הטרנדים של הרשתות החברתיות כבר הביאו לנו עוגת גבינה בגביע יוגורט, סרדינים בקופסאות שימורים צבעוניות ואפילו תמר מתובל בחמאה ומלח, אבל הפעם הלהיט הוא צבעוני, מתוק - ולא בריא במיוחד.
הגומי השבדי הפך לכוכב הבלתי מעורער של מבחני הטעימה בטיקטוק. שקיות צבעוניות של גומי רך נפתחות מול המצלמה, והרשת לא מפסיקה לדרג גולגולות חמוצות ופרחים צבעוניים.
הסיפור מאחורי הטרנד השבדי
(צילום ועריכה: ספיר גורדו)
הממתקים השבדים, או בשמם המקומי "svenskt godis", הפכו לתופעה עולמית בזכות גולשים שלא מפסיקים לתעד כל ביס וביס. מה שהתחיל כסקרנות לגבי טעמים זרים, הפך לטירוף של ממש שגורם למחסור במלאים - וכולם פתאום מחפשים חברים שטסים לשבדיה.
אז למה הישראלים, שגדלו על גומי זול במשקל, כל כך מתלהבים? התשובה נמצאת בראש ובראשונה במרקם הייחודי. בניגוד לסוכריות הגומי הצמיגיות והקשות שאנחנו מכירים, הממתקים השבדים מתאפיינים במרקם של קצף אוורירי ורך, כזה שיותר נמס בפה ופחות נתקע בשיניים.
הטרנד הוויראלי כבר מזמן לא נשאר רק בפיד, והוא נחת היישר בשוק הכרמל. בחנות "מתוקשוק", שם נמכרים חלק מסוגי הממתקים השבדים, המחיר משקף את הסטטוס החדש: 16.90 שקלים ל-100 גרם - מחיר גבוה משמעותית מזה של מתקי הגומי האחרים.
אייל מיכאלי מהחנות מספר כי מדובר בשיגעון של ממש: "זה טרנד עצום, כל הנוער רץ בשביל הגומי הזה ואנשים ממש מצביעים ברגליים". לדבריו, האיכות וחומרי הגלם הם בליגה אחרת: "אין מה להשוות בין הגומי הרגיל לגומי שבדי, יש לו טעמים מיוחדים מאוד ומרקם אחר לגמרי".
ואכן, בטעימה שלנו המרקם התגלה כלעיס וכיפי. הטעמים "רכים" יותר, והחמוצים מספקים את הסחורה ומרגישים רחוקים מאוד מהגומי התעשייתי המוכר.
הסוד האפל מאחורי המתיקות: היסטוריית "ממתקי שבת"
הטרנד הוויראלי, מסתבר, נשען על מסורת שבדית ותיקה בשם "Lördagsgodis" (ממתקי יום שבת), שהפכה לטקס משפחתי אהוב בו ממלאים שקיות נייר בממתקים בתפזורת. אבל מאחורי המנהג התמים הזה, מסתתרת היסטוריה אפלה ומרתקת שמעטים מחוץ למדינה מכירים.
המסורת נולדה בעקבות פרק שנוי במחלוקת בהיסטוריה הרפואית של שבדיה, המוכר כ"ניסויי ויפֶהוֹלם" (Vipeholmsexperimenten). בשנות ה-40 וה-50, חוקרים שבדים מטעם המדינה ובמימון תעשיית הסוכר והממתקים, ערכו ניסויים אתיים מפוקפקים במוסד ויפהולם שבעיר לונד - בית חולים שאכלס מטופלים בעלי מוגבלויות שכליות. מטרת הניסוי הייתה לבדוק באופן קליני את הקשר בין צריכת סוכר להתפתחות עששת. כדי להגיע לתוצאות, החוקרים האכילו את המטופלים - ללא ידיעתם או הסכמתם - בכמויות אדירות של סוכריות טופי דביקות, שיוצרו במיוחד כדי להיתקע בשיניים ולעודד ריקבון מהיר.
התוצאות ההרסניות סיפקו את ההוכחה המדעית הראשונה לכך שצריכת סוכר תכופה בין הארוחות גורמת לנזק חמור הרבה יותר לשיניים מאשר צריכת סוכר מרוכזת בפעם אחת. בעקבות הממצאים הקשים, יצאה ממשלת שבדיה ב-1959 בקמפיין בריאות לאומי, בו המליצה להגביל את צריכת הממתקים של ילדים לפעם אחת בלבד בשבוע - יום שבת.
מה שהתחיל כהמלצת בריאות ציבורית נוקשה, הפך כאמור למוסד לאומי של ממש והיום ה-Lördagsgodis מנותק לחלוטין מההיסטוריה הקשה שלו, ומקדש את טקס היציאה לסופרמרקט לקראת סוף השבוע, לטובת בחירת המיקס המושלם.
חלק מהקסם של הממתק השבדי בגרסתו המודרנית הוא ההתאמה שלו לערכים של ימינו. יצרנים רבים בשבדיה שמים דגש על שימוש ברכיבים איכותיים יותר וצבעים המבוססים על תמציות פרי טבעיות, ואפילו מציעים מגוון רחב של אופציות טבעוניות ללא ג'לטין מהחי או שמן דקל. בדומה לטרנד הסרדינים שהדגיש ערכים תזונתיים, גם כאן יש תחושה שאנחנו בוחרים במשהו קצת יותר איכותי ומחושב. ולמרות זאת, חשוב לזכור, עדיין מדובר בפינוק שנועד לצריכה מתונה, ולא במזון בריאות.
