עדר יעלים נובים חוצה את שדרות בן-גוריון במצפה רמון. זכר בעל קרניים מפוארות מנהיג את העדר בסמכותיות ובדאגה. המכוניות ממתינות בסבלנות, עד שאחרונת היעלים תחצה את הכביש. איש לא צופר. זהו אחד מרגעי הקסם שחוויתי ביומיים שהעברתי בעיירה הדרומית השוכנת על שפתו הצפונית של מכתש רמון, ותחגוג בשנה הקרובה יום הולדת 70.
אחרי יומיים בעיירה הבנתי כיצד הפכה אבן שואבת ליוצרים וליוצרות בכל תחום, לטיפוסים רוחניים ולמי שמחפש אחר שינוי, בריחה, התגלות ושקט. "מצפה רמון היא סוג של בועה - המרחק, החושך, הכוכבים והטבע הפראי מאפשרים לנשום", אומרת רחל חברוני, בעלת החנות-גלריה-קפה "אומה".
אנחנו יוצאים לסיור ברובע דרכי הבשמים עם עדי רוזן, שסבורה ש"יש מקומות שפשוט מרגישים כמו לב פתוח - ומצפה רמון היא אחד מהם". המלך של הרובע הוא סמי אלקרינאווי, שהגיע לכאן לפני 35 שנה. האיש שנולד בתל ערד הוא סיפור הצלחה מרגש - בתחילת דרכו עבד בתחנת דלק והפך עם השנים לאיש עסקים ותיירות, שאירח אלפי מפונים אחרי 7 באוקטובר. "מצפה רמון מיוחדת בזכות האוויר, הרוגע, האנשים והאנרגיות הטובות", הוא אומר. "אתה נושם כאן. הנוף מרחיב לב והמכתש הוא פלא. במשך השנים לקחתי האנגרים תעשייתיים והפכתי אותם למקומות בילוי ואירוח. בעוד מספר חודשים אפתח את מלון 'הרובע', וליד נפתח חומוסייה ומסעדה איטלקית. ברחבה נערוך את חגיגות יום העצמאות".
מאז ימי הקורונה מצפה רמון הולכת ומתעצמת. אז הנה מספר המלצות על חנויות ומסעדות חדשות בה, לצד כמה ותיקות:
פריז במדבר
את גופו של הקונדיטור והשף גל ישראלוביץ'-מאירוביץ' מקשטים קעקועים של עלה מנגולד וענף עגבניות שרי. זרוע ימין מעוטרת בקעקועים של צנון וארטישוק. "עשיתי זאת כדי שארגיש בריא כל בוקר", הוא אומר בחיוך ממזרי. הירקות האלה מככבים גם בסלטים ובמאפים המלוחים המצוינים שהוא מכין.
גל חבר לקבוצה הכוללת את השפים אבישי נגר ושרון בריק, המוזיקאי שרון מאור והמעצב הגרפי ינון ביטון, שמפעילים בעיירה את מסעדת "סומסומיה", מתחם ההארחה "סיטאר" ואת "מן - מגדנייה מדברית". מן הוא המזון שירד מהשמיים לבני ישראל בעודם משתרכים במדבר, אחר שיצאו ממצרים. "אני אוהב את המדבר והחלטתי שאני חייב לגור בו", אומר ישראלוביץ'-מאירוביץ', שגדל בראש העין ועבד בחדר האוכל בקיבוץ לוטן. "אני בכלל פריק שאוהב מטאל, אז אני לא יודע איך הגעתי לאפות מאפים. אני עוסק בתחום בגלל שהוא מצריך עקשנות וריכוז".
"מן", שנחנכה לאחרונה, מעוצבת בצבעי מדבר ואפשר לשבת גם בחוץ, מתחת לפרגולה. התפריט הכשר, הרשום בענק על הקיר, משתנה בהתאם לחומרי הגלם ולמצב הרוח של השף. במומלצים: בריוש קינמון, קרואסונים מתוקים ומלוחים וכריכים מושקעים. "אני ממליץ על הקרואסון עם קרם סולת, מי זהר ופיסטוקים", מסכם ישראלוביץ'-מאירוביץ', שמעריץ את השף הפטיסייר הצרפתי פייר ארמה. "מאפי השקדים הכי מבוקשים. בימי שישי אני אופה חלה קלאסית, שאנשים ייקחו הביתה לארוחת שישי. הרבה יותר קשה לייצר את המאפים במדבר ומזג האוויר משפיע מאוד. באוגוסט שיחקתי עם המזגן עד שמצאתי את הטמפרטורות הנכונות לאפייה". המחירים נעים בין 12 ל-42 שקל.
"מן - מגדנייה מדברית", הר ארדון 8
לבשל רק מן המקום
מסעדת השף BOTZ היא מפגש פסגה של שני שפים בלב המדבר: טל אשכנזי, לשעבר הסו-שף של רז רהב במסעדת OCD התל-אביבית, שעבד גם במטבחי מישלן אירופיים ובכפרים ביפן; ועומר סלצר, שצמח מתוך אירוח מדברי, עבודה סביב אש פתוחה ושיטות בישול מסורתיות. "המפגש בינינו יוצר משהו מאוד אותנטי ומיוחד, כמעט עתיק", הם אומרים. "אנחנו חולקים עיקרון אחד - לבשל רק מן המקום. הספקים הגדולים עוברים דרך כביש 90 ולא דרך מצפה, וזה יצר לנו הזדמנות לעבוד רק עם בני האזור".
למסעדה הקטנה (רק 20 מקומות ישיבה) הם מביאים אבן יוגורט מהבדואים בוואדי עתיר, ירקות וגבינות מחוות המדבר ותפריט יין שמציע מגוון יינות טבעיים בגידול אקולוגי. ארוחת הטעימות עולה 450 שקל לאדם, והתפריט מקורי ומשתנה. בין המנות: ניוקי וירקות מהמדורה, לחם שנאפה על גחלים עם מגש חריפים וזיתים, טארטלט גדי, חזה עוף מעושן, טלה עם פקיילה ועמבה פפאיה. "אנחנו רוצים לתת לאנשים את האפשרות לקולינריה ברמה הגבוהה ביותר, עם תוצר מקומי ועומק של מי שנושם ועובד את האדמה, את הקושי והרוך שהיא נותנת", הם אומרים.
BOTZ, הר עודד 5
כיסונים, אורז וסלטים מהקווקז
למסעדת "אולטרה" הכשרה, שתחוגג בקרוב עשור, שווה להגיע לא רק בזכות המטעמים הנהדרים. סיבה נוספת היא הקסם האישי של השף והבעלים שלמה דוידוב, שאוהב להתבדח ולחלוק את החוקים שלו. "החוק הראשון זו בריאות. אני מברר אלרגיות של הלקוחות. בעיקר של ילדים. השני - טריות. השלישי - אם האורחים לא גומרים את האוכל, לא יוצאים מפה. לכן אני מחזיק חמגשיות ואורז להם את השאריות. חראם לזרוק".
דוידוב, רעייתו אסיה ואחותו ריטה, שעובדות במסעדה, עלו לארץ מדגסטן, בצפון הקווקז בראשית שנות ה-90. במולדתו עבד כספר וניגן בלהקה. "הגענו למצפה רמון בגלל הדודה. קיבלו אותי בסדר גמור. כולם מכירים אותי וטובים אליי. עד שפתחתי מסעדה עבדתי במפעל לטנקים בשמירות, והופעתי עם להקה".
ב-2016 השיק את "אולטרה", בה הוא מגיש לצד שיפודים וסטייקים מאכלים ומאפים מהקווקז. אהבתי במיוחד את הצ'יבורקי - הכיסון המטוגן הממולא בשר, כיסוני הדושפרה והפלוב - אורז עם בשר ("אני עושה אורז גם של עדות אחרות"). בחורף יש מרקים, כולל בורשט ירוק עם בשר אסאדו.
גם הסלטים מעולים, ובהם סלט הפטריות המפתיע. "אני לא לוקח כסף על הסלטים. כל אחד בא לעמדת הסלטים ובוחר כמה סוגים. אין כזה דבר בכל הארץ".
טווח מחירי המנות: 140-25 שקל.
אולטרה, הר בוקר 8
בשר משובח וקוקטיילים יצירתיים
השפים אבישי נגר ושרון בריק, שהגיעו למצפה רמון מקיבוץ אפיקים, קראו למסעדה שהקימו לפני חמש שנים "סומסומיה" על שם כלי מיתר בדואי, שציור גדול שלו מפאר את הקיר המרכזי במסעדה. בסמוך תלויה סומסומיה אמיתית.
התפריט לא מתיימר: פילה חציל מעושן, סלט קינואה וחמוציות, עראייס טבעוני, קריספי ניוקי, פילה לברק, שניצל ואגף בשר איכותי - כולם עשויים היטב ומוגשים בנדיבות. בין העולים לרגל גם ברט גלמן, כוכב הסדרה "דברים מוזרים", שהפך לתומך נלהב של ישראל אחרי 7 באוקטובר. "אנחנו עושים דברים פשוטים, כמו שצריך", מעיד נגר. "כשאתה מכין סרוויס ל-600 איש, אתה לא יכול להתקשקש. אני נהנה לתת חוויה שמתאימה לצרכים של כולם. באמצע השבוע יש ספיישלים, למשל מהמטבח המקסיקני - חייתי שנים במקסיקו והבאתי איתי השפעות".
את הארוחה כדאי ללוות עם הקוקטיילים היצירתיים שרוקחת עזימה, מנהלת המסעדה. "אני מנסה להתאים את המשקאות לאוכל ולאזור", היא מגלה. "למשל טימינסקי, משקה הדגל, שעושה שימוש בטימין והוא טיפה פיקנטי. לא רוקדים אצלנו על שולחנות, אבל האווירה כיפית. בימי שישי מרגישים אותה חזק. לפעמים אנחנו עורכים מסיבות ואירועים".
המסעדה פתוחה בערבים ובשבתות בצהריים.
סומסומיה, נחל צייה 7
חנות קטנה ומקסימה
אתי שחם, אישה כיפית, הגיעה למצפה רמון לשבוע ונשארה לתמיד. "יש משהו בעיירה שמרגיע את הפרעת הקשב והתזזיתיות שלי", היא מגלה. במהלך 18 השנים שחלפו מאז בואה, שחם התפרנסה בין היתר מעזרה לאנשים להיפטר מהאגרנות שלהם וסידרה את משכנם. כך שלא מפתיע שהיא פתחה לפני חודשים אחדים את "אסיף", חנות מקסימה המשמשת גם בית קפה.
ב"אסיף" שחם מוכרת פריטי נוסטלגיה ובגדים איכותיים ומעוצבים יד שנייה ("את חלקם אני אוספת מנשים עם טעם, שלא לבשו אותם בכלל") לצד דברים חדשים כמו פאזלים, ציפורי עץ, כריות "הנסיך הקטן", תיבות נגינה של בילבי, צעצועי רטרו ומכוניות מכל קצות הגלובוס.
"הרעיון של 'אסיף' זו קולקציה מתחלפת של דברים שאני אוהבת וחושבת שהם טובים", אומרת שחם. "אוסף של דברים מהמסעות שלי, מאנגליה ועד הודו. ישנם פריטים בעשרות ובמאות שקלים. יש לי אפילו אריחים מהולנד מהמאה ה-19, שאני מוכרת ב-70 שקלים".
אסיף, הר ארדון 10
מנדלה לכל אחד
לפני מספר חודשים, אטליה, אישה רוחנית וחובבת נדודים, חיפשה שם ל"מרחב לאמנות ולאופנה" שעמדה לחנוך. "ואז יונק דבש התעופף לתוך הסלון שלי. הציפור נעמדה מולי וריפרפה, והחלטתי לקרוא לחנות 'קוליבריי', השם הלועזי של יונק הדבש - ציפור שמביאה שמחה, קלילות ואהבה".
במרכז "קוליבריי", אטליה ציירה על הרצפה מנדלה (סמל גיאומטרי המורכב מסמלים ונועד לשימושים מיסטיים ומדיטטיביים) גדולה. היא גם מציירת מנדלות על שרשראות, אבני מדבר, צדפים וקנבס.
"המנדלות הן למעשה מעגל, שמסמל את ההשתקפות הפנימית שלנו שיוצאת בציור. מי שמצייר אותן נכנס לסוג של מדיטציה, שלווה ורוגע, ומעביר אותם למי שמתבונן במנדלות. המנדלות גם נמצאות בטבע - תפתח תפוז ותראה מנדלה. גם ילדים מציירים מנדלות. אני גם עורכת במדבר סדנאות שבהן כל אחד נפגש עם עצמו, עם סוג של שקט וגם עם אחרים".
בחנות נמכרים צעיפים, מוביילים, טייטסים, קטורות, מחברות, מנורות, לצד "בגדים נוחים, ססגוניים וצבעוניים ואפילו קימונואים, רובם של מעצבת ישראלית בשם נני, שהפכו ללהיט. יש גם בגדי יוגה וגופיות חושפות בטן שזוכות להצלחה. מצד שני, יש לי קהל גדול של דתיות, שאני נותנת להן מענה, וגם מוכרת בגדים לגברים", היא אומרת. המחירים נעים בין 50 ל-200 שקל.
קוליבריי, הר ארדון 8
צברים ושיבולים
בכניסה ל"מקלט 44" ניצב פסל מרשים של שיח צבר, העשוי מעץ ומסמרים קטומי ראש. בגלריה עצמה מוצגים ציורים של סברסים ובמרפסת מככבים עציצים תואמים. "הסברסים הם החלום ושברו", מכריז האמן אביטל איפרגן, שפתח לפני חמישה חודשים את הגלריה יחד עם עידו צימרמן, כדר ואמן קרמיקה.
"למה קראנו לגלריה 'מקלט 44'? קיבלנו מהמועצה מנעול עם השם של המקלט וזהו. כשנכנסנו לכאן, המקלט נראה נורא, אז צבענו וסידרו חשמל ומים. על הרצפה המכוערת פיזרנו קש - למה? בגלל שזה מאוד נעים ויפה, ובתור בן עמק יזרעאל, הקש מאוד מרגש אותי. לאחרונה, שמתי ברקע מוזיקה של העמק, כמו 'ים השיבולים' ופתאום נתקפתי במתקפת שיבולים והתחלתי לצייר אותם, והם הובילו אותי לסברסים".
איפרגן, שבעברו רשומים פרקים של אמנויות לחימה, מחול ונגרות, מעיד על יצירתו: "אני עובד מתוך האגן והגוף, לא מתוך הראש. בהתחלה ציירתי המון נשים על כל חומר שמצאתי. עכשיו אני בקטע של סברסים, זה מעבר מוזר. אגב, במצפה רמון יש המון אמנים, יותר ממורות ליוגה", הוא אומר וצוחק.
מקלט 44, הר בוקר 10
נווה מדבר מכיל ונשי
כשרחל חברוני, אישה דתייה ומרשימה, ניצבת בחלל המרווח של "אומה" ומדברת על פועלה, קשה שלא להיכבש ברוגע שהיא מקרינה. "אומה" נפתח בימי הקורונה, על ידי חברוני ויוצרות נוספות שפרשו מאז, על חורבות שירותי ומקלחות המתפרה הצה"לית המנוחה. "קראנו לו 'אומה', בגלל שזוהי מילה שהפירוש שלה אמא או סבתא, בהרבה שפות. רצינו מקום נשי ומכיל".
מדובר בנווה מדבר המשלב חנות עם היצע מסחרר (ספרים, קלפים, ציורים, מכחולים, צמר, חליטות, סבונים ומוצרי קוסמטיקה, בגדים מבדים טבעיים, תכשיטים), גלריה, בית קפה וגינה מקסימה, בה אפשר לשבת. "חלמתי לפתח חלל שבו אוכל למכור אמנות שלי ושל אחרים, וכל אחד ואחת ירגישו בו בבית", אומרת חברוני, שעסקה בעבר במחול.
"בשנים האחרונות, הידיים יותר מושכות אותי ואני עושה תכשיטים. אנחנו גם מציעות סדנאות. אמנות יכולה להיות גשר וחיבור בין אנשים. בכלל, בחיים העכשוויים יש משהו מאוד מהיר ועצבני, ואין כל כך סבלנות לאנשים ולדעות, ולכן אני רוצה להביא איכות של קצת לשבת, לנשום ולפגוש האחד את השני, מעבר להגדרות ולתוויות".
אומה, הר בוקר 5
סיפור קולינרי
הסיור נערך כאמור עם עדי רוזן, שמציעה סיורים קולינריים בדרום. "אנו לוקחות את האנשים אל שקט שפוגש יצירה ואל נוף אינסופי שפוגש טעם אמית", היא אומרת. "הבחירה של אנשים לחיות במצפה רמון היא בחירה ציונית - לבחור לבנות, ליצור, להאיר, דווקא בפריפריה. להראות שהדרום זה לא שוליים, זה הלב הפועם של הארץ".
לפרטים והזמנות: 054-2212646
פורסם לראשונה: 00:00, 17.11.25
