לאחרונה עלתה לכותרות סכנת ההידבקות ב"אמבה אוכלת המוח" בכינרת. אך, עם בוא ימי הסתיו ובעקבותיו החורף, יש לתת את הדעת על סכנה נוספת באגם. בין נובמבר למאי עלולות להתחולל בכינרת סופות עוצמתיות - בלי גשם, בלי ברקים ואפילו בלי עננים שחורים. אלה הן סופות ה"שרקיה", רוחות מזרחיות חזקות שיכולות להכות באגם בעוצמה, להרים גלים גבוהים ולהציף את החופים.
נזק בטיילת בטבריה בעקבות הרוחות
(חיים חבלים, דובר התנועה הקיבוצית)
עד כמה הן מסוכנות? באירוע שרקיה שהתרחש בכינרת ב-2022 נגרמו נזקים לתשתיות, למבנים ולכלי שיט שהוערכו במאות מיליוני שקלים. כעת, מחקר חדש חושף מה בדיוק גורם לסופות האלה להתפתח דווקא מעל הכינרת, ומדוע הן מגיעות לשיאן דווקא בשעות הלילה.
הכינרת היא גוף מים מתוקים שמפלסה נמצא כ-210 מטרים מתחת לפני הים, ומסביבה טופוגרפיה תלולה ומורכבת שכוללת את הר חרמון מצפון, הרי הגליל ממערב ורמת הגולן ממזרח. המבנה הטופוגרפי המיוחד הזה משפיע על זרמי האוויר המקומיים ויוצר מערכות רוח מורכבות.
אחת הסופות ההרסניות ביותר התרחשה ב-14 במאי 2022. "לסופות כאלה יש השפעה חברתית והשפעה כלכלית ניכרת באזור אגן הכינרת", מסביר ד"ר אהוד שטרובך, חוקר במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במכון וולקני. "אף על פי שהן קצרות, הרוחות והגלים יכולים לפגוע במבנים לאורך החוף, בכלי שיט, במרינות ובתשתיות חקלאיות, ולהציף אזורים סמוכים למים", הוא מציין. הנזק מהסופה ב-2022 נאמד בכ-170 מיליון שקלים.
במחקר חדש שנערך על ידי שטרובך וצוות מחקר ממכון וולקני, האוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי, ובהם שובהאם פצ'פור, ד"ר אסף הוכמן, פרופ' אורי אדם, ד"ר משה ארמון ופרופ' נדב לנסקי – מיפו החוקרים לראשונה את המנגנון האטמוספרי המדויק שמחולל את האירועים הללו. ניתוח הנתונים התבסס על תחנת המדידה בבית צידה שבחופו הצפון-מזרחי של האגם ועל מאגרי נתונים גלובליים במשך 24 שנים (2000–2024), שבמהלכן זוהו 24 סופות רוח מזרחיות משמעותיות. סופות הוגדרו לפי מהירות רוח קבועה של לפחות 10 מטרים בשנייה – כ-36 קמ"ש – שנמשכה שעתיים ברציפות ומעלה.
מהנתונים עולה כי השרקיות הן סופות יבשות, קצרות במיוחד שנמשכות לרוב פחות מ-12 שעות ושמתרחשות בעיקר בשעות הערב והלילה. נוסף על כך, נמצאה עונתיות מובהקת: הסופות פוקדות את האזור רק בין החודשים נובמבר למאי, בעוד שבקיץ התופעה נעלמת כליל.
לו"ז קבוע לסופות
"מחקרים קודמים כבר זיהו אילו מערכות מזג אוויר במזרח הים התיכון יכולות להביא רוחות מזרחיות חזקות לישראל. החידוש כאן הוא מה גורם לחלק מהאירועים האלה להפוך לסופות חזקות ומסוכנות דווקא מעל הכינרת. במחקר חיברנו בין התמונה הגדולה של מזג האוויר באזור לבין מה שקורה ממש מעל האגם וראינו שהשרקיה היא תוצאה של כמה תנאים ביחד. תנאים אלה כוללים את זרם הסילון (רצועת רוחות עזות ומהירות מאוד, נ"ג) בגובה רב, הבדלים בכיוון הרוח בין גבהים שונים, רוחות מקומיות שנוצרות בגלל ההרים והאגם, ואי-יציבות באטמוספרה", מסביר שטרובך.
נזק בטיילת בטבריה בעקבות השרקיה במאי 2022
צוות המחקר מצא מנגנונים מעניינים נוספים שמסבירים מדוע השרקיות מתרחשות דווקא בלילה ולא מופיעות בקיץ. "במהלך היום מגיעה לאזור רוח מערבית מהים התיכון, שמתנגדת לרוחות המזרחיות ולכן כנראה מקשה עליהן להתחזק", מציין שטרובך. "בערב ובלילה הרוח המערבית נחלשת, ובמקביל מתחזקות רוחות מקומיות שמגיעות מהיבשה ומהמדרונות לכיוון האגם. השילוב הזה יכול ליצור תנאים נוחים יותר להתפתחות של שרקיה. בקיץ, לעומת זאת, שולטות באזור רוחות מערביות וצפון-מערביות חזקות יחסית, וזרם הסילון נמצא בדרך כלל צפונה יותר. תנאים אלה מקשים על היווצרות של רוחות מזרחיות חזקות מעל הכינרת".
שטרובך מציין ממצא נוסף חשוב שהתגלה: "ב-24 השנים שנבדקו במחקר לא נמצאה מגמה ברורה של עלייה או ירידה במספר הסופות. בגלל שהשרקיות תלויות במספר גורמים, אם משבר האקלים ישנה את אחד הגורמים האלה, הוא יכול להשפיע גם על השרקיות".
מה יכול לעזור לנו להיערך טוב יותר לסופה הבאה
יש מי שכבר מפתחים מערכת חיזוי חדשה לכינרת, שנועדה לספק התרעות מוקדמות מפני מפגעים וסכנות באגם. "חיזוי טוב יותר יכול לתת לגופים באזור זמן להתכונן עוד לפני שהרוחות מתחזקות. למשל, אפשר יהיה להזהיר כלי שיט ולהחזיר אותם לחוף, לחזק עגינות, לסגור חופים מסוכנים לזמן קצר, לאבטח ציוד חקלאי ולהיערך להצפות במקומות רגישים", מסביר שטרובך.
ענפים שקרסו באותה סופה
(צילום: איגוד ערים כינרת)
במקביל להתקדמות המדעית, עולים מהמחקר גם צעדים מעשיים שאפשר ליישם כבר כיום בשטח. "אפשר להוסיף ולשפר תחנות מדידה סביב הכינרת, במיוחד כאלה שמודדות את הרוח בגבהים שונים. אפשר גם לפתח התרעות ייעודיות לשרקיה ולהעלות את הכוננות כאשר מפלס הכינרת גבוה, משום שבמצב כזה הגלים עלולים לגרום לנזק גדול יותר. יש גם צורך במודלים ברזולוציה גבוהה יותר שיוכלו לתאר טוב יותר את מה שקורה ממש מעל האגם ובין ההרים שסביבו", הוא מסביר.
בסופו של דבר, המסר החשוב ביותר המופנה לציבור הרחב ולנופשים בכינרת הוא מודעות. "אולי הדבר החשוב ביותר הוא שסופה מסוכנת לא חייבת להגיע עם גשם, ברקים או עננים שחורים. השרקיה היא סופה יבשה וקצרה, ובכל זאת היא יכולה לייצר בתוך זמן קצר רוחות חזקות וגלים מסוכנים מאוד. לכן אם ניתנת אזהרה על רוחות מזרחיות חזקות בכינרת, במיוחד בשעות הערב והלילה, חשוב להתייחס אליה ברצינות, גם אם מזג האוויר לא נראה סוער", מסכם שטרובך.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
