משבר ההתפלה עדיין לא הסתיים, אין כרגע צפי לסיומו ונכון להיום (ב') מתקן ההתפלה חדרה הוא היחיד בארץ הפועל במלואו – אבל שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, ביקש להרגיע את הציבור. "הציבור צריך להתנהל כרגיל. אין לנו שום דבר מיוחד. ביקשנו לעשות שימוש מושכל במים, לא מעבר לזה", אמר השר לעיתונאים. "לי יש תרבות שבה אני לא משאיר את הברז פתוח לחינם. חשוב שהציבור יידע שיש על מי לסמוך, כפי שראה במלחמה. משק המים בישראל הוכיח את חוסנו ואיתנותו".
מתקני ההתפלה פלמחים, שׂורק א' ושׂורק ב' פועלים חלקית. במתקן ההתפלה אשדוד נערכים להתחיל לייצר באופן חלקי. חרף ניסיונות ההרגעה של כהן, עמותת "צלול" דורשת מרשות המים להכריז על משבר מים – ולדרוש מהציבור ומהרשויות המקומיות לחסוך במים, לצמצם השקיית גינות ציבוריות ופרטיות ולהימנע משימוש מופרז במים במשקי הבית.
במקביל מבקשת "צלול" ממשרד האוצר ומרשות המים לפעול להטלת תעריף שלישי על צריכה גבוהה. הדרישה באה בעקבות המשבר במתקני ההתפלה, שגורם לשאיבת מים מוגברת מהכינרת וממי התהום, תוך חשש לסיכונם. בעמותה הסבירו שירידת מפלס הכינרת עלולה לגרום גם לפגיעה בחי, בצומח ובתיירות, וירידת מפלס מי התהום עלולה לגרום לזיהום והמלחה.
במסיבת עיתונאים שנייה, שמונה ימים לאחר פרוץ המשבר, אמר השר אלי כהן: "אנחנו רוצים לייצר לעצמנו פתרון, לייצר גמישות. אחד הפתרונות שנבחנים הוא יניקת המים במרחק מהחוף. נעקוף את המים. זה פתרון טכני שאנחנו בוחנים. אפשרות נוספת היא לטפל במים שמגיעים סמוך למתקן ההתפלה. יש אינדיקציות לכך שחברות מתקני ההתפלה יוכלו לתת פתרונות".
מתקן התפלת המים שׂורק ב'
(צילום: מאיר תורג'מן)
בחברת מקורות עובדים על תכנון צינור שיתחבר לצינורות מתקני ההתפלה, כדי להאריך אותם ולשאוב מים באזורים נקיים. כהן אמר שעוד לא התקבל אומדן למחיר עלות הארכת הצינורות מערבה: "הצוות ההנדסי של חברת מקורות הקים צוות שיבדוק את הנושא". יש לציין כי מדובר בשלב זה רק בתכנון, שבמסגרתו אמורים לחבר צינור בקוטר של שני מטרים וחצי ובאורך כמה קילומטרים, עם פתחים שאפשר יהיה לסגור ולפתוח בהתאם למדד עכירות המים.
הצוות ההנדסי של חברת מקורות בוחן את הנושא, כאמור, והתקווה היא שיוכל להציג ממצאים למשרד האנרגיה בהקדם האפשרי. חברת מקורות מתחזקת ומתפעלת מערך אספקת מים הכולל כ-12 אלף קילומטרים של קווי הולכת מים פעילים, והיא רכשה צינורות בסך 335 מיליון שקל בשנת 2025 בלבד.
בינתיים, ריסוס החומרים הכימיים שביצעו מעל אשקלון לא הניב תוצאות. זאת לאחר ביקורת על ביצוע הריסוס ללא עדכון הציבור, הרשויות המקומיות או משרד החקלאות, שבהמשך הוציא צו איסור דיג, שתקף עד היום (ב'). עוד נמסר כי עלות השימוש בממברנות למרות הזיהום הוא כמה עשרות מיליוני שקלים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
(צילום: אבי מועלם)
התפלת מי הים התיכון החלה בישראל בשנת 2005. כדי להבין את חלקם של מתקני ההתפלה במשק המים במדינה, יש להעמיק בנתונים משנת 2025. מתקן ההתפלה שורק א' ייצר 160 מיליון קוב של מים מותפלים בשנה שעברה; המתקן בחדרה ייצר 142 מיליון קוב; אשקלון – 123 מיליון קוב; פלמחים – 88 מיליון קוב; שורק ב' – 79 מיליון קוב (הפעלה חלקית), ואשדוד – 43 מיליון קוב.
בסך הכול מדובר ביותר מ-600 מיליון קוב, בעוד כלל צריכת המים בישראל לשנת 2025 הייתה 1,898 מיליון קוב. הפילוח – שימוש ביתי ואחרים: 1,140 מיליון קוב (60% מהצריכה), חקלאות: 758 מיליון קוב (40% מהצריכה). על פי הסכמים, רכשה המדינה מהמתפילים מים בסך של מיליארד ו-605 מיליון שקל ב-2024, ומיליארד ו-927 מיליון שקל ב-2025.
חברת מקורות שאבה מהכנרת ב-2025 כמות של 65 מיליון מטר מעוקב. לחברה יש כ-830 קידוחי מים שפירים ומליחים פעילים.
