6.5 מיליון אנשים בשבועיים וחצי - זה המספר הסנסציוני של המבקרים בפסטיבל הבירה הגדול והמוכר בעולם - האוקטוברפסט, במינכן שבגרמניה. כמה גדול? נמזגו שם כשמונה מיליון ליטר בירה, ונאכלו כ-450,000 עופות וכ-300,000 נקניקיות. הפסטיבל, שמתקיים כ-200 שנה במינכן, מושך אליו הרבה חובבי בירה, אבל לא רק.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
נתחיל בזה שאני בכלל איש של יין, ובכל זאת מצאתי את עצמי בשבוע האחרון מתמנגל בפסטיבל הבירה הגדול בעולם - אוקטוברפסט. נע בין המבשלה של ווינשטפן, שזכתה "הבירה הוותיקה בעולם", לפסטיבל, שעכשיו מגיע גם בגרסה מצומצמת יותר לישראל.
הכל התחיל בשנת 1810, כשיורש העצר של ממלכת בוואריה הצעירה הזמין את נתיניו, כאות הערכה, לחגוג את נישואיו לנסיכה תרזה. לרגל האירוע, יורש העצר ארגן פסטיבל שנמשך שבעה ימים, ובסיומו נערך מירוץ סוסים חגיגי על כר הדשא שמחוץ לשערי העיר מינכן.
הצלחת האירוע הייתה כה גדולה, עד כדי כך שהחלו לקיים אותו מדי שנה. ומאז ועד היום, חוגגים במינכן את נישואי לודוויג ותרזה, למרות שרובם כבר אינם זוכרים או יודעים את הסיבה הרשמית לחגיגה המוגזמת הזאת.
עם הזמן, השתנה אופי הפסטיבל והמועד השנתי בו הוא נערך, עד שהגיע למתווה כפי שהוא מתקיים כיום: שבועיים של פסטיבל עצום הנערך במינכן שבגרמניה, מאמצע חודש ספטמבר ועד לסוף השבוע הראשון של אוקטובר, בו הבירה משחקת תפקיד הראשי. הוא נערך במרכז העיר, במסגרתו מוקם - למשך שבועיים בשנה - יריד עצום הכולל לונה פארק ענק עם מתקני שעשועים ועשרות דוכני מזון.
ומה שותים שם? את הבירות האחרונות בשנה שבושלו עם בוא האביב, בחודש מרץ, ונשמרו בבמערות ובמרתפים קרירים לאורך הקיץ. בירות אלה, יוצרו עם אחוזי אלכוהול גבוהים יחסית על מנת להגביר את עמידותן, עד שיימזגו עם בוא הסתיו. עם הזמן ועם ההתפתחות הטכנולוגית, החלו מבשלות מינכן לבשל גרסאות בהירות יותר במיוחד לפסטיבל, שקיבלו את הכינוי - "אוקטוברפסט". אלו הן בירות לאגר צלולות עם אחוז אלכוהול גבוה יחסית, המגיע לשישה אחוזים כמעט.
חשמל באוויר
האווירה בפסטיבל מחשמלת, לא פחות מזה. בשבועיים וחצי עוברים באוהלים השונים מבקרים רבים, וגם אחרי 11 שעות של בילוי במתחמים השונים, שבמהלכן שתיתי לא מעט בירה - בכוסות של ליטר, קשה להגיד ש"מיציתי".
המגוון של הבירות רחב, המוזיקה המקומית המיוחדת עוטפת את הפסטיבל ומוסיפה לאווירה, וכך גם האנשים: גברים ונשים, מבוגרים - שכנראה חוזרים לשם בפעם ה-30 או ה-40 לפחות, לצד צעירים שמגיעים לשם בפעם הראשונה או השנייה בחייהם. הבעיה העיקרית כאן היא שאחרי יום בילוי שכזה הגוף דורש מנוחה.
הפסטיבל, הנחשב לגדול בעולם מבחינת מספר המשתתפים, מהווה עמוד תווך של ממש בתרבות בוואריה. על אף כמות המבקרים הבלתי נתפסת, הצפיפות לא מורגשת במתחם העצום.
הבירה מגיעה קרה וטובה - בלי להמתין יותר מדי, בזמן שהמלצרים עובדים מסביב לשעון (ולפעמים עם 10 כוסות בירה ויותר שבאורח פלא לא נופלות מידיהם) כדי שאף אחד לא יהיה מאוכזב. לרוב גם יגיע יחד עם הבירה מאכל בווארי כלשהו.
אמנם יותר מ-70% מהמבקרים הם מקומיים, אבל כשהגענו לשם פגשנו גם כאלה שהגיעו במיוחד מאסיה, קנדה וארה"ב - וכמובן רבים ממדינות האיחוד האירופי השונות. "זו הפעם השלישית שאני מגיע לכאן מטורונטו", סיפר אדווין (24), "זו פשוט חגיגה. אני עוד אגיע לכאן שוב, זה בטוח".
"בירה? זו פשוט דרך חיים"
אבל את הביקור בגרמניה פתחנו בכלל בפרייזינג, עיירה גרמנית שנמצאת לא רחוק ממינכן, שם ממוקמת כבר אלף שנה המבשלה של ווינשטפן, במרכזה של אוניברסיטה. עכשיו, קצת מהטירוף הזה שמתרחש בבוואריה, תנסה מבשלת ווינשטפן להביא לארץ בשבוע הקרוב, בפסטיבל בירה שייפתח מחר (ג') במתחם התחנה בתל אביב ויימשך עד יום חמישי (3-5/10). רגע לפני שהוא מגיע לישראל בפעם השלישית בחייו, סיפר לנו מנכ"ל ווינשטפן ב-23 השנים האחרונות, פרופ' ג'וזף שרדלר, על התקבלות המותג בישראל.
"ישראל, על אף גודלה, נמצאת במקום השלישי במכירות של בירה ווינשטפן, מיד אחרי ארצות הברית ואיטליה", אומר שרדלר, "והמבשלה מייצאת בירה ליותר מ-59 מדינות. אנחנו נחשבים למבשלה בינונית בגודלה, אבל בגלל הנוכחות הגדולה שלנו בעולם כולם משוכנעים שאנחנו הרבה יותר גדולים".
פרופ' שרדלר יגיע כאורח הכבוד לפסטיבל, שנערך זו השנה השנייה ברציפות. "הפעמיים הקודמות שבהן ביקרתי השאירו עלי רושם חיוב. תרבות הבירה בישראל ייחודית, גם עבורנו בווינשטפן, ואני חושב שפיצחתי מדוע: בישראל אוהבים בירות מסורתיות ויודעים איך לשלב אותן עם אוכל מדהים", הוא אומר.
שרדלר עומד בראש ווינשטפן כבר יותר משני עשורים, כאמור, ומספר שכל יום שם מרגיש לו שונה לחלוטין מקודמו, בשל הרצון להתחדש - ולהתאים את הבירה לשוק. "אין דבר כזה ימים שמרגישים אותו דבר", הוא מסביר, "היתרון הכי גדול של העבודה הזו הוא שכל יום שונה מקודמו. העבודה מאתגרת, אבל גם מלאה בכיף. היעד שלנו הוא תמיד לצמוח. אנחנו משתדלים תמיד לגייס את היכשרונות הכי מתאימים, והמפתח להצלחה הוא לשמור את הכישרון הזה בתוך החברה. עם זאת, אנחנו לא מנסים לצמוח מהר מדי, והמוטו שלנו הוא 'קודם כל איכות'".
במהלך הסיור במבשלה אפשר לטעום סוגים שונים של בירה היישר מהחבית - גם כאלה שלצערנו, לפחות כרגע, לא מגיעים לישראל. אגב, החבית הזאת שמייצרת מאות אלפי ליטרים של בירת חיטה בשנה.
ואיך נשארים רלוונטים כשאתם המבשלה העתיקה בעולם?
"אפשר לייצר מדבקות זוהרות ונוצצות, אפשר לשלם לסלבריטאים שיקדמו אותך, אפשר לעשות כל מה שעולה לך בראש, אבל בסוף זה הכול בטעם. אם אנשים אוהבים את הטעם של הבירות שלך, אתה תישאר במשחק. זו המשימה שלנו, להמשיך לעבוד קשה מדי יום כדי לשמור על איכות הטעם שלנו".
אני רואה כאן את כל האנשים שמגיעים לאוקטוברפסט, ואני תוהה אם שתיית בירה מסתכמת רק בחודש אחד בשנה. "מה שהופך את האוקטוברפסט למיוחד זו הקהילה. אנשים נפגשים, משפחות מתאחדות, כולם לובשים את הלבוש המסורתי של העם הבאוורי (טראכט, א"י) וחוגגים את התרבות הבאוורית ואת הבירה בפרט. כל הפסטיבל מקרב בין אנשים, ואפשר גם פשוט לשבת עם בירה ליד שולחן ולפתוח בשיחה. יש תחושה במשך מספר ימים שאפשר לחיות חיים נטולי דאגות, לשתות ולאכול, וזה מרגיש כמו חופשה קצרה לרוב האנשים".
ובינתיים אצלנו
בויינשטפן הגדירו את הפסטיבל שהתקיים בישראל בשנה שעברה כ"הצלחה". וכעת הוא חוזר כאמור בשנית – במתחם התחנה, באירוע שיכלול אוהל חגיגות ענק עם בירות מגוונות של המותג, גם כאלה שבימים רגילים לא נמכרות בארץ – כמו למשל ה"פסטיביר" של ווינשטפן, בירה שמכינים פעם אחת בשנה לרגל חגיגות האוקטוברפסט – וגם בירות אחרות של המבשלה. בנוסף, במקום יהיו במה להופעות חיות, דוכני אוכל, חנות אביזרים ועוד.
גם בישראל, כמו בגרמניה, יתקיים טקס נקירה של חבית ה"פסטיביר", על ידי שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט. שעות הפעילות של הפסטיבל 23:00-17:00 (כניסת ילדים ונוער מתחת לגיל 18 תתאפשר בליווי מבוגר בלבד, ומכירת אלכוהול תותר מגיל 18 ומעלה - עם הצגת תעודת זהות).
הכותב היה אורח של מבשלת ויינשטפן במינכן
