בימים אלה, עולות לא פעם לכותרות תוכניות שאפתניות מצד נאס"א וסוכנויות חלל נוספות לביסוס התיישבות אנושית על הירח, כהכנה למשימות עתידיות למאדים (ואף לכוכבי לכת מרוחקים יותר). אלא שחברי צוותים בחלל חווים אתגרים קיצוניים המשפיעים על הגוף והנפש: חוסר כבידה, קרינה מסוכנת, ריחוק מכדור הארץ, בידוד חברתי וסביבה עוינת וסגורה.
צוות מחקר בינלאומי, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, חקר כיצד התנאים הללו משפיעים על הדינמיקה של חברי הצוות במהלך משימת חורף בת 10 חודשים בתחנת קונקורדיה (Concordia) השוכנת בלב אנטארקטיקה. התחנה היא אחד המקומות המבודדים ביותר על פני כדור הארץ, שבה טמפרטורות החורף יורדות עד למינוס 80 מעלות צלזיוס. בשל בידודה הקיצוני, היא מהווה מודל מצוין עבור משימות ארוכות טווח עתידיות לירח או למאדים.
במהלך המשימה בת עשרת החודשים, 12 אנשי צוות מילאו שאלונים בארבע נקודות זמן שונות. הם גם ענדו חיישנים שתעדו אוטומטית מתי ולמשך כמה זמן הם היו בקרבה זה לזה. הדבר אפשר לחוקרים לעקוב אחר האופן שבו התפתחו יחסים חברתיים, תחושת בדידות, חוסר אמון, קונפליקטים ולכידות בין חברי הצוות, כמו גם תפיסת ביצועים במהלך המשימה.
7 צפייה בגלריה
תחנת קונקורדיה באנטארקטיקה, אחד המקומות המבודדים והנידחים ביותר בעולם
(צילום: University of Zurich)
ממצא בולט במיוחד היה שקרבה פיזית גדולה יותר לא בהכרח השפיעה לטובה. אנשים שהיו בקשר תכוף יותר עם חברי צוות אחרים נטו לדווח על קונפליקטים שהתעוררו, חוסר אמון גובר וביצועים מופחתים. התוצאות מצביעות על כך שבידוד או קרבה מוגברת בסביבות סגורות ומרוחקות עלולות להוביל להשלכות רעות מאוד. "בצוותים קטנים בתנאים קיצוניים, קשר רב יותר אינו שווה ערך אוטומטית לתמיכה חברתית, אלא יכול למעשה להגביר את המתחים", אמר ד"ר יאן שמוץ, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ציריך, שעמד בראש צוות המחקר. "מכיוון שהניתוחים הם קורלטיביים, לא ניתן להסיק מסקנות לגבי סיבתיות. ייתכן, למשל, שאנשים בודדים חיפשו קשר רב יותר, אך אינטראקציות אלו לא היו מתגמלות מספיק".
נתוני החיישנים גילו גם כי חברי הצוות התחלקו יותר ויותר לתת-קבוצות ככל שהמשימה התקדמה. חברי הצוות נטו לחפש עמיתים למשימה שחלקו את אותה שפה או לאום. דפוסים כאלה יכולים לספק תמיכה והתמצאות במצבי לחץ. יחד עם זאת, הם עלולים להגביר את הסיכון לפילוג חברתי ולהחליש את הלכידות בתוך צוותים רב-תרבותיים.
7 צפייה בגלריה
האסטרונאוט האריסון שמיט, שנמנה עם צוות משימת אפולו 17 בשנת 1972, על הירח
(צילום: NASA/Reuters)
כאמור, המחקר רלוונטי במיוחד למשימות חלל ארוכות טווח עתידיות, בהן צוותים קטנים חייבים לחיות ולעבוד יחד במשך חודשים או שנים עם מעט פרטיות וקשר מוגבל עם העולם החיצון. עם זאת, הממצאים עשויים לחול גם על סביבות קיצוניות אחרות, כגון צוללות, אסדות נפט ימיות ותחנות מחקר מרוחקות. "התוצאות מראות עד כמה חשוב לזהות דינמיקות חברתיות בשלב מוקדם ולספק לצוותים תמיכה ממוקדת", הסביר ד"ר שמוץ.
עוד עולה מהמחקר שהחיישנים שענדו הנחקרים יכולים לתפקד באופן אמין גם בתנאים קיצוניים. החיישנים מאפשרים לעקוב אחר שינויים בשגרת יומם של חברי הצוות מבלי להפריע באופן משמעותי לפעילותם. מחקר עתידי יבחן מקרוב אילו אינטראקציות חברתיות מסייעות להפחית לחץ ואילו עשויות ליצור לחץ נוסף.
