של החרב ואת מצבה הפיזי המדויק. כל זאת התאפשר נוכח בדיקה לא פולשנית ששמרה על שלמות הממצא הנדיר למען הדורות הבאים", אומר ד"ר ברקוביץ'.
זיו ביטון, מנכ"ל בית החולים מדיקה אלישע, התייחס גם הוא לממצא הנדיר ואמר כי נפלה בחלקו של צוות הדימות המקצועי של בית החולים מדיקה אלישע זכות גדולה לקחת חלק בפרויקט היסטורי ומרגש – המהווה מנהרת זמן אל העבר, בדמותה של החרב הצלבנית. "כאשר העבר פוגש את העתיד, והאירוע מתרחש בין כותלי בית החולים שלנו, אין מספק מזה", כך לדבריו.
