טוקיו אולי מתפקדת כלב הפועם של יפן, מרכז העסקים, האופנה והחידושים, אבל כשזה נוגע לאוכל הלב יורד דרומה, אל אוסקה, העיר השנייה בגודלה במדינה.
אם טוקיו היא מערבולת אדירה, סופת הוריקן שמעיפה אותך, בולעת אותך, לועסת אותך ויורקת אותך חזרה חסר נשימה והמום, אוסקה היא הגרסה האביבית של מזג האוויר, אם ממשיכים עם הדימוי. שלא תטעו, זו עיר גדולה, סואנת אבל הרבה יותר ידידותית למשתמש, עם רבעים נעימים, סמטאות צרות, שווקים הומים והרבה מאוד מקומות מעולים לאכול. קצת קשה להמליץ כשכמעט אי אפשר ליפול. לאן שלא תיכנסו, בהנחה שזו לא אחת ממלכודות התיירים ברחובות הראשיים, תקבלו אוכל נהדר. זה לא סתם. באוסקה נולד הביטוי "קווידאורה" (Kuidaore), שפירושו לאכול עד שתתמוטט. נשמע דרמטי? באוסקה זה פשוט אורח חיים.
6 צפייה בגלריה
אוכל רחוב באוסקה. חגיגה של טעמים
אוכל רחוב באוסקה. חגיגה של טעמים
אוכל רחוב באוסקה. חגיגה של טעמים
(צילום: אסי חיים)
זה התחיל עוד בתקופת אדו (1603 - 1868), אז מילאה אוסקה תפקיד מרכזי בהיסטוריה הקולינרית של יפן. העיר הפכה למוקד שאליו זרמו מיטב הסחורות מכל רחבי המדינה, בדרכן לערים אחרות. כאן גם לוטש והושלם ציר הדאשי, הלב והנשמה של המטבח היפני שהפך לבסיס שעליו נבנו מנות הדגל של יפן, וכאן התפתח המטבח היפני והשתכלל. גם היום העיר ממשיכה את המורשת הזו ומציעה אוכל איכותי, עשיר וזמין לכל תקציב.
אבל עזבו תיאורים, קבלו קצת מספרים: אוסקה מדורגת רביעית בעולם במספר מסעדות בעלות כוכבי מישלן, עם לא פחות מ-93 מסעדות, מהן 80 עם כוכב אחד. ובגלל שהאוכל ביפן זול מאוד יחסית לדברים אחרים, זה אומר שאפשר ליהנות מאוכל עילי מבלי לקרוע את הכיס. קחו למשל את מסעדת Kashiwaya , מוסד בעל שלושה כוכבים, שמגישה תפריט עונתי בשם "סיפורן של ארבע העונות" במחיר מפתיע: סביב 750 שקלים. אבל גם מחוץ לעולם היוקרתי, יש עשרות מסעדות Bib Gourmand, שמוגדרות על ידי מדריך מישלן כמקומות מצוינים וזולים, כולל רמניות נפלאות, דוכני טאקויאקי (כדורי תמנון מטוגנים), אוקונומיאקי (פנקייק יפני) וקשיקאצו (שיפודים מטוגנים). אבל לא רק האוכל היפני פה בשיאו. באוסקה תמצאו גם המבורגרים מעולים שעשויים מוואגיו איכותי, קינוחים אמנותיים, טורטיות מקסיקניות וגם פיצות נהדרות. הנה כמה מהמקומות הבולטים, עם הסיפור מאחוריהם, והמנות ששווה לטעום.
6 צפייה בגלריה
אוקונומיאקי. הפנקייק היפני
אוקונומיאקי. הפנקייק היפני
אוקונומיאקי. הפנקייק היפני
(צילום: אסי חיים)

Gion Tokuya: מתוקים עם מסורת

המקור אמנם נמצא בקיוטו, אבל הסניף בטיים-אאוט מרקט שנפתח לאחרונה באוסקה מביא את הקסם של גיון לאוסקה. מדובר במוסד ותיק לקינוחים יפניים מסורתיים (Wagashi), כולל וראבי מוצ’י, קינוח ג’לטיני מאבקת שורש צמח, שמוגש עם קימקו (אבקת סויה קלויה) וסירופ שחור. לצד זה מוגש קרח קאקיגורי בצורת הר מושלג, עם טעמים כמו מאצ'ה ושעועית אזוקי. אווירה שלווה, חלל בעיצוב יפני מינימליסטי, וקינוחים שמתאימים לטקס תה או לפינאלה מרעננת אחרי ארוחה כבדה.
ואם כבר טיים-אאוט מרקט, מדובר בשוק אוכל מקורה ונעים שאצר בקפידה מבחר מעולה של מסעדות מאוסקה והסביבה, כך שאם אתם רוצים לעשות סבב טעימות באוסקה, זה מקום מצוין להתחיל בו.

Ayamuya: יקיטורי ברמת מישלן

מסעדת יקיטורי, קטנה וצנועה, הייתה הראשונה בעיר לזכות בכוכב מישלן. שיפודי העוף כאן נצלים על גריל פחמים יפני מסורתי (Bincho), וכל חלק בעוף, מהלב ועד לכנפיים, זוכה ליחס אישי, מרינדה מוקפדת וצלייה מדויקת. התפריט משתנה בהתאם לזמינות, והשף מתמקד בחומרי גלם פשוטים באיכות גבוהה במיוחד. גם העוף המטוגן, שנחשב למנה צדדית, מצטיין בפריכות ובטעם. חובבי הז’אנר מתארים את החוויה כטקס איטי, אינטימי ומדויק.

Chibo: מקור האוקונומיאקי

אחת ממסעדות האוקונומיאקי הפופולריות ביותר באוסקה היא chibo, ובצדק. היא נמצאת באזור דוטונבורי ההומה ולמרות שיש כאן אינספור אפשרויות קולינריות, Chibo היא בחירה די בטוחה אם אתם רוצים לטעום אוקונומיאקי - הפנקייק היפני. המילה פנקייק אולי קצת מטעה. Okonomiyaki נאפה על פלטת ברזל לוהטת עד לקבלת פריכות מושלמת, וממולא בבקר, חזיר, סקאלופס ושרימפס טיגר, בנוסף לג’ינג’ר אדום, כרוב, ביצים ויאם יפני מגורר. המסעדה שנפתחה באוסקה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, הפכה עם השנים לרשת מסעדות מצליחה עם לא פחות מ-60 סניפים ברחבי העולם, אבל כאן זה המקור ואם אתם בעיר, אל תפספסו.

Zagin: ראמן עם טוויסט

כשטעמתי את הראמן הזה נעצמו לי העיניים בהנאה והבנתי שמה שאכלתי עד היום היה רק חיקוי חיוור לדבר האמיתי שאותו מגיש השף קאזומאסה טאקדה במסעדות הראמן שלו, שהתרחבו גם למקומות נוספים כמו טוקיו והונג-קונג. לאחרונה פתח טאקדה את Zagin Diversity בטיים-אאוט מרקט באוסקה, וזה מקום מצוין ליהנות מאחת המנות הנפלאות שלו. המרקים קרמיים וממכרים, האטריות ממשיכות להיעשות באהבה ובדיוק, אבל את מרכיבי הראמן הקלאסיים הוא החליף כאן בראמן בקר עם ציר עשיר במיוחד, לצד גרסה טבעונית עם רוטב סויה עמוק. טקאדה מנסה כאן לפרוץ את גבולות הז'אנר ולשדרג אותו עם השראה בינלאומית, תוך שמירה על לב יפני.
6 צפייה בגלריה
Zagin. ראמן עם טוויסט
Zagin. ראמן עם טוויסט
Zagin. כל שאר הראמנים הם חיקוי חיוור
(צילום: אסי חיים)

Kushiage 010: שיפודים מושלמים

שיפודים מטוגנים, אבל כאלה שלקחו אותם הכי רחוק שאפשר. במסעדת הדגל, שזכתה בפרסי Bib Gourmand של מישלן, השף לוקח מרכיבים עונתיים, ירקות, פירות ים, בשרים, טובל אותם בבלילה אוורירית ובפירורי לחם עדינים, ואז מטגן אותם לשלמות. המנות מוגשות אחת-אחת כדי שתהיה לכם האפשרות להעריך כל שיפוד ברוגע, והחוויה כולה איטית ומהודקת. גם למסעדה הנהדרת הזו יש סניף בטיים-אאוט מרקט והם שומרים על אותה פילוסופיה: מינימליזם, אסתטיקה וטעמים מרוכזים, ועל אותה איכות.
6 צפייה בגלריה
Kushiage 010. שיפודים מושלמים
Kushiage 010. שיפודים מושלמים
Kushiage 010. שיפודים מושלמים
(צילום: אסי חיים)

Nikutoieba Matsuda: קצב ושף

השף, שבעברו היה קצב, מתמחה ב-Yamato Beef, זן מקומי ואיכותי של בשר ואגיו. במסעדת המקור בקאשיהארה הלקוחות יושבים סביב דלפק, והמנות מוגשות במעין טקס איטי כשהבשר הוא העיקר ומוגש כאן במיטבו - צלוי, נא, מבושל או במרק. הסניף באוסקה מביא את אותה רוח של קפדנות ושקט, ומציע חוויית בשר שלא מבוססת על רטבים או תוספות, רק חומר גלם מעולה.

Ayamuya: יקיטורי ברמת מישלן

מסעדת יקיטורי (שיפודים), קטנה וצנועה, שהייתה הראשונה בעיר לזכות בכוכב מישלן. שיפודי העוף כאן נצלים על גריל פחמים יפני מסורתי (Bincho), עם מרינדה מוקפדת וצלייה מדויקת. התפריט משתנה בהתאם לזמינות, והשף מתמקד בחומרי גלם פשוטים באיכות גבוהה במיוחד. גם העוף המטוגן, שנחשב למנה צדדית, מצטיין בפריכות ובטעם. חובבי הז'אנר מתארים את החוויה כטקס איטי, אינטימי ומדויק.

Koala Shokudo: קלאסיקות מקומיות

אחת המסעדות הכי מדוברת בטנז'ינבאשי, רחוב הקניות הארוך באוסקה. Koala מציעה גרסה עכשווית לאוכל רחוב יפני, אוקונומיאקי עשיר, טאקויאקי עשוי ביד ויאקיסובה עם נתחי חזיר קאגו שחור ובשר ואגיו בבישול ארוך. לצד המנות מוצעים יינות טבעיים מיפן ומחו"ל, שמאזנים את העומס של המאכלים. המטבח קטן ושכונתי והחלל פתוח כך שאפשר לראות את השף וצוות המטבח בפעולה, וזה בהחלט מרשים. אם מזמינים רק מנה אחת, לכו על טונפיי-יאקי: חביתה דקה שעוטפת בשר עסיסי ונמסה בפה.
6 צפייה בגלריה
טאקויאקי. Koala Shokudo
טאקויאקי. Koala Shokudo
Koala Shokudo. גרסה עכשווית לאוכל רחוב יפני
(צילום: אסי חיים)

Milpa: גורמה מקסיקני

מסעדת עילית מקסיקנית ברובע Horie ההיפסטרי של העיר. על המטבח מופקד השף ווילי מונרוי, שמשלב בין נשמה לטינית וחומרי גלם יפניים. למסעדה יש גרסה צנועה יותר בשם Saboten Taqueria בטיים-אאוט מרקט אוסקה. זוהי שלוחה קלילה אך מדויקת ובה תמצאו טאקוס צבעוניים שמוגשים בסטייל – עם טורטיות תירס עבודת יד, דגים נאים מהשוק המקומי וסלסות מתובלות באיזון נדיר. הסביצ’ה כאן משחקת על הגבול בין חמוץ לחריף, ולצידם מופיעים גם תבשילים עונתיים שמשלבים פלפלים מקסיקניים עם ירקות יפניים שורשיים.

Jonetsu Udon: לחובבי האודון

לחובבי האודון יש באוסקה מבחר עצום של אופציות וכמעט כולן מעולות. אבל מעל כולן יש את Jonetsu, מסעדה קטנה שמגישה אטריות סאנוקי בעבודת יד. המרקם מדויק, המרק נפלא, והתוספות, החל מבשר מקומי ועד טמפורה פריכה, נבחרות בקפידה. נסו אודון עם בקר מקומי או אודון קר עם ציר מאצ'ה.

Kitaro Sushi: מתמחה בשאריקומה

קיטארו סושי מתמחה בשאריקומה, סוג ייחודי של סושי המבוסס על כדורים קטנים של אורז מתובל בחומץ, מה שהופך אותו לנשנוש נוח וקליל. מעל האורז מונחים דגים טריים שמגיעים משווקים מכל רחבי יפן, והסושי עצמו נבנה לעיני הסועדים. לצד זאת מציעה המסעדה גם מנות נוספות המבוססות על חומרי גלם עונתיים.
6 צפייה בגלריה
קיטארו סושי. גרסה ייחודית של סושי
קיטארו סושי. גרסה ייחודית של סושי
קיטארו סושי. גרסה ייחודית של סושי
(צילום: אסי חיים)

אקספו 2025 - תורים ארוכים ומתישים

עד 13 באוקטובר מתקיימת באוסקה התערוכה הבינלאומית החשובה והגדולה אקספו 2025. האירוע מהווה במה עולמית להחלפת רעיונות בתחומי החדשנות, הטכנולוגיה והתרבות ומאגד יותר מ-160 מדינות. כ-30 מיליון מבקרים נוהרים לתערוכה מרחבי העולם במשך שישה חודשים כדי לגלות כיצד כל מדינה מציגה את חזונה הייחודי לעתיד, ובדרכים ליצירת עולם טוב ומקיים יותר למען הדורות הבאים.
למרות שזו נשמעת כמו תערוכת חובה למי שמבקר באוסקה - תרשו לנו קצת לקלקל את החגיגה. האקספו מתקיים על אי מלאכותי בשם יומשימה (Yumeshimanaka), חצי שעה ברכבת התחתית ממרכז העיר, והעומס מתחיל כבר שם. הכניסה מתוזמנת לפי שעות וכשמגיעים למקום מצטרפים לתור ארוך שלוקח כשעה, יחד עם עוד מאות אנשים שהזמינו לשעה היעודה. אם חשבתם שבזה הסתיימו התורים, הסיוט רק מתחיל. לכל ביתן תיאלצו לעמוד בתור, ואם מדובר בביתן מבוקש זה יכול לקחת גם שעתיים. אז נכון שאפשר ליהנות מהאדריכלות יוצאת הדופן של הביתנים גם מבחוץ, אבל התחושה היא של פספוס. אם בכל זאת אתם מתכננים לפקוד את המקום, מומלץ לתזמן היטב את הביקור, ולהזמין מה שאפשר מראש.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.09.25