בערך חודש עבר מאז חג הקציר, והנה אנו רואים את פירותיו: לאחר חורף שהחל בחששות כבדים מצד מגדלי החיטה - וצפי לייבול נמוך במיוחד - מזג האוויר הייחודי הוביל לעונה נפלאה עבור הדגן הישראלי.
מסקירה שערכו בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון עולה כי עונת החיטה הנוכחית עשויה להיות הטובה ביותר שנרשמה בישראל בעשור האחרון. בימים אלה הקציר עדיין בעיצומו, אך נתונים ראשוניים והערכות של מגדלים ואנשי מקצוע בענף מצביעים על היקפי יבול חריגים ועל איכות גרעינים טובה במיוחד.
ההערכות הן שכ-140 אלף טונות חיטה ייקצרו השנה. בשנה רגילה מדובר על כ-80 עד 100 אלפי טונות. בשנת השיא לפני כשלוש שנים הגיע היבול לכ-126 אלפי טונות.
הסיבה המרכזית ליבול הגבוה אינה בהכרח כמות המשקעים הכוללת, אלא אופן פיזורם לאורך השנה. כ-70% משטחי גידול החיטה בישראל הם דרומית לגדרה, ובאזורים אלו נהנו החקלאים מחלוקת גשמים שמגודרת כמיטבית. גשמי תחילת העונה איפשרו לחלק ניכר מהגידולים להתבסס, ואילו גשמי מארס המאוחרים העניקו דחיפה משמעותית לחלקות שהיו עלולות להיפגע ממחסור במים.
כך, בעוד שחיטה זקוקה בדרך כלל לכ-350 עד 400 מ"ל של גשם כדי להתפתח באופן מיטבי, אזורי הגידול המרכזיים בנגב קיבלו השנה בין 400 ל-450 מ"ל של משקעים - ובתזמון שאפשר לדגן לנצל היטב את המים. שילוב זה הוביל לכך שחלקות רבות שהיו מתוכננות להיקצר למספוא בלבד (כלומר, שלא היה ניתן לייצר מהן חיטה למאכל אדם) הצליחו להגיע לשלב ייצור הגרעינים - ולהגדיל משמעותית את היבול המיועד למחסני החירום הלאומי.
קציר חיטה בעמק החולה באפריל
(צילום: פייסל הייב, ג"ג, החברה לפיתוח הגליל)
מומחי המשרד מסבירים כי לחיטה הישראלית יתרון ייחודי הנוגע לאחסון ארוך טווח: בניגוד למדינות רבות באירופה, שבהן החיטה נקצרת בלחות גבוהה יחסית ודורשת תהליכי ייבוש ואוורור ממושכים, החיטה בישראל נקצרת בקיץ יבש. תנאים אלה מאפשרים אחסון יעיל יותר, מפחיתים סיכונים להתפתחות מזיקים, מחלות ועובשים, ותורמים לשמירה על איכות הגרעינים לאורך זמן.
יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזון הסביר כי "חיטה היא מהגידולים האסטרטגיים ביותר עבור ביטחון המזון של ישראל. זו בשורה טובה לחקלאות הישראלית".
בן גרוס מגבעת יואב מגדל חיטה בגולן על פני כ-4,000 דונם. חלק ניכר מהחקלאים נאלצו להתמודד עם אי-ודאות כלכלית, ועלו שאלות לא פשוטות לגבי המשך הגידול וההשקעה בענף. למרות זאת הוא בחר להמשיך כרגיל, וככל שהעונה התקדמה תנאי הגידול השתפרו. לדבריו החשש לא נעלם עד לרגע הקציר, שכן יש גורמים רבים שאינם בשליטת החקלאים שיכולים להשפיע על היבול. "בעיניי גידול חיטה וגידולים חקלאיים, ושמירה על שטחים חלקאיים פעילים, זו ציונות. בלי סיסמאות. אני באמת מאמין בזה. לא משנה אם זה מדובר בדונם אחד או אלף דונם".
תום קורן מגדל חיטה ושעורה בקיבוץ שובל בעשור האחרון, כחלק ממערך גידול המשתרע על פני 18 אלף דונם. לדבריו הגשמים שהגיעו מוקדם מהרגיל העניקו לחלקאים ביטחון רב לגבי מצב השדות. מעבר להישג החקלאי, קיים לדבריו גם הישג ביטחוני: "החיטה שאנחנו מגדלים נכנסת למחסני החירום של מדינת ישראל. הייתי רוצה שיותר אנשים יכירו את זה ויידעו עד כמה זה משמעותי".
תום קורן מגדל חיטה ושעורה בקיבוץ שובל
(צילום: הרצל יוסף)
יניב בלושטיין מקיבוץ בית קמה מגדל חיטה כבר כ-30 שנה בשותפות עם חבל שקמה ומשמר הנגב: "העונה הנוכחית הייתה תזכורת לכמה החקלאות תלויה בטבע. מדובר גם בהישג משמעותי בהשוואה לשנה שעברה, שבה כמעט שלא היה מה לקצור באזור הנגב".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.07.26
