בחודשים האחרונים נרשמה באזור השרון התרגשות רבתי, לא פחות. קבוצת מסעדנים מוערכת שמאחוריה כמה הצלחות מוכחות, פתחה מקום חדש באזור התעשייה של קדימה צורן: אסיאן קלאב. מסעדה פאן אסייאתית עם ייצוג נרחב לרבים מסגנונות האוכל הנהוגים במזרח הרחוק. אמנם לכל מדינה ולכל אזור גאוגרפי הייחוד, הסגנון והתרבות שלו, אבל באסיאן קלאב, כמו בלא מעט מקומות בז'אנר בשנים האחרונות, מנסים לקבץ את כולם תחת קורת גג אחת. זהו אתגר אמיתי. הן בניסיון להביא את המאכל בגרסתו האותנטית, והן בהנגשה שלו לחיך הישראלי.
הביס של יהונתן: אסיאן קלאב
(צילום: יהונתן כהן)
התבוננות זריזה על התפריט של אסיאן קלאב מציגה את האתגר במלוא תפארתו. לא פחות מ-35 מנות בתפריט, אליהן תוסיפו עוד 35 גרסאות שונות ומשונות של סושי מגוון. סה"כ 70 מנות שונות שאם נפרק אותן, נאתר בוודאי מאות מרכיבים שונים וטכניקות הכנה שונות. זו מורכבות עצומה עבור מטבח. מורכבות שדורשת מיומנות עילאית ובעיקר הרבה מאוד ביטחון במוצר, במטבח ובעיקר בידיים העובדות. אז האם זה עובד כמו שצריך? יצאנו לבדוק.
לקדימה הגענו בערב של אמצע השבוע מכיוון המרכז. ואין מנוס מלהודות שהדרך קשה ומייגעת. עומסי תנועה הם הגדרה עדינה לתנועה הזוחלת מכל כיוון. בסופי השבוע הדרך בוודאי הופכת לנוחה יותר, אבל ביתר הימים מדובר באתגר של ממש. גם להגיע מכפר סבא או הוד השרון הסמוכות בשעות העומס זו משימה שדורשת לא מעט תעצומות נפש. זו כמובן איננה תופעה שייחודית לאזורים האלו, אבל בניגוד למקומות אחרים, הגעה בתחבורה ציבורית איננה אופציה.
אזור התעשייה בקדימה צורן מודרני ויפה. כל הרשתות המוכרות נמצאות שם, ויש מספיק חניה ומרחב. וכך, בין ללין לרולדין, שוכנת לה אסיאן קלאב. המקום עצמו גדול מאוד. חלל חיצוני סגור שבו עשרות שולחנות, וחלל פנימי צנוע יותר, שעדיין יכול להכיל עשרות רבות של סועדים. מטבח עם חלון גדול פתוח, עמדה להכנת סושי, בר שאפשר לשבת עליו עם מבחר מרשים של בקבוקי סאקה. האזור הפנימי יפה, ללא סממנים אסייתיים בולטים, אך חשוך. מאוד. כדי להעמיק בתפריט נאלצנו להדליק פנס. אחד הדברים שבלטו היו אופציות ההאפי האוור. עד שבע בערב תקבלו 20 אחוזי הנחה על התפריט, וחצי מחיר על המשקאות האלכוהוליים. דיל די אטרקטיבי אם אתם כבר בסביבה.
הדרך היחידה לבחון את התפריט לעומק היא להזמין קצת מכל חטיבה ואזור. ההתחלה הייתה מוצלחת. ראשונים נחתו בשולחן הדאמפלינגס (כופתאות) עוף. עבור 3 יחידות תשלמו 52 שקל. הטעמים טובים. במילוי העוף הטחון מורגש הג'ינג'ר לצד בעיטות עדינות של חריף וכוסברה. הבצק מעט עבה אבל מטופל נכון והכול מעוטר בשומשום קלוי ומתחבר יופי יחד. עוד שיחוק לפתיחת הארוחה הגיע בדמות הטאקו נורי שהיה לא פחות מהברקה. 26 שקל עולה יחידה בודדת של אצה פריכה שמדמה טאקו מקסיקני ומכילה טרטר טונה פיקנטי עם אורז ואבוקדו עם איולי ווסאבי. כיף של ביס.
לצד הראשונות הגיע סלט דג פריך (יאם פלה תקאי) שעלה 68 שקל, והיה לא פחות מוצלח, אולי הכי מוצלח. סלט שתכליתו היא מגוון מרקמים שנוצרים מהשילוב המעולה של פריכות הדג, עסיסיות הפומלה, עשבי התבלין, למון גראס, קשיו וצ'ילי. הטעמים נעים על הציר העז שבין חמוץ למתוק ולחריף, והיו מהנים ובעיקר לא מתנצלים או מתחנפים, מה שקשה לומר על מה שהגיע לאחר מכן.
מכאן העסק החל לצלוע. ראשון המאכזבים היה הבאן בקר מפורק (34 שקל ליחידה). לשאלתנו אם הבאן נעשה במקום נעננו שהוא מוכן במיוחד עבור המקום, אך על ידי ספק חיצוני. כך או כך, מעטפת הבאן הייתה ספוגית ונוקשה. המילוי היה חלש עוד יותר. הבשר המפורק לא באמת התפרק והתוצאה הסופית הייתה אנמית ונטולת טעם. גם הראמן (72 שקל) לא היה משהו שנזכור. המנה שחתה בציר סמיך שטעמו היה מעושן מדי, ובלטה בו ביצה שניכר שעברה תאונה בדרך. חלק מהמרכיבים היו ראויים אבל בסופו של דבר זו לא המנה שהיינו מצפים לקבל, בטח במקום עם יומרה וקבלות.
בגזרת הסושי בחרנו בהמלצת המלצרית את השירו (56 שקל). רול של דג לבן בטמפורה, אבוקדו, בצל ירוק ומיונז ספייסי. הטעימים היו עדינים ומתקתקים ויצרו תחושת אוממי טובה. עם זאת, חתיכות הדג לא היו אחידות בגודלן, מה שהפך את חלקן ליבשות משהו. עיקרית נוספת שניסינו הייתה קארי צהוב עם בקר (74 שקל). זו מנה שאמורה להיות ספינת הדגל במקום מהסוג הזה. הרי קארי טוב, בדומה לחלק מהמנות הראשונות שדגמנו, אמור להיות בועט ועז טעמים. כזה שמתחשק לשאוף בקש. לצערנו, הטעמים היו מתוקים מדי ולא מאוזנים.
ההתחלה הייתה מבטיחה, אבל העיקריות הפכו את החוויה הכוללת לבינונית, אפילו מאכזבת, בטח לא כזו שמצדיקה התרגשות. עם זאת, חשוב לזכור שני דברים: הראשון הוא שהזמנו לא מעט, אבל בסוף דגמנו פחות מעשרה אחוזים מהתפריט. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהפופולריות של המסעדה בקרב תושבי האזור - הלקוחות מילאו את המקום בערב של אמצע שבוע. אלו קבלות שבוודאי אי אפשר להתווכח איתן.
נכון לעכשיו אסיאן קלאב משלמת מחיר על תפריט גדול ומפוזר מדי. מיקוד במנות טובות יכול להפוך את החוויה לטובה הרבה יותר.
