רשות המים החלה בבדיקת תרכובות PFAS מזהמים במספר אתרים המיועדים לבנייה. במקביל, בבדיקות נחלים שביצעו אנשי הרשות, עלה כי הזיהום נרחב הרבה יותר ממה שסברו בתחילה. מהבדיקות עולה כי נמצאו ריכוזים של עד פי 10,000 בנחלי הקישון, נחל דליה, נחל אילון, נחל גמליאל, נחל ברקאי ובנחלים באזורים של בסיסי חיל האוויר תל נוף, חצור ורמת דוד.
פחות משבועיים עברו מאז המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עדכנו על זיהום באתר שדה דב בתל-אביב, וכבר עכשיו ברור שהיקפי הזיהום נרחבים הרבה יותר ממה שחשבו. בשדה דב התגלו תרכובות מסוג PFAS (תרכובות פרא ופולי–פלואורואקיליות) שמקורן בשימוש לאורך שנים בקצפי כיבוי.
יש לציין כי כבר בשנת 2019 החלו לראשונה לזהות מוקדי זיהום במי התהום. מחקרים אפידמיולוגיים רבים הראו כי תרכובות PFAS מצטברות בגוף האדם ועלולות לגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות, להשפעות התפתחותיות על עוברים הכוללות פגיעה במערכת החיסונית ומשקל עובר נמוך, וגם סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, עלייה ברמת הכולסטרול, מחלות מעי דלקתיות ועיכוב כניסה להיריון. בשל התכונות הייחודיות של תרכובות אלו, הן יציבות מאוד בסביבה, נודדות למרחקים גדולים ממוקדי הזיהום ומצטברות ברקמות ביולוגיות בסביבה ובגוף האדם, ולכן פגיעתם נרחבת ומתמשכת.
לפי מידע שהגיע לבקשת "ידיעות אחרונות" ו-ynet מרשות המים, עולה כי במסגרת הסקרים להערכת היקף הזיהום במקורות המים שמבצעת הרשות, החלו לאחרונה בבדיקה של הנגר העילי (נחלים) ממתחמים בעלי פוטנציאל זיהום גבוה.
ממצאי בדיקות שבוצעו בחודשים האחרונים בסביבת אתרי דלק ובסיסי חיל האוויר מצביעים על כך שנגר עילי המזוהם ב-PFAS מתנקז לנחלים, פוגע באיכות המים בהם ועלול לחלחל ולזהם את מי התהום ולפסול קידוחי הפקה במורד הזרימה.
ריכוזים גבוהים
בשבועות האחרונים נסגרו שלושה קידוחים באזור זיכרון יעקב עקב זיהום. ההערכה היא כי המקור לכך הוא נגר עילי מזוהם מתחנת הכוח "חגית". תופעה דומה נצפתה במורד הזרימה מבסיסי חיל האוויר תל נוף וחצור. בדיקות בנגר עילי שמקורו בשדות תעופה בוצעו גם באזור נתב"ג ומחניים, ובבסיסי חיל האוויר רמת דוד, רמון וחצרים. תרכובות PFAS בריכוזים שונים נמצאו בכל הדגימות, אך הבדיקות באתרים אלו טרם הושלמו. התקן למי שתייה כיום קובע 0.1 מיקרוגרם PFAS לליטר. מהבדיקות עולה כי נמצאו ריכוזים של עד פי 10,000 בנחלי הקישון, נחל דליה, נחל אילון, נחל גמליאל, נחל ברקאי ובנחלים באזורי בסיסי חיל האוויר תל נוף, חצור ורמת דוד.
גם במתחם פי גלילות (רמת-השרון), באתר המיועד לבינוי, נמצאו ריכוזים גבוהים של תרכובות PFAS. הנתונים הועברו למשרד להגנת הסביבה, שנערך לביצוע חקירת קרקע מקיפה. לאור הסיכון למקורות המים באזור, נדרש שיקום של זיהום מי התהום במתחם.
במתחם בח"א 27, המפונה בימים אלו ומועבר לאחריות התעשייה האווירית, נמצאו ריכוזים חריגים של תרכובות PFAS, בהיקף של עד שני סדרי גודל מהריכוז המרבי בתקן למי שתייה. הממצאים העוברו להמשך טיפול המשרד להגנ"ס. גם בבסיס סירקין מתבצעות בדיקות במתחם המיועד לבינוי, אך התוצאות טרם התקבלו.
בשדה התעופה בהרצליה התקבלו תוצאות ראשוניות המעידות על הימצאותן של תרכובות PFAS בקידוחי ניטור כבר בשנת 2020, אולם מדובר במידע חלקי בלבד. בדיקות נוספות יבוצעו במסגרת הרחבת החקירה לאחר פינוי השדה.
בדיקות PFAS בוצעו גם במתחמים הבאים: תע"ש רמת-השרון, תע"ש מגן, תע"ש בית הכרם, תע"ש גבעון, תע"ש טירת הכרמל, תע"ש נוף ים ותל השומר. בכל האתרים האלו לא נמצאו חריגות מתקן מי שתייה, או שהחריגות היו מזעריות. בעתיד יבוצעו בדיקות באתרים נוספים שבהם קיים פוטנציאל לזיהום, כולל באתרים המיועדים לפינוי ובינוי.
פרט לאתרים המיועדים לבינוי, נערכו בדיקות נרחבות במוקדים תעשייתיים נוספים, בהם תעשיית הדלק (חוות מכלים, בתי זיקוק ותחנות כוח). בחלק גדול מאתרי הדלק נמדדו ריכוזים גבוהים מאוד של תרכובות PFAS במי התהום.
ברשות מסרו כי "רשות המים שותפה בצוות מקצועי בין-משרדי לשיתוף מידע וקידום רגולציה בנושא. המידע על כל אתר בו מתגלים ריכוזים חורגים מועבר באופן שוטף למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה. ממצאי הבדיקות הוצגו גם לגורמים רלוונטיים, בהם שירותי כבאות והצלה (כב"ה), משרד הביטחון וצה"ל, מכון האנרגיה והתאחדות התעשיינים".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.02.26
