אחד מוכר לכל צולל, השני נמצא כאן כ-25 שנה וכמעט שלא תועד: פרויקט למיפוי תצפיות של הדגים זהרון הדור (Pterois miles) ותוכינון האוכפים (Scarus ghobban) יוצא לדרך בימים אלה לאורך חופי הים התיכון.
שני המינים הגיעו לים התיכון מים סוף, וסביר להניח שכל מי שצלל או שנירקל במפרץ אילת נתקל לפחות באחד מהם. בשונית האלמוגים הם מינים מקומיים מוגנים הממלאים תפקיד חשוב, האחד כטורף והאחר כאוכל אצות, אך בים התיכון שניהם פולשים. החברה להגנת הטבע, שיזמה את הפרויקט בשיתוף חוקרים מהמכון לחקר ימים ואגמים, קוראת לציבור לדווח אם נתקלו בהם באמצעות היישומון SeaWatch.
הזהרון ההדור
הזהרון ההדור
הזהרון ההדור
(צילום: אלכס גרייזנר (Alex IFreedive))
הזהרון ההדור הוא טורף רעבתן הניזון מדגים ומסרטנים, ובים התיכון אין לו כמעט אויבים טבעיים. יכולת הרבייה שלו גבוהה במיוחד, ונקבה אחת עשויה להטיל עד כשני מיליון ביצים בשנה. בישראל הוא תועד לראשונה בים התיכון כבר בשנת 1991, אך רק מ-2012 החלו להצטבר דיווחים באגן המזרחי, ומאז מספרם גדל במהירות. כיום הוא נראה כמעט בכל מקום לאורך החוף, אך מכיוון שהמין מתפשט במהירות יש חשיבות לדיווחים בזמן אמת.
תוכינון האוכפים הוא דג צמחוני הניזון מגירוד אצות מפני הסלע, ובשונית האלמוגים הוא נמנה עם המינים המווסתים את כיסוי האצות (מזון שיש עליו תחרות גבוהה בים התיכון עקב פלישות קודמות, בעיקר של דגי הסיכן). בים התיכון הוא תועד לראשונה בשנת 2001, כשנלכד מול חופי שקמונה שליד חיפה. מאז מספר התצפיות המתועדות שלו בחופי ישראל נותר קטן, וכיום אין תמונה מספקת של תפוצתו לאורך החוף ושל בתי הגידול והעומקים שבהם הוא נמצא.
תוכינון האוכפים
תוכינון האוכפים
תוכינון האוכפים
(צילום: Amada44)
דגים ומינים אחרים כבר פלשו לים התיכון, בהם האבו נפחא הארסי וקיפודי הים והנימי הדו ימי (הידוע כסנפן או ברבוניה מזוייפת), מין שתועד לראשונה במפרץ חיפה בשנת 2006. למעשה, בחופי הים התיכון יש מאות מינים פולשים, אם כי לא כולם הצליחו להתבסס. "החברה האקולוגית בשוניות הסלעיות בחופי ישראל השתנתה מאוד בעשורים האחרונים. יערות של אצות מקומיות נעלמות, מינים מקומיים רבים נעשו נדירים בהרבה, ויש שטף קבוע של מינים טרופיים פולשים המגיעים מים סוף וחלקם שולטים היום בחלקים גדולים מהמערכת האקולוגית", מסביר פרופ' גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים, החוקר את השוניות הסלעיות במזרח הים התיכון.
לדבריו, "כדי להבין את השינויים האלה צריך מידע על מינים מקצוות שונים של מארג המזון, מטורפים ועד צמחוניים. הזהרון נמצא כמעט בכל מקום לאורך החוף, אבל לא באופן אחיד, ואת הסיבות לכך לא בדקנו. התוכינון הוא סיפור אחר. נראה כי בשנה האחרונה נעשתה קפיצה בשכיחות שלו אך זו לא תועדה עדיין כמותית, ובלי נתונים אי אפשר לדעת אם משהו באמת משתנה".
הזהרון ההדור
הזהרון ההדור
הזהרון ההדור
(צילום: אלכס גרייזנר (Alex IFreedive))
תוכינון האוכפים
תוכינון האוכפים
תוכינון האוכפים
(צילום: אלכס גרייזנר (Alex IFreedive))
בר שטרנבך, רכז SeaWatch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, מוסיף כי "שני המינים תועדו לראשונה בים התיכון באזור חיפה, ובשני המקרים המידע הגיע מהציבור ולא מסקר מחקרי. אנשים שנמצאים בים רואים דברים חריגים לפני כולם, וההבדל היום הוא שיש יישומון שמעביר את המידע לחוקרים בזמן אמת. אנחנו מבקשים מכל מי שנמצא בים או על החוף לדווח על כל תצפית באחד הדגים הללו. חשוב לצרף תמונה, שאפשר לאמת דרכה את התצפית, כי רק דיווחים כאלה ישמשו למיפוי. גם פרט מת שנפלט אל החוף שווה דיווח וגם תצפית באתר שכבר דיווחו ממנו, כי בלי דיווחים חוזרים אי אפשר לדעת אם השכיחות משתנה".
פרופ' רילוב סיכם כי "הזהרון ההדור הוא טורף מאוד מוצלח וארסי, והוא עשה נזקים גם בקריביים. אי אפשר יהיה להיפטר ממנו. המחקר שלי עוסק גם בהיעלמות מינים מקומיים, בעיקר בשל התחממות הים. היום עשרות מינים נעלמו - מיני קונכיות וצדפות וחלזונות כמו הארגמנית סמוקת הפה - ומצד שני נכנסו הרבה מינים טרופיים מים סוף. אנחנו צופים שגם המינים שעוד פה יחלו להיעלם, ומינים טרופיים שפלשו יחליפו אותם. צריך ללמוד מי המינים הבעייתיים ואיך להתמודד איתם".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.09.26