מה אנחנו באמת יודעים על השוכן במעמקים? למרבה הצער, לא הרבה. הים העמוק של ישראל עדיין אפוף במסתורין. אנחנו יודעים כל כך מעט, אבל בדיוק בגלל הסיבה הזו חשוב להגן עליו.
"בעומק הים יש יצורים שאנחנו עוד לא מכירים ומבינים מספיק. יש שם מאגר של גנטיקה וחומרים שיכולים להיות חשובים לחיינו. יכול להיות שיש שם חומרים שבאמצעותם נמצא תרופות למחלות. אנחנו מבינים כל כך מעט את המערכת הזו, שקשה לנו לצפות אילו תועלות יש לאותם יצורים שנמצאים במעמקי הים לחיינו", אומר פרופ' איציק מקובסקי, מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה.
"הים העמוק הוא שטח הטבע הנרחב ביותר באחריות מדינת ישראל", אומרת ד"ר עתרת שבתאי, מרכזת המיזם בחברה להגנת הטבע. "בים העמוק של ישראל רב הנסתר על הגלוי, אך הידע הקיים כבר, מבסס אותו כמרחב חשוב להגנה ולשימור, לצד הצורך בהמשך מחקר. את צפונותיו של הים העמוק, בני האדם רק התחילו לגלות, מכיוון שהמחקר מורכב מבחינה טכנית ולוגיסטית".
היום (ה') מתקיים כנס בנושא שמירת טבע בים באוניברסיטת חיפה. אבל בזמן שכל המדינות בעולם נמצאות במרוץ להגנה על המרחב הימי שלהן, הים העמוק בישראל לא זכה לשום תכנון ולא להגנה ראויה על הטבע הימי שבו. בחברה להגנת הטבע חושפים לראשונה תוכנית אב לשמורות טבע, באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, בים התיכון. בתוכנית מבקשים להקים שמורות טבע ימיות, שיהוו מקלט אקלימי למינים שיהגרו לעומק בעקבות התחממות הים.
הריבונות הטריטוריאלית הימית של ישראל חולשת על שטח של כ-4,000 קמ"ר שהם חלק מהמדינה, וכל חוקי המדינה חלים עליהם. בנוסף, יש את שטחי המים הכלכליים, שהם שטחים בניהול המדינה והיא אחראית להם. מדובר על 22,000 קמ"ר, שבהם יש את שטחי הים העמוק. סך שטח המים הכלכליים והריבוניים גדולים יותר מהשטח היבשתי של מדינת ישראל. "זה שטח עצום בממדים שלו", מסבירה ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברט"ג, "ולכן יש חשיבות גדולה לנהל אותו ברגישות, וזה תמיד איזון בין פיתוח לבין שימור. הים אחראי על ייצור חמצן, מקור למי התפלה, דיג, תיירות, חופש ופנאי. רק תראו את הטירוף סביב יוליה, כלבת הים הנזירית. תחשבו כמה שמחה יוליה מביאה לחיינו! אבל יוליה לא יכולה להתקיים בלי מרחבים גדולים של ים בריא".
לתוכנית שותפים רשות הטבע והגנים, בית הספר למדעי הים בחיפה, המכון לחקר ימים ואגמים, המרכז לחקר הים התיכון, אוניברסיטת תל־אביב ונוספים, והיא מהווה מפת דרכים למימוש היעד הלאומי של הגנה על 30% מהשטח הימי, בהיקף כולל של 6,000 קמ"ר עד שנת 2030. היא כוללת 10 שמורות טבע חדשות, בגודל של החל מ-150 קמ"ר ועד 2,300 קמ"ר. במשרד להגנת הסביבה מתכוונים לאמץ את התוכנית, ואם היא תיושם, תוענק הגנה ל-80 אחוז משטח בתי הגידול הייחודיים.
תקשורת בחושך
הים העמוק בישראל לא זכה עד כה לתכנון בכלל, ולא להיבטי הגנה על הטבע. זאת למרות שישראל מחויבת ליעדי אמנת המגוון הביולוגי מונטריאול 22' ואמנת ברצלונה 21' ואמורה לתת הגנה על 30 אחוז מהשטח הימי עד שנת 2030. זה רק שבע שנים מהיום, אבל אנחנו כמעט ולא עושים דבר. התוכנית של החברה ושותפיה, תאפשר הגנה למערכת האקולוגית הייחודית של הים העמוק, לרבות אלמוגים, מרבדי ספוגים, נביעות גז, ואתרי מחייה ונדידה של כרישים, דגים, יונקים ימיים וצבי ים.
יש כל כך הרבה איומים על הים העמוק, איומים שגם מערכות אקולוגיות ימיות אחרות חשופות אליו. דיג, חיפושי גז, מינים פולשים, זיהום ים, חקלאות ימית, כריית מחצבים, מתקנים כמו אסדות וטורבינות ועוד. קידוחי דלקים פוסיליים משפיעים באופן ניכר על המערכת האקולוגית בכל שלבי העבודה. סקרים סיסמיים עלולים לפגוע בבעלי חיים במים, מזואופלנקטון ועד לבעלי חיים אחרים. להקמת התשתיות לקידוח והולכה של גז ונפט יש פגיעה ישירה בבתי גידול.
בתוכנית מציעים להקים חמש שמורות ימיות שומרות על ציר מדרון היבשת, שבו קרקעית הים צונחת מעומק של כ-200 מטר, עד לעומק של למעלה מ-1,000 מטר. חמש שמורות נוספות, מיועדות להגנה על אזור הבתיאל: מרחב שטוח יחסית של הים העמוק בעומק של מעל 1,000 מטר, שבו אותרו בתי גידול רגישים כמו מרבדי ספוגים, נביעות גז, ו"מערבלים" (אתרים שבהם יש עלייה של זרמים עשירים בחומרי הזנה, מעומק הים, אל פני הים). השמורה הקטנה ביותר מתוכננת בגודל 150 קמ"ר, והגדולה ביותר בגודל 2,300 קמ"ר. התכנית מייעדת מספר שמורות, כ"אזור מפלט אקלימי", שיאפשרו מקלט למינים שיהגרו לעומק בעקבות התחממות הים. לאחרונה הזהירו חוקרים כי הגענו לנקודת מפנה בטמפרטורות האוקיינוסים, וכי הם מתחממים מהר יותר, מה שעלול להאיץ את ההתחממות הגלובלית. עוד שתי שמורות, מיועדות לפוטנציאל להיות שמורות בינלאומיות, שיתחברו לאזורים מוגנים אפשריים בקפריסין, מצרים ואולי אף לבנון.
מתחת לעומק של 200 מטרים הסביבה הימית חשוכה לחלוטין. בסביבה הזו בעלי החיים מתקשרים זה עם זה באמצעות צלילים, "ריחות" (תקשורת כימית) ובעיקר בעזרת אור. ביבשה תקשורת באמצעות אור היא תופעה נדירה. אבל בעומק הים תאורת בעלי חיים היא סטנדרט. במחקר מול חופי קליפורניה למעלה מ־75 אחוז מהיצורים החיים בעומק הים עשו שימוש באור. דוגמאות מוכרות הן דג החכאי, המציב פיתיון של כדור אור לפני פיו בתקווה למשוך טרף. יש בעלי חיים שבגופם חלבונים המסוגלים לקלוט אור באורך גל קצר, לבלוע חלק מהאנרגיה ולפלוט אור באורך גל ארוך יותר. כך נוצרות תבניות צבע ייחודיות על גבי בע"ח. הגן המייצר את האנזים שמייצר את האור, ששובט ממדוזה ימית, הוא אחד מכלי המחקר הרפואי החשובים ביותר. החוקרים ששיבטו את הגן זכו בפרס נובל בשנת 2008. רק תארו לעצמכם את הסודות שחוקרים ישראלים יכולים לגלות, אם רק תהיה להם האפשרות. מחקר בעומק הים הוא יקר מאוד.
"התגליות בעשור הראשון של המאה ה-21 היו תגליות כלכליות משמעותיות, בעיקר הגז ומעט נפט", אומרת ד"ר יהל. "והחברה להגנת הטבע הרימה את הכפפה וכתבה תוכנית. תחשבו על התגליות הגדולות האחרונות, כמו גלישת פלמחים, עם בריכות התמלחת, הכרישים והאלמוגים. אלה דברים מדהימים שעד 2021 פשוט לא ידענו שיש דברים כאלה. יש משהו ביבשה שאנחנו לא יודעים עליו? אין כמעט דבר כזה. פה בים זה עולם שלם שמתגלה, וברור שנמשיך לגלות עוד".
האזור הכי חם
באזורים הרדודים יותר של גלישת פלמחים (800-400 מ' מתחת לפני הים), קיימים גני אלמוגים המורכבים ממינים של אלמוגי עומק נדירים, החיים במים קרים (בניגוד לשוניות האלמוגים הטרופיות, כמו באילת), ורובם נמצאים בסכנת הכחדה. גני אלמוגים אלה הם היחידים שנמצאו עד כה בדרום מזרח הים התיכון. חלק מהמושבות שתועדו באזור מגיעות לגודל של כמטר וחצי, והגיל של הוותיקות בהן מוערך ב־1,500 שנים.
ד"ר תמר גיא חיים, מהמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה במכון חקר ימים ואגמים, מסבירה כי יש חשיבות עליונה לשמור על הים העמוק. "בהפרעת פלמחים התגלתה מערכת אקולוגית ייחודית. למערכות האקולוגיות בים העמוק יש תפקידים חשובים וחיוניים בשמירה על שירותי המערכת, הבריאות הכללית של כדור הארץ. בעצם הכל קשור אחד לשני. אם אנחנו לא נשמור על אזורים של הים העמוק, אנחנו בעצם מסכנים את הפונקציות החשובות האלה".
יש חשש שבעתיד נראה ים שונה ממה שאנחנו מכירים?
"אצלנו הבעיה אפילו חמורה יותר. במזרח הים התיכון קצב ההתחממות ב-30 שנים האחרונות היה גבוה פי 3 כמעט מהממוצע באוקיינוסים. אנחנו נמצאים בקצה של אגן, במעין אזור ללא מוצא, בקצה הים התיכון. וההתחממות בו היא הרבה יותר גבוהה. אנחנו באזור הכי חם. ובנוסף לטמפרטורה יש לנו עקות שבעלי חיים וצמחים שנמצאים באזור שלנו חווים, והים הזה הוא מאוד עני בחומרי הזנה. הוא מאוד חשוף לפלישות מינים דרך תעלת סואץ. זה הים הכי חם, הכי עני בחומרי הזנה. הוא נחשב ל"הוט ספוט" של פלישות מינים. לאחרונה פלש קיפוד הים מאילת, זה שעלה לכותרות לאחרונה לאחר שנעלם מהים האדום. הוא תועד לכל אורך החופים".
למעלה מעשרים חוקרים ואנשי מקצוע משבעה מוסדות אקדמיים שונים השתתפו בגיבוש התוכנית. גם ד"ר סילוויה ארל, הביולוגית הימית הנודעת, נשיאת הארגון העולמי mission blue תומכת בתכנית האב. ארל פנתה לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בבקשה לאמץ את התכנית.
"לנוכח העלייה בקצב הידרדרות המגוון הביולוגי בעולם ובישראל, הצטרפה מדינת ישראל ליוזמות בינלאומיות שבמסגרתן היא מחויבת לשמירה על המערכות האקולוגיות הימיות, ולעמידה ביעד של הגנה על 30% מהמרחב הימי של המדינה עד שנת 2030", אומרים במשרד להגנת הסביבה "גורמי המקצוע במשרד פעלו בשיתוף ארגונים ירוקים, מוסדות מחקר ואקדמיה, לזיהוי ותעדוף של אזורים שבהם יש היתכנות סבירה או גבוהה לקיום בתי גידול ייחודיים ורגישים בקרקעית הים. על בסיס מיפוי זה נקבעו אזורים המומלצים להגנה ולשימור, כבסיס לתוכנית אב לשמירה והגנה על אזורים ימיים בשטח המים הכלכליים של מדינת ישראל. בימים אלו בוחן המשרד את האפשרויות לקידום התוכנית, במטרה לשמור על המערכת האקולוגית הימית הייחודית בשטח הימי של מדינת ישראל ולקיים את חובותיה הבינלאומיות".
הים התיכון העמוק, סומן בשנים האחרונות כיעד מרכזי להגנה, על ידי ארגוני שמירת הטבע העולמיים. שטח האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, בים התיכון, נפרש על פני 21 אלף קמ"ר, דומה בהיקפו לשטחה היבשתי של מדינת ישראל. מרחב זה, שכולו מוגדר ים עמוק, הוא מרחב המחייה והשוטטות של מיני דגל, כמו כרישים, דולפינים, לוויתנים וצבי ים, ואזור רבייה של טונה כחולת סנפיר וכרישי עומק. במרחב זה, נמצאים בתי גידול מורכבים וייחודיים, הכוללים גני אלמוגי עומק, כמו גם נביעות גז קרות ובריכות תמלחת, שבהן עולם טבע ייחודי, הנסמך על אנרגיה כימית של גז המפעפע מהקרקעית.
פרופ' מקובסקי מסביר כי הים כולו מספק לנו שירותים חיוניים. "רוב החמצן שלנו מגיע מהים, הרבה יותר מהחמצן שמגיע אלינו מהג'ונגלים באמזונס. הים מוציא מהמערכת פחמן דו חמצני שגורם לשינויי האקלים. הוא מגן על העולם מפני שינויים מהירים מדי, ואלה דברים שקריטיים לחיי האנושות כולה. המערכת האקולוגית שלו צריכה להישאר באיזון כדי שהים ימשיך לספק לנו את השירותים האלה".
"הים העמוק הוא שטח הטבע הנרחב ביותר באחריות מדינת ישראל", מסבירה ד"ר עתרת שבתאי, מרכזת המיזם בחברה להגנת הטבע. "לאחרונה הוכרזה שמורת טבע ימית ראשונה באזור הכלכלי הבלעדי - גלישת פלמחים. תכנון רשת שמורות טבע באזור נדרש כבר היום, כדי להבטיח הגנה על בתי הגידול הייחודיים והרגישים בשטח ועל מגוון היחידות האקולוגיות המתקיימות בו. צריך לעשות את זה לפני שהשפעותיה של הפעילות הכלכלית המתרחבת באזור, ביחד עם השפעות אקלימיות, יגרמו לפגיעה בלתי הפיכה במערכת האקולוגית".
