כמעט כל יום נפתח דוכן אוכל בתל אביב, וכמעט תמיד אפשר לגלות אותם בקלות. במקביל, גם כמעט כל יום סוגרים בעיר הזאת איזה רחוב, כביש או צומת בגלל עבודות הרכבת הקלה, או סתם בשל עבודות תשתית, וזה הולך ונהיה קשה יותר ויותר להפעיל עסק כאן. למרות זאת, מקומות חדשים ממשיכים להיפתח ולבסס את עצמם בתוך הג'ונגל של העיר.
עוד ביקורות אוכל רחוב שיכולות לעניין אותך:
השבוע הגעתי לאחד הצמתים הכי מרכזיים בתל אביב - צומת הרחובות פרישמן ודיזנגוף, ליד תיאטרון בית ליסין, תיאטרון שהיה קטן ועם השנים גדל ועבר לתוך המבנה המשופץ ששימש בעבר את תיאטרון הקאמרי. וכן, גם בתוך הצומת המרכזי הזה הצליחו להפריע - לא מספיק שאין בכלל חנייה באיזור, כל נסיעה לצומת הזה הופכת לקשה עד בלתי אפשרית.
3 צפייה בגלריה
ג'וקר
ג'וקר
פיתה שבקושי עומדת בעומס. ג'וקר
(צילום: קובי רובין)
אני רוצה להזכיר לראש העיר שגם אנשים מחוץ לתל אביב צריכים להגיע בקלות ובנוחות לעיר, ומה שקורה כאן זה כמו לשים להם מכשול בדרכם להוציא את הכסף שלהם בעיר שלך. זו התחושה שיש כמעט בכל העסקים בעיר.
פיתה עם שקשוקה שמכינים על המקום עולה כאן רק 12 שקלים. למטה באותו תפריט בוקר כתוב שתוספת של נקניקיית מרגז עולה שלושה שקלים. מבחינתי, כל דבר עם מחיר חד ספרתי בתל אביב, אפילו אם זו רק תוספת, זה כבר יוצא דופן לטובה
אבל אם כבר הצלחתם להגיע לאיזור הזה, כדאי שתדעו שיש בסביבה מבחר גדול ומגוון של מקומות שאפשר לאכול בהם. לא כולנו מגיעים לתל אביב בשעות הערב לבילויים סוערים, יש גם אנשים שמגיעים בשעות היום ונתקלים בתנועה ערה של מכוניות ומעט הולכי רגל שלא מפריע להם להזיע. יש בצומת הזה את מאפיית זומר שמוכרת מאפים מעולים וגם פיצה בשעות הערב, יש גם את סביח פרישמן והפלאפל הצמוד אליו, ועוד כמה ברים שנפתחים רק כשמתחיל להחשיך, ואז הצומת משנה את פניו.
3 צפייה בגלריה
ג'וקר
ג'וקר
שקשוקה רותחת ישר מהפלנצ'ה
(צילום: קובי רובין)
כאן, באחת הפינות הכי סואנות של תל אביב, צמוד למבנה התיאטרון, נפתח בשבוע שעבר מקום חדש בשם "ג'וקר", במקום הפלאפליה שהיתה שם עד לא מזמן. אני לא יודע למי מכם יצא לאכול שם פלאפל, אבל אני ניסיתי פעם אחת והבנתי שזה לא בשבילי. אבל זה היה מזמן, ועכשיו המקום חידש את פניו והחליף בעלות. הטבח כאן, שהוא גם אחד מהשותפים במקום, נמצא עם אצבע על הדופק, והוא נוכח בהכנה של כל מנה ומנה וגם יודע להמליץ על שילובים.
האם שווה להגיע לג'וקר? התשובה היא כן, בוודאי. זאת שקשוקה מעולה במחיר יותר ממעולה, אבל קחו בחשבון שהפיתה שתקבלו תתפרק לכם אם תנסו לטייל איתה או לקחת אותה לדרך - זו פיתה שמיועדת לאכילה במקום תוך כדי הישענות קדימה למניעת טפטוף
הרעיון של הדוכן החדש הוא פשוט - המקום עובד כמעט סביב השעון - גם בבוקר בשעות שנחשבות חלשות יחסית, וגם בערב, וכך מנצלים את החלל באופן מקסימלי. מהסיבה הזאת מציעים כאן תפריט מיוחד שמוגש החל מהבוקר ועד הצהריים, ובו מנות מנצחות במחיר לכל כיס - מדובר במנות כייפיות מאוד שמגיעות בתוך פיתה וללא שום כאב באיזור הארנק. האמת, בהתחלה כשראיתי את המחיר צבטתי את עצמי כי לא האמנתי שהוא באמת כל כך נמוך, אבל זה אמיתי ומעכשיו אני מרגיש ששווה לי לקחת נסיעות גם בבוקר לאזור העמוס הזה.

נקניקייה עם סימני חריכה יפים

אז מה המחיר? שימו לב - פיתה עם שקשוקה שמכינים על המקום עולה כאן רק 12 שקלים. עד כאן זה מעולה. למטה באותו תפריט בוקר כתוב שתוספת של נקניקיית מרגז עולה שלושה שקלים. מבחינתי, כל דבר עם מחיר חד ספרתי בתל אביב, אפילו אם זו רק תוספת, זה כבר יוצא דופן לטובה. את המנה מכינים על המקום על הפלנצ'ה הרותחת - קודם שמים כמות גדולה של רוטב שקשוקה ונותנים לה לאתחל את עצמה מהאדים, ורק אז מוסיפים מעל את הביצים.
3 צפייה בגלריה
ג'וקר
ג'וקר
איזו הצגה במרכז הצומת הכי סואן בעיר. ג'וקר
(צילום: קובי רובין)
בצד של הפלנצ'ה הטבח מניח שתי נקניקיות מרגז ידידותיות שלא מפתיעות עם החריפות שלהן. הן היו מלאות בטעם אבל לא חריפות, אז אם אתם בעניין של חריף - אני ממליץ לבקש יותר אריסה כשאתם מזמינים את המנה.
השקשוקה כבר היתה מוכנה, כשבינתיים הנקניקיות הראו סימנים קלים של חריכה יפה. הטבח העמיס את המנה בתוך הפיתה שכמעט ולא עמדה בעומס והשקשוקה עלתה על גדות הפיתה. זה היה הרבה וטוב, אבל לא התלוננתי על הכמות אלא פשוט החזקתי את הפיתה חזק יותר.
לפני שהפיתה התמלאה לגמרי עם הנקניקיות, הטבח הכניס לתוכה גם שום קונפי לחיזוק הטעם. יחד עם התוספת הזאת התענגתי על המנה שבאה לי מעולה בשעות הבוקר במרכז תל אביב, והרגשתי שקיבלתי את התמורה הכי גבוהה עבור הסכום ששילמתי. האם שווה להגיע לג'וקר? התשובה היא כן, בוודאי. זאת שקשוקה מעולה במחיר יותר ממעולה, אבל קחו בחשבון שהפיתה שתקבלו תתפרק לכם אם תנסו לטייל איתה או לקחת אותה לדרך - זו פיתה שמיועדת לאכילה במקום תוך כדי הישענות קדימה למניעת טפטוף.
למרות שהמנה מוגשת עד 12:00 בצהריים בלבד, הרגשתי שנקניקיית המרגז סוגרת את הפינה של הרעב גם להמשך היום. אז אם במקרה הצלחתם להשתחל אל תוך מרכז העיר בבוקר, קחו את עצמכם ישר לג'וקר ותאכלו מנה במחיר שווה לכל כיס, באמצע העיר הכי יקרה בעולם. עשיתי את זה ואני ממליץ לכולם.