המלחמה, משבר האקלים והעומס האנושי במרכז הארץ הציבו את יערות ישראל, ואת הטבע הישראלי כולו, בפני אחת השנים הקשות. נתוני קק"ל מצביעים על נזקים ניכרים, אך גם על שינוי תפיסה ותחילתו של תהליך התאוששות.
השילוב בין לחימה, אקלים קיצוני ועומס אנושי חריג לא גרם רק לנזק פיזי רחב היקף, אלא גם עִרער תהליכים אקולוגיים ארוכי טווח. לצד מראות של שטחים חרוכים, יערות קורסים ומערכות טבע שנפגעו, החלה בשנת 2025 גם בחינה מחודשת של האופן שבו מתכננים, משקמים ומנהלים יער בישראל, מתוך הבנה שהמציאות המשתנה מחייבת התאמה, ולא חזרה אוטומטית לדפוסי העבר. זאת כאשר בדרום נצפתה תמותה נרחבת של עצים בגלל הבצורת.
הרי ירושלים אחרי השריפה הגדולה
(צילום: חן כליפה לוי, ארכיון הצילומים קק"ל)
בצפון מנסים לשקם
בצפון היערות היו בחזית הלחימה בשנה שעברה, שם גם נרשמה הפגיעה הקשה ביותר ביערות. עד לכניסת הפסקת האש בסוף נובמבר 2024, נשרפו בשטחי היער שבניהול קק"ל כ-29,848 דונם. בהסתכלות רחבה יותר, הכוללת גם שטחים פתוחים שאינם מנוהלים, היקף השטחים שנשרפו מגיע לכ-250 אלף דונם.
מוקדי הפגיעה המרכזיים היו באזור הגליל העליון ורמת הגולן, שם נשרפו יותר מ-23 אלף דונם, ובגליל התחתון, שם נפגעו כמעט 4,000 דונם. מעבר לפגיעה בצומח, זוהתה פגיעה קשה בכלל מערכות החי, פגיעה ישירה בבעלי חיים שנשרפו, בהם יונקים, זוחלים וחרקים, ופגיעה עקיפה בעקבות השמדת בתי גידול ומקורות מזון.
נוסף על כך, נפגעו סביבות חיים לחות, ובהן בריכות חורף שהתייבשו. אחת ההשלכות העקיפות והחמורות של שריפת החומר הצמחי, בעיקר באזורים הרריים, הייתה ערעור יציבות הקרקע: גלישות קרקע במדרונות ותחילתה של התמוטטות טרסות, טבעיות ומעשה ידי אדם כאחד. מדובר בנזק שנגרם מאירוע קצר אך אלים בעוצמתו, שהיקפו גדול לאין שיעור מיכולת ההתאוששות הטבעית של המערכת האקולוגית בטווח הזמן הקצר.
לצד השריפות, גם התמרון הצבאי הותיר חותם סביבתי משמעותי. תנועת כוחות צה"ל, טנקים וכלים כבדים בתוך שטחים מיוערים, פריצת צירים והתמקמות כוחות גרמו לפגיעה נרחבת בדרכי נוף, במתקני אירוח, במסלולי אופניים, בתשתיות יער ובחניונים, והפכו אזורים נרחבים בגליל לשטחי פעילות אינטנסיביים. שמעון אלגרבלי, יערן גוש ברעם והרי נפתלי בקק"ל, מתאר כי בתחילת הלחימה התנהלה הפעילות תחת לחץ וחוסר ודאות, והפגיעה ביערות הייתה בלתי נמנעת, הן כתוצאה משריפות והן מתנועת רק"מ (רכב קרבי משוריין) וכלים כבדים.
"בהמשך נוצר שיתוף פעולה הדוק יותר עם צה"ל", הוא אומר, "עם הזמן הצלחנו להקים מִנהלת משותפת שהתכנסה אחת לחודש, במטרה לצמצם נזקים, להסדיר פריצות דרכים ולתאם את הפעילות בשטח". אלגרבלי מספר כי בזמן שמשפחתו פונתה לטבריה, הוא נשאר בגליל: "במשך שלושה חודשים פתחתי את ביתי לחיילים, הם ישנו ואכלו שם. נשארתי בשטח כדי לטפל בשריפות ולשמור, ככל האפשר, על היער. השילוב בין האחריות הלאומית למחויבות ליער ולסביבה ליווה אותנו לאורך כל הלחימה".
עם התייצבות המצב הביטחוני, החלו בקק"ל בעבודות שיקום ראשוניות, בהן סילוק מִפגעים בטיחותיים, כריתת עצים מסוכנים וביצוע סקרים אקולוגיים, שמטרתם להבחין בין אזורים שבהם הטבע צפוי להתחדש בכוחות עצמו ובין שטחים שידרשו נטיעה והתערבות יזומה.
ההערכה הראשונית של היקף הנזק הסביבתי בצפון עומדת על כ-98.5 מיליון שקלים. בפברואר 2025 החלו עבודות אינטנסיביות להסרת מפגעי בטיחות, כריתת עצים שרופים וסילוק גדמים. במקביל, בוצעו סקרים לאיתור אזורים של התחדשות טבעית שסומנו כ"שטחי אל-געת", לצד זיהוי מוקדם של מוקדי מינים פולשים.
הנזקים בדרום
בדרום הארץ, משבר האקלים מכה ביערות. מרחב דרום משתרע על יותר מ-54% משטח המדינה וכולל כ-530 אלף דונם של יער נטוע, בתות וחורש טבעי. בשנת 2025 עמדו היערות בפני אתגרים חריגים בעוצמתם ובהיקפם. תהליכי מִדבור מואצים, בצורת ממושכת ונזקי פעילות ביטחונית הציבו את מערכות היער במבחן תפקודי מתמשך, וחייבו מיקוד מחודש בפעולות שיקום תפקודי של היערות והמערכת האקולוגית.
גיל סיאקי, מנהל מחלקת היער במרחב דרום קק"ל, מספר כי "לצורך התמודדות עם משבר בהיקף הזה, פעלה קק"ל לגיבוש תמונת מצב מדויקת: צוותי השטח יצאו לפרויקט תיעוד ומיפוי נרחב, שבמסגרתו מופו עד כה כ-115 אלף דונם במרחב דרום, במטרה לאתר ולנתח מוקדי התייבשות ותמותה. תהליך המיפוי המורכב עדיין נמשך".
במהלך השנה הותאמו פעולות השיקום למציאות האקלימית והביטחונית, תוך מתן עדיפות לחידוש יערות ותיקים שנפגעו מתמותת עצים, משריפות ומנזקי אדם, ולשיקום שטחים שנפגעו בשנים האחרונות כתוצאה מפעילות מלחמתית. הדגש הושם על עידוד תהליכי התחדשות טבעית במקומות שבהם הדבר התאפשר, ובמקביל על נטיעה יזומה וממוקדת באזורים שנדרשו להתערבות, בהתאם לעקרונות ניהול יער המותאמים לתנאי הדרום ולשינויי האקלים.
בתוכניות הנטיעה העתידיות, המבוססות על הניסיון שנצבר בשטח, ישולבו מינים מקומיים, עמידים ליובש, ובהם החרוב המצוי והאלה האטלנטית המעניקים צל רחב, השיזף המצוי והאשל, וכן מיני שיטה – שיטת הנגב ושיטה סלילנית, לצד מיני אקליפטוס נבחרים. נטיעות אלה מלווות ביישום שיטות של "קציר נגר", לאיגום מי נגר גשמים בבורות הנטיעה, כחלק מבניית יער יציב ועמיד לטווח ארוך.
בשנת 2025 התמודדה קק"ל במרחב דרום עם שני אתגרים מרכזיים, שילוו את העשייה גם בשנים הקרובות: שיקום נזקי מלחמה ושיקום נזקי בצורת. יערות הנגב המערבי סובלים זה יותר מעשור משריפות חוזרות ונשנות כתוצאה מפעילות אויב. תהליכי שיקום יזומים החלו כבר בשנת 2022, בהתאם לתוכניות אב ולתוכניות סטטוטוריות. עם זאת, מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 ובמשך כשנתיים, צומצמה במידה ניכרת היכולת לבצע פעולות ממשק יערניות בשטחים נרחבים.
חידוש הפעילות בסוף 2025, הכוללת גם את נטיעת "יער חרבות ברזל", מסמן את חידוש פעולות השיקום במרחב, שצפויות להימשך גם במהלך החורף הקרוב באמצעות נטיעות נוספות ושיקום שטחים שנפגעו משריפות ומהפעילות המלחמתית הממושכת.
עומס חריג במרכז הארץ
במהלך שנת 2025 הפכו יערות מרכז הארץ למרחב מפלט עבור מאות אלפי אזרחים, על רקע הלחימה באזורים אחרים והצורך להישאר בקרבת מרחבים מוגנים. תושבים שפונו מאזורי הלחימה, לצד אזרחים שנמנעו מיציאה לאזורי עימות, מצאו ביערות המרכז מרחב פתוח ונגיש להתאווררות ולהפגת מתחים.
העומס החריג הורגש היטב בשטח, ויערני מרחב מרכז קק"ל נדרשו להתמודד עם כמויות אשפה גבוהות מהרגיל, תופעות נרחבות של ונדליזם ופגיעה בריהוט יער ובתשתיות, שתוקנו או הוחלפו במהלך השנה. הלחץ האנושי הזה גבה מחיר סביבתי כבד, והמספרים שנחשפים כעת לראשונה מספרים את הסיפור כולו. בשנת 2025 פונו מיערות המרכז כ-4,000 טונות פסולת – גידול של כ-40% בממוצע בהשוואה לשנתיים הקודמות.
לצד העומס האנושי, התמודדו יערות המרכז גם עם תנאי אקלים קיצוניים. מיעוט משקעים והתפלגות לא סדירה של הגשמים, בפרקי זמן קצרים ובעוצמות גבוהות, הובילו להתייבשות גושי יער נרחבים והגבירו את הסיכון לשריפות יער, מעבר לאירועים השגרתיים שקק"ל מתמודדת איתם לאורך השנים.
שיאו של המשבר באזור המרכז היה "השריפה הגדולה", אחת משריפות היער החמורות שידעה ישראל. השריפה, שפרצה ביער אשתאול כתוצאה מרשלנות אזרחים בסמוך למושב תרום, התפשטה במהירות בשל תנאי יובש קיצוניים ורוחות חזקות. האש כילתה כ-6,500 דונם ביער אשתאול, דילגה מעל כביש 1, על ששת נתיביו, והחריבה כ-6,000 דונם נוספים בפארק קנדה. בסך הכול נשרפו כ-12,500 דונם של יער שטופח לאורך עשרות שנים.
במרחב מרכז בקק"ל הקימו צוות חשיבה מקצועי לגיבוש תוכנית שיקום ארוכת טווח, בהתאם לתורת ניהול היער ולשינויי האקלים. התוכנית כוללת שיקום חניונים ודרכי יער, בחינה של יכולת ההתחדשות הטבעית של השטח, ובהמשך נטיעה של מיני עצים המותאמים לאזור ולתנאי האקלים המשתנים. תהליך השיקום צפוי להימשך מספר שנים, מתוך מטרה להשיב לאזור המרכז יער מתפקד, בטוח ועמיד, שישמש כמרחב נופש ורוגע לאזרחי ישראל.
