השבוע התחיל בגל חום באירופה שלמרבה הזוועה כבר גבה קורבנות, פחות מחודש אחרי שאירופה חוותה גל חום שובר שיאים לחודש מאי. לא מדובר באירוע נקודתי, אלא בתזכורת נוקבת למציאות חדשה: גלי חום כבר אינם רק אי-נוחות עונתית, אלא תופעת קיצון שהולכת ומחריפה בעידן של משבר האקלים.
התחממות כדור הארץ בעשורים האחרונים
(קרדיט: UN Climate Change)
בקיץ שעבר, בעיצומו של גל חום חריג, נאלצו בשוויץ ובצרפת להשבית זמנית כורים בתחנות כוח גרעיניות, לאחר שטמפרטורת מי הנהרות שמשמשים לקירורם עלתה באופן משמעותי. שאיבת מים חמים יחסית פוגעת ביכולת הקירור של הכורים, והשבה של מים חמים לנהרות מסכנת עוד יותר את המערכות האקולוגיות. ככל שגלי החום נעשים תכופים, ממושכים ועוצמתיים יותר, כך הם מאתגרים לא רק את הסביבה אלא גם את הגוף האנושי ואת התשתיות שעליהן נשענת החברה המודרנית. האם אנחנו ערוכים למציאות המשתנה?
גל חום מוגדר בדרך כלל כפרק זמן של מספר ימים רצופים שבהם הטמפרטורות גבוהות משמעותית מהממוצע העונתי לאזור מסוים. טמפרטורות גבוהות בשילוב לחות גבוהה יוצרים עומס חום על גוף האדם. לפי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), ההתחממות הגלובלית כבר הובילה לעלייה מובהקת בתדירות ובעוצמה של אירועי חום קיצוני.
כלומר, אירועים שהתרחשו בעבר אחת לכמה עשורים מתרחשים כיום בתדירות גבוהה יותר, ובתרחישים עתידיים של התחממות נוספת הם צפויים להפוך לשכיחים, לארוכים ולחמים יותר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שכשהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עולה, כל טווח הטמפרטורות עולה. המשמעות היא שערכי חום שבעבר נחשבו נדירים הופכים לנפוצים ולקיצוניים יותר.
ד"ר מיכל גולדנברג, מרצה ויועצת מדעית-אסטרטגית לשינוי אקלים וביטחון לאומי, ובוגרת תוכנית ממשק, אומרת: "בעשור האחרון בישראל ובעולם נשברו שיאים: ב-2024 הממוצע העולמי חצה לראשונה את רף ה-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לטמפרטורה בתחילת המהפכה התעשייתית, והגיע ל-1.55 מעלות. לפי השירות המטאורולוגי, התרחיש הוא שעד סוף המאה נגיע ל-3.5 מעלות יותר ביחס למאה הנוכחית".
גלי חום: איום ישיר על הביטחון הלאומי
גלי חום לא מאיימים רק על הבריאות ועל הרווחה שלנו; הם גם עלולים לפגוע בתשתיות המשמשות אותנו ביום-יום. הדוגמה של הכורים הגרעיניים בפתיחת הכתבה היא רק אחת מיני רבות. בגל חום קיצוני באירופה בקיץ 2022 נאלצו בבריטניה להשבית חלק ממערך הרכבות, לאחר שהחום הכבד הביא להתעקמות של מסילות הרכבת, עקב אפקט הנקרא התפשטות תרמית. אותו גל חום גרם גם להשבתת מסלולי תעופה וכבישים שהתעוותו, לאחר שהחום גרם להמסה של האספלט שממנו הם עשויים.
גל חום גם בדרום צרפת
(צילום: Gabriel BOUYS / AFP)
הפוטנציאל לנזקים, אם כן, הוא חמור. "כשאנחנו מדברים על גלי חום, צריך להבין שלא מדובר על מזג אוויר נוח פחות, אלא על איום ישיר על הביטחון הלאומי. כמו שטיל מאיים על תחנת כוח בפגיעה פיזית, כך גל חום מאיים על פעילותה כי הוא מקפיץ את הביקוש לחשמל בגלל קירור, ובמקביל עלול לצמצם את זמינות הייצור ולהכביד על הרשת עד כדי שיבושים והפסקות נרחבות", מדגישה גולדנברג. "במקרה כזה נוצרת שרשרת של תהליכים שמשפיעים אחד על השני. קריסה של מערכת החשמל משבשת תחבורה ושירותים, פוגעת ביכולת של בתי חולים ושל מערכות חירום לפעול בשיא העומס, ומצמצמת פעילות עסקית ומשקית, וכך הלאה", היא אומרת.
"משאבים לאומיים הם הבסיס לכל הפעילות שלנו, ובראש ובראשונה משאב החשמל. היקף הסיכון באירועי חום קיצוני תלוי גם במבניות רשת החשמל כאשר בישראל רשת החשמל עובדת כרשת ריכוזית מאוד, שמבוססת על קווי מתח עליונים ומערכות שנאים. בחום כבד, ציוד חשמלי כגון שנאים, עלול להיכשל ולהוביל להפסקות חשמל נרחבות", היא מסבירה.
מעבר לפגיעה בייצור ובאספקת החשמל, גל חום יכול לשבש את מערכות התחבורה ולפגוע ברציפות התפקודית של המשק. לא זו בלבד שחום קיצוני פוגע במסלולי ההמראה והנחיתה של מטוסים, אלא גם שחום גבוה עלול לפגוע בתקינות צמיגי המטוסים, בפעילות המנועים ובביצועים האווירונאוטים שלהם. "גל חום יכול לגרום לשיבושים ולביטולי טיסות, ממש כמו איום של טילים על נתב"ג", אומרת גולדנברג.
לוהט גם בלונדון
(צילום: AP Photo/Alastair Grant)
מצננים סוס בחווה ליד פרנקפורט
(צילום: AP Photo/Michael Probst)
יש גם פגיעה פוטנציאלית במערך הרכבות. "רכבות הן עורק חיים ראשי. גל חום יכול להביא להתחממות יתר ולהתעוותות המסילות מה שעלול לגרום לירידת רכבות מהפסים. אף חברה אחראית לא תפעיל רכבות על מסילות מעוותות. כלומר, גל חום יכול לייצר משבר לאומי ממש כמו כל איום ביטחוני, ועד שלא נפנים את זה, לא נהיה מוכנים להתמודד איתו", היא אומרת. נוסף על כך, גלי חום מגבירים משמעותית את הסיכון לשריפות צמחייה לאורך מסילות שעלולות לפגוע בכבלים ובתשתית הפיזית של הרכבות.
הפתרון: מנהיגות וחזון
אז האם נגזר עלינו לחיות במדינה לוהטת ומושבתת, או שעדיין יש לנו סיכוי להתמודד עם התרחישים המאיימים הללו? גולדנברג טוענת כי הפתרונות קיימים, וכי עם מספיק רצון ומנהיגות נוכל לעשות זאת. "יש לנו פתרונות משני סוגים: פתרונות של הפחתת פליטות גזי חממה שמטרתם להאט ולצמצם את ההתחממות, ופתרונות של היערכות להתחממות שכבר מתרחשת ושצפויה להימשך. שני סוגי הפתרונות הללו כוללים מעבר לשימוש בעיקר באנרגיות מתחדשות, והסתמכות על רשת חשמל שאינה ריכוזית".
"כפי שהמשבר הנוכחי ממחיש: כשאנחנו תלויים בנפט, אנחנו בבעיה", היא אומרת. "ישראל היא מדינה שטופת שמש ולא חסר לנו מקור אנרגיה מתחדשת. נוסף על כך, עלינו לעבור לרשת חשמל מבוזרת, כדי שנהיה מוגנים יותר בעת משברים כאלה. כך לא נהיה תלויים בתחנות כוח בודדות, כך שגל חום קיצוני יוכל לשתק חצי מדינה", אומרת גולדנברג. "היערכות לגלי חום דורשת שילוב של מדיניות, של טכנולוגיה, של אומץ ושל מנהיגות. מדינת ישראל היא ה'סטארטפ-ניישן', אנחנו יכולים לייצר פתרונות לכל דבר, טכנולוגיה היא לא הבעיה פה. גלי חום דורשים גם היערכות אסטרטגית-תשתיתית עם הסתכלות קדימה – איפה נהיה בעוד 100 שנה כמדינה. זה דורש השקעה של משאבים שאולי לא נראה מייד את הפירות שלהם, ולכן צריך מנהיגות שתדע להבין את המשמעות ולייצר את המענים גם למה שצפוי כאן בעתיד. התחזיות קיימות, אנחנו יודעים לאן זה הולך ומבינים את ההשלכות", היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
