הגיטרנים, דגי סחוס מרשימים שנמצאים בסכנת הכחדה, הופכים את קו החוף בישראל לאזור אומנה עבור הדור הבא שלהם. מסתבר שמתחת לאף של המתרחצים והמתרחצות בחופים מסוימים מתרחשת דרמה אקולוגית מרהיבה. כדי להבין מי הם היצורים הללו ומה מושך אותם דווקא אלינו, שוחחנו עם ד"ר עדי ברש, מייסדת ומנהלת מדעית של עמותת "כרישים בישראל" ועמיתת תוכנית ממשק.
נתחיל מהשם המסקרן. למה קוראים לגיטרן "גיטרן"?
"השם 'גיטרן' מגיע מהצורה הייחודית של הגוף שלו, שמזכירה במבט מלמעלה גיטרה. בחלק הקדמי של הגוף שלו יש חרטום שטוח שמותאם לחפירה ולהתחפרות בחול, וחלקו האחורי הוא גלילי וגורם לאנשים רבים להתבלבל ולחשוב שמדובר בכריש - טעות שהעניקה לו באזורים מסוימים את הכינוי 'כריש חול'. אבל הגיטרן הוא דג סחוס ששייך לקבוצת הבטאים (שמוכרים לציבור כ'חתולי ים'). בישראל אנחנו פוגשים בעיקר שני מינים: הגיטרן המובהק, שהוא קטן יותר, והגיטרן האטלנטי, הגדול בין השניים, שיכול להגיע לאורך של שני מטרים".
חיות את הרגע - הכתבות הקודמות
איפה אפשר לפגוש אותם בישראל ובעולם?
"הגיטרנים נפוצים באזור הים התיכון ובחלקים מהאוקיינוס האטלנטי, מפורטוגל ועד אנגולה. בישראל הם נמצאים לאורך כל קו החוף הים-תיכוני, אך המעוזים העיקריים שבהם אנחנו רואים אותם הם חופים חוליים רדודים, כמו באזור מעגן מיכאל (חוף דליה) ובאשדוד. חשוב להבין שמדובר בחיות בסכנה: הגיטרן המובהק מוגדר בסכנת הכחדה והגיטרן האטלנטי נמצא בסכנת הכחדה קריטית. בעבר הם נתפסו בכמויות גדולות על ידי דייגים, אך מ-2005 הם מוגנים בחוק בישראל באופן גורף, ומאז האוכלוסייה במגמת התאוששות".
מה מיוחד בגיטרנים?
"אחד המאפיינים המדהימים שלהם הוא מערכת החישה החשמלית. על פני הגוף שלהם יש נקודות קטנות שנקראות 'אמפולות לורנזיני', שמאפשרות להם להרגיש שדות חשמליים שכל יצור חי פולט. מכיוון שהפה שלהם נמצא בחלק התחתון של הגוף והעיניים שלהם בחלק העליון, הם לא רואים את המזון שלהם; הם פשוט 'מרגישים' את האותות החשמליים של סרטן או של דג שמתחבא בחול וכך טורפים אותם. נוסף על כך, הם מומחים בהסוואה. הגיטרנים המובהקים מבלים את רוב זמנם כשהם מחופרים בחול, כך שרק העיניים ופתחי הנשימה שלהם בולטים".
גיטרן
(צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל)
איך "נולדים" גיטרנים?
"הגיטרנים עוברים היריון ארוך של ארבעה עד שישה חודשים. לאחר שהם מתפתחים בביצה פנימית ברחם האם, הנקבה יולדת גורי גיטרנים. בניגוד ליונקים, אין אצלם טיפול הורי. כלומר, הגורים שמגיחים לעולם הם עצמאיים לחלוטין ואפילו עם 'פופיק' קטן (צלקת עוברית) שנעלם תוך ימים ספורים בשל יכולת התחדשות (רגנרציה) מדהימה. הם גדלים מהר מאוד בחודשים הראשונים שלהם באזורי האומנה בחוף החולי, שם הם ניזונים מחסרי חוליות קטנים, ורק לאחר שהם מתחזקים הם עוברים למים עמוקים יותר".
מהם אזורי האומנה, ומתי זו עונת הרבייה שלהם?
"בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר הנקבות הגדולות מגיעות למים הרדודים ביותר כדי להשריץ את הצעירים. המים החמים והרדודים הללו משמשים 'אזור אומנה'. טורפים גדולים לא יכולים להיכנס אליהם, והגיטרנים הצעירים, שנולדים באורך של כ-25 ס"מ, נשארים שם כדי לגדול בביטחה. בתקופה הזו אנחנו עדים לתופעה ייחודית שלא מתוארת כמעט בשום מקום אחר בעולם: הגיטרנים האטלנטיים הצעירים יוצאים מהמים ושוהים על גבי החול הרטוב במשך מספר שניות לפני שהם חוזרים לים. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות למה הם עושים זאת, אבל זו חוויה עוצרת נשימה לצפייה".
גיטרן אטלנטי גדול
(צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל)
גיטרן אטלנטי גדול
(צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל)
איפה נוכל לבוא לראות את התופעה הזו?
"בחודשיים הקרובים, ספטמבר ואוקטובר, אנחנו מקיימים סיורים מודרכים של עמותת 'כרישים בישראל' למשפחות ולקבוצות בחוף מעיין צבי ובאשדוד. זו הזדמנות נדירה לראות מקרוב חיות בר בסכנת הכחדה, ללמוד איך להתנהג לידן ולחוות את הקשר המיוחד לטבע הימי שלנו. הציבור יכול גם לעזור דרך 'מדע אזרחי': אם ראיתם גיטרן או כריש, צלמו ודווחו לנו בקבוצת הפייסבוק 'כרישים בישראל'. הדיווחים האלה הם לב המחקר שלנו."
מהם האיומים המרכזיים שמעמידים את הגיטרנים בסכנה, ואיך משבר האקלים משפיע?
"האיום הגדול ביותר בעולם הוא דיג יתר, שכן מדובר בדגים גדולים ובשרניים שקצב הרבייה שלהם נמוך מאוד. בישראל, אף על פי שהם מוגנים מדיג, האיומים על הגיטרנים הם הרס בתי הגידול שלהם והפיתוח החופי. לגבי משבר האקלים, כל מחזור החיים שלהם תלוי בטמפרטורת המים. עליית הטמפרטורה משנה את המיקומים ואת התזמון שבו כרישים ובטאים מגיעים לחופים. בים התיכון המתחמם, ייתכן שנראה שינויים בנתיבי הנדידה שלהם, ועל אף שנראה שהם מעדיפים מים חמים (22–26 מעלות צלזיוס), חום קיצוני מדי עלול להוביל למחסור בחמצן באזורי האומנה הרדודים".
הדרכת גיטרנים
(צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל)
מה התגלה לאחרונה לגבי הגיטרנים?
"מאיסוף תצפיות גילינו שהגיטרן הנדיר יותר בארץ הוא דווקא הגיטרן המובהק, ושנצפית עלייה בכמות התצפיות של גיטרנים לאורך העשור האחרון. המחקר של ברק עזריאלי, באוניברסיטת חיפה, תייג גיטרנים בצ'יפים (כמו של כלבים) ותיאר בפעם הראשונה את השימוש שלהם באזור האומנה. המחקר מצא שהגיטרנים נשארים בחוף חודשים ארוכים וכנראה גם שנה, עד שמגיע הדור החדש והבוגרים יותר עוזבים. במשך השנה, כשנתפסו גיטרנים שכבר תויגו בצ'יפים, אפשר היה לתאר את קצב הגדילה של מספר פרטים".
לסיום, מה חשוב שנדע לעשות אם יתמזל מזלנו ונראה גיטרן?
"הכי חשוב זה פשוט ליהנות מהם מרחוק ולכבד את המרחב שלהם. אם ראיתם אותם יוצאים לחול הרטוב – עצרו וצפו בהם, תנו להם את הזמן שלהם והם יחזרו למים בעצמם. יש לנו פחד תהומי מחיות גדולות בים, אבל כשרואים את הגיטרנים או את הכרישים בטבע, הפחד הופך להשתאות ולהערכה. אני מזמינה את כולם לבוא לסיורים שלנו בחודשיים הקרובים, לחוות את 'אזורי האומנה' ולהבין שיש לנו אוצר ימי בחופי הארץ".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
