מכירים את הקטע הזה שאתם מגיעים למקום מפונפן וממותג עם כלים ששם המקום מקועקע עליהם? לי זה קרה פעם כשהלכתי לאכול מרק באיזה מקום בתל אביב, לא אגיד איפה. המיתוג באמת נראה אז מעולה, אבל צלוחית המרק שקיבלתי נתנה לי תחושה שאני לא אוהב: "קטן מדי". הכלי החד פעמי שבתוכו היה המרק שלי כמעט הלך לאיבוד בתוך כף ידי. ככה קטן זה היה. אחר כך, כשסיימתי לאכול ונשארתי רעב, הבנתי כמה ההרגשה שלי הייתה נכונה. אני זוכר שחשבתי לעצמי שאולי זה קטע תל אביבי כזה, לנסות לחנך אותך להסתפק במועט, גם בלי שרצית. משהו בסגנון - פחות זה יותר.
3 צפייה בגלריה
הפינה של דידי, מרק
הפינה של דידי, מרק
הפינה של דידי, מרק יומי משתנה בהתאם למצב הרוח של הבשלנית
(צילום: קובי רובין)
אבל ב"פינה של דידי" אין דבר כזה. כאן כמות המרק עולה על כל ציפייה. כאן אתם עומדים לשבוע על בטוח, גם אם תלכו רק על צלחת המרק בלי התוספות. הפינה של דידי נמצאת באמת בפינת הרחוב - זה קיוסק קטנטן ויעיל, ממש חור בקיר. מעבר לעובדה שמדובר בקיוסק, בפינה של דידי מכינים כל יום כריכים, ובחורף דידי מפעילה את מערך המרקים הרציני שלה. מדי יום היא מכינה מרק כלשהו. מה שבא לה להכין. דידי לא שואלת אף אחד, ואי אפשר לדעת מה יהיה מחר. הלקוחות הקבועים, ביניהם אני, כבר התרגלנו לנוהל הקבוע של המרק המשתנה של דידי. זה עולם המרקים שלה, ואף אחד לא מתערב לה בזה.
3 צפייה בגלריה
הפינה של דידי, מרק
הפינה של דידי, מרק
דידי והמרק: לכו תדעו מה היא תכין מחר
(צילום: קובי רובין)
אז אתמול היה חורף, הטמפרטורה צנחה, ומזג האוויר הסגרירי החזיר כל אחד מאיתנו לנישה של אוכל ביתי. מרק תמיד מחזיר אותך הביתה כנוע וקפוא. אנשים מחפשים נחמה בצלחת מרק מהבילה וטעימה, אפילו אם זה מרק חדש שמעולם לא טעמתם, כמו מרק הקישואים של דידי, שאותו לא אכלתי מעולם. בכלל לא ידעתי שאפשר להכין מרק מקישואים, אבל בתור אחד שאוהב ריבת עגבניות שרי, אני בנוי לטעום הכול מכול כל הזמן.
בחורף בן אדם רעב במיוחד לא צריך להפעיל יותר מידי שיקול דעת. כשקר וגשום הגוף יודע לדרוש את הקלוריות החסרות שלו. הקור מעורר רעב, ככה זה לפחות אצלי, למנות ספציפיות. מרק היא אחת מהן והיא גם בראש הרשימה. השבוע הגעתי לקערת המרק של דידי. זו הייתה מנה אחת לפני אחרונה של מרק הקישואים. אבל שלא תחשבו, זה אף פעם לא רק קישואים בתוך המרק, והיו שם גם אטריות שעועית וברוקולי שנמס לתוך הנוזל. הייתה שם גם אפונה, שאיך שהוא שרדה ונשארה נימוחה במגע על הלשון. הרגשתי שם גם חלב קוקוס שהעשיר את המרק והעלה אותו לדרגה של מצוין ומעלה. תמורת 33 שקלים מקבלים גם שתי פרוסות לחם בריא וגם קערית עם טחינה עם בצל מטוגן ופלפלים ירוקים מטוגנים חריפים. ככה בדיוק דידי מגישה כל מנה של מרק. אם תרצו את המרק לבד ללא התוספות, תצטרכו להיפרד מ-22 שקלים, וגם המרק לבד בלי שום דבר לידו יכול להשביע. אני הלכתי על העסקית המעולה, ולקראת חצי גובה הצלוחית, הרעב והקור כבר עברו.