נפתח בשורה התחתונה: במרכז מסחרי מודרני שממוקם בשכונה החדשה של קריית גת תמצאו, ככל הנראה, את הביצה הסקוטית היחידה בישראל. לצד כריכי בשר טובים ומושחתים, נמצא טבח שבטוח בעצמו מספיק כדי לעשות עלייה ולתרגם לשפה מקומית את אחת הקלאסיקות של האי הבריטי. גלובליזציה על ספידים.
הביס של יהונתן: ג'רונימו בקריית גת
(צילום: יהונתן כהן)
מעטים המאכלים שמעלים על נס את המטבח הבריטי. מעלות וזכויות רבות לאימפריה של הוד מלכותו, ולמרות השידרוגים הרבים בשנים האחרונות, אוכל מעולם לא היה ממקורות הגאווה הגדולים של האי. למרות זאת, אחד החביבים שבמאכליהם הוא ה"ביצה הסקוטית". זו ביצה שעברה בישול, עטופה במילוי הנקניקייה, מצופה בפרורי לחם ומטוגנת בשמן עמוק. זה מאכל של בארים, בא טוב עם בירה, נישנוש מהנה.
בניגוד ליבוא בריטי בתחומים אחרים (כדורגל, מוזיקה, בירה) - הביצה הסקוטית לא פרסה כנפיים ויצאה למרחקים. לכן, כשבדרך אגב שמעתי על הפלא שמופיע בתפריט של מסעדת בשרים מהירה בקריית גת, תוך דקות כבר הייתי על כביש 6.
ביקורות נוספות:
הכירו את ג'רונימו, בית אוכל מהיר שנפתח לאחרונה במרכז ביג שבכרמי גת, השכונה החדשה של קריית גת. ההזמנה נעשית באמצעות מערכת ממוחשבת עם תמונות מגרות והסברים הולמים, ואפשר גם להזמין ישירות בקופה מבן אנוש. התפריט מחולק לשלוש. בראשו בולטים ההמבורגרים המגוונים עד מוגזמים עם שלל תוספות שנעות על הציר שבין מופרך למושחת, למשל "שניצל אבוקדו במילוי חלפיניו". החטיבה השנייה מוקדשת לכריכי בשר על בסיס אנטריקוט, אסאדו או פרגית – שהבולט בהם הוא כריך ה"פליפ אנד דיפ", שמוגש לצד ציר בקר שלתוכו טובלים את הכריך. מעניין מאוד, תיכף נסביר.
הראשונות נראו מגרות. רצועות עוף מטוגנות, כנפיים, טבעות בצל, סלטים וכמובן מעל כולן: הביצה המדוברת. "ביצת הפתעה" (34 שקל) נקראת הביצה הסקוטית, בטח מטעמי הנגשה לחיך ולמוח הישראלי. הביצה מגיעה כשהיא חתוכה לשתיים בקופסה קטנה מדי, על מצע עלי חסה מיותרים, אבל למרות זאת – הביצוע וואו, בטח כשמדובר במטבח של מזללה. בזכות טכניקת טיגון החלבון עשוי לתפארת והחלמון נשאר נוזלי במיוחד, המעטפת של תוכן הצ'וריסו עוקצנית וחביבה וציפוי פירורי הלחם יוצר משחק מרקמים - מהחלמון הלח ועד למעטפת הנגיסה והפריכה. תוספת עדינה של מלח הייתה אולי משדרגת במעט, אבל זה באמת עניין של טעם. פתרון נכון יותר להגשה ויש פה מנה שמצדיקה תואר אצולה, רק על ההומאז' והתעוזה.
ברוח התקופה ואחרי החוויה הוויראלית אצל לאה, הזמנו את ה"קראנצ'י פינגרס" (39 שקל). שש אצבעות עוף מאורכות ופריכות במיוחד. המנה הייתה סבירה לחלוטין וטוגנה היטב, אבל סבלה מיחס לא פרופורציונלי בין נתחי העוף הדקיקים למעטפת העבה מדי. נדרש דיוק בגזרה הזו.
עכשיו לעיקריות. התחלנו עם ההמבורגר הקלאסי (72 לארוחה עם שתייה ותוספת). רצינו את המנה הבסיסית ביותר, וללא התוספות הצעקניות שבהחלט נשמעו מפתות, אבל חשוב לבחון את הקלאסי, ובכנות: הוא ממש הפתיע. קציצה טובה של 200 גרם שנצלתה בדיוק רב בהתאם למידה שביקשנו (מדיום, כמובן), מעטפת מושחמת היטב ותוכן אדמדם שהוכיחו, שוב, שידיים טובות טיפלו לנו בהמבורגר, בדגש על תיבולו העדין. מלח במידה ופלפל שחור שעקץ ברגישות. הלחמנייה גם הייתה נהדרת. עדינה ומתקתקה, נקלתה קלות כפי שנדרש, נמרחה ברוטב מיונזי עדין לצד כמות צנועה וחתוכה היטב של ירקות טריים ועימם השחקן המרכזי: מלפפון חמוץ מתקתק ומלהיב (מותג שיובא מפולין), שסגר חוויה כוללת ממש טובה ומהוקצעת, בטח ביחס לנתוני הפתיחה.
המנות העיקריות מגיעות עם שלל תוספות. אנחנו בחרנו בצ'יפס ובטבעות בצל. הן לא נעשות במקום, אלא מהזן התעשייתי, אבל מהסוג המושקע יותר. התוספות לא התעלו לרמת המנות לצידן, אבל בוצעו כמו שצריך וטוגנו כהלכה.
זה היה הזמן לבצע עליית מדרגה בתחום השחיתות ולהיפגש עם עוד מנה טובה. "צ'יקן אנד דיפ" (54 שקל), פרגית בציפוי קריספי במיוחד, שנטבלת ברוטב שזיפים חמצמץ עם יציאתה מהטיגון, קצת איולי שומי, המלפפון החמוץ המדובר, וכל זה בתוך לחמניית ההמבורגר. טעים, אחר ובדומה ליתר המנות בג'רונימו, מבוצע טוב. כריך עוף מטוגן שלגמרי עומד בסטנדרט הגבוה שהוצב במטבחי ארצנו.
סוף הארוחה היה גם הזמן לשיא. כריך אנטריקוט שלצידו קערת ציר בקר לטבילה. עם תוספת ושתייה מנה כזו תעלה לכם 89 שקל. לא מעט, אבל צריך לומר שמדובר במנה נדיבה במיוחד שאדם בודד יתקשה לסיים. בניגוד למנת הביצה שמקורותיה בריטיים, כאן ההשפעות הן אמריקניות ברורות. הכריך מגיע בג'בטה שגם טופלה היטב, בתוכה כמות נדיבה של פרוסות רוסט אנטריקוט, המון בצל מטוגן מקורמל ומיונז שום. ציר הבקר הדיף ניחוח בשרי מענג, והיה עז טעם. וכך זה עובד: יד אחת אוחזת בקערת הציר, יד שנייה בכריך, טבילה עמוקה וביס. מושחת, מעניין, חווייתי. נראה שאין מספיק מפיות וסינרים בעולם כדי שימנעו טפטופים וכתמים. הטקסיות דורשת מאמץ שלא תמיד ברור אם הוא הכרחי, אבל במבחן העיקרי היא עומדת: זה היה טעים. אין מה לומר.
אני מאוד אוהב את קריית גת. קבוצת כדורגל נשים מופלאה ועניינים משפחתיים מביאים אותי לעיר מעת לעת, ותמיד טעים שם. עכשיו, לצד בתי האוכל המסורתיים עם הסנדוויץ' הטוניסאי, המעדנים הבוכריים התבשילים והשקשוקות, נכנס מתמודד נוסף. אחר, שונה ובעיקר מודרני - שמביא כבוד, טעם ועניין. לא הייתי ממהר לומר שזה מקום שמצדיק נסיעה במיוחד, אבל אם אתם באזור או מהאזור, סמנו וסורו. ואם לא, אז נראה שזה עניין של זמן עד שהמקום הצנוע מקריית גת יהפוך לרשת שתגיע אליכם. ג'רונימו, אוכל מהיר ומושחת עם טוויסט והרבה נשמה.
