האמת היא שאין לנו כוח. אין לנו כוח לעמוד במטבח, אין לנו כוח להכין לעצמנו משהו רבע סביר לאכול, אין לנו כוח לשטוף את הכלים בסוף. השילוב המנצח בין ארוחות חג לארוחות מקלט הביא אותנו לקצה.
נשמח לאוכל טרי, מבושל, נקי מתעשייה - שמישהו אחר הכין.
ואנחנו כמובן לא מבקשות לרפות את ידיכם, קוראינו היקרים. הרי כולנו בסיר הזה ביחד, פותחים עוד חטיף או שקית עוגיות של פסח (הכי טעימות, זה ידוע), כי מלחמה וחג וסטרס ועכשיו מותר. מה ניקוי רעלים עכשיו, תביאו מצה עם מיונז.
אבל מגיע הרגע שגם בתוך הטירוף נוצרת שגרה, ולתוך השגרה צריך לצקת גם היגיון. כי השילוב בין כבדות המציאות עם כבדות הגוף... איך נאמר? עובד פחות. ומתישהו נצטרך לעלות על המשקל או לשים משהו שהוא לא טרנינג.
אנחנו לא קוראות לאף אחד לחזור למסלול. בעצמנו אין לנו מושג איפה המסלול נמצא. אלא לקחת גרם של שליטה על מה נכנס לנו לפה, לא כדי לרדת במשקל אלא כדי לרדת למקלט יותר בקלות, ולשבת על הכיסא בסבבה. אכילה משמרת אנרגיה נקרא לזה, ולא חלילה דיאטה.
שמרנו על המתכונים פשוטים, מעוטים במרכיבים, נקיים מתוספים, וטעימים ממש.
סלט ארוגולה, אבוקדו, סלמון ופומלית
סלט ארוחה מלא, רענן ומלא במרקמים ובצבעים. השילוב של מרירות קלה מהארוגולה, מתיקות-חמיצות מהפומלית שבשיאה, והעושר של האבוקדו והסלמון, הוא שמחה על הצלחת ושקט מהבטן לכמה שעות.
חומרים:
2 פילטים של סלמון טרי (כ-200 גרם כל אחד), עם העור
מלח גס ופלפל שחור גרוס
3 כפות שמן זית
2 גבעולי בצל ירוק, קצוצים דק
1 פומלית רגילה או אדומה, מפולטת
1 אבוקדו בשל, מגולען, קלוף ופרוס
2 כוסות נבטי חמניות, עלי ארוגולה או שילוב של שניהם
1 כף מיץ ליים או לימון טרי
הכנה:
1. מחממים תנור ל-190 מעלות. מתבלים את הסלמון במלח ופלפל. מניחים בתבנית אפייה קטנה, זולפים מעל כף אחת של שמן זית ומפזרים חצי מכמות הבצל הירוק הקצוץ. אופים עד שהסלמון עשוי ומתפרק בקלות במרכז (10-12 דקות). מוציאים ומצננים מעט.
2. כשהסלמון קצת התקרר, מפרקים אותו לנתחים גדולים.
3. בקערת הגשה גדולה (או בצלחות אישיות) מסדרים את הירוקים (נבטים/ארוגולה). מניחים מעל את נתחי הסלמון, פלחי הפומלית ופרוסות האבוקדו.
4. בצנצנת קטנה מערבבים את יתרת שמן הזית (2 כפות), מיץ הליים והבצל הירוק הקצוץ שנותר. מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם.
5. זולפים את הרוטב מעל הסלט ממש לפני ההגשה.
לביבות עדשים על מצע חסה ורוטב יוגורט
לביבות משביעות, מזינות ומלאות בחלבון צמחי, שמתפקדות נהדר כקציצות-המבורגר צמחוניות או סתם כנשנוש כיפי.
חומרים (לכ-8 לביבות בקוטר 6-7 ס"מ):
1/2 כוס עדשים שחורות (קוויאר) שטופות ומושרות ל-30 דקות
מלח גס
1 כוס פירורי מצה
2 כפות פטרוזיליה קצוצה דק
2 כפות שמן זית, פלוס שמן נוסף לטיגון
1 ראש חסה קטן (כמו "אייסברג" או לבבות קיסר), עלים מופרדים
1/2 כוס יוגורט טבעי סמיך יחסית (כמו יוגורט יווני)
מעט פלפל שאטה - אופציונלי
1 בצל סגול קטן, חצוי ופרוס דק מאוד
1 חופן זיתים סוריים
2 ביצים גדולות, טרופות קלות
1/2 בצל סגול קטן, קצוץ דק מאוד (כ-1/4 כוס)
הכנה:
1. מניחים את העדשים בסיר קטן עם 3 כוסות מים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש, מתבלים במלח ומבשלים בבעבוע עדין עד שהעדשים רכות אך לא מתפרקות (כ-20 דקות). מסננים היטב ומצננים (מומלץ לבשל מראש ולשמור במקרר עד 5 ימים).
2. בקערה גדולה מערבבים את העדשים המבושלות והמצוננות, מחצית מכמות הבצל הסגול הקצוץ דק מאוד, פירורי המצה, הביצים הטרופות והפטרוזיליה הקצוצה. מתבלים ב-1/2 כפית מלח.
3. מעבירים מחצית מהתערובת למעבד מזון וטוחנים בפולסים עד לקבלת מחית חלקה (או מועכים היטב עם מועך תפוחי אדמה). מחזירים את המחית לקערה עם המחית הגסה ומערבבים היטב לאיחוד. בידיים רטובות, מעצבים מהתערובת 8 לביבות.
4. מחממים מחבת כבדה על אש בינונית-גבוהה. מוסיפים שמן זית לכיסוי התחתית. מטגנים את הלביבות בשכבה אחת (במידת הצורך בכמה סבבים), עד שהן מזהיבות ופריכות משני הצדדים (כ-4 דקות לכל צד). מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
5. מסדרים על צלחות הגשה עלי חסה פנימיים שלמים. מניחים שתי לביבות. יוצקים לצד הלביבות כף גדושה של יוגורט, מפזרים מעט פלפל שאטה (אם משתמשים) ובצל סגול. מוסיפים זיתים ליד.
אורז עגול מלא עם ברוקולי פריך באייר פרייר וגרעיני דלעת
ארוחה שלמה, מאוזנת וקלה להכנה, שבה הברוקולי הצלוי והפריך הוא הכוכב. השימוש באייר פרייר מעניק פריכות מדהימה במינימום שמן.
2 צפייה בגלריה
אורז עגול מלא עם ברוקולי וגרעיני דלעת. השימוש באייר פרייר מעניק פריכות מדהימה במינימום שמן
חומרים (ל-4 מנות):
1 ק"ג ברוקולי (כ-2 ראשים קטנים), עדיף בעיקר תפרחות
1/2 כוס גרעיני דלעת קלופים
3 כפות שמן זית כתית מעולה
מלח גס ופלפל שחור גרוס
2 כוסות אורז עגול מלא, מבושל לפי הוראות היצרן
פלחי לימון להגשה
הכנה:
1. מפרידים את הברוקולי לפרחים קטנים-בינוניים ופורסים אותם לפרוסות עבות יחסית.
2. מחממים מראש מכשיר אייר פרייר ל-200 מעלות (או תנור רגיל ל-220 מעלות).
3. בקערה גדולה מערבבים את פרחי הברוקולי עם 2 כפות שמן זית, מלח ופלפל.
4. מעבירים את הברוקולי לסלסילת האייר פרייר (או מסדרים בשכבה אחת על תבנית אפייה). צולים כ-12-15 דקות באייר פרייר (או כ-20-25 דקות בתנור), עד שהברוקולי פריך ומתחיל להשחים בקצוות.
5. שלב שאינו חובה: מניחים את גרעיני הדלעת במחבת יבשה קטנה על אש בינונית. קולים תוך כדי ערבוב מתמיד עד שהם קופצים מעט ומפיצים ריח (כ-3-4 דקות). מוציאים ומצננים.
6. מחלקים את האורז המלא המבושל בין הצלחות, מניחים מעל את הברוקולי הפריך, מפזרים את גרעיני הדלעת הקלויים, זולפים מעט שמן זית ומגישים עם פלחי לימון לסחיטה מעל.
טופו משי ברוטב דאשי, בטטה ופטריות שיטאקה
מדובר במרק אסייתי עדין וצלול אבל טעים ומיוחד עם קוביות טופו משי ובטטה שנחלטות בתוכו.
חומרים (ל-4 מנות):
1 עלה אצת קומבו מיובשת (כ-12x7 ס"מ), שבורה לחצי
3 פטריות שיטאקה מיובשות
2 כפות מחית מיסו בהירהֿ
1/2 כוס מירין
1 בטטה גדולה, קלופה וחתוכה לקוביות של 2-3 ס"מ
סויה לפי הטעם
4 כוסות עלי בק-צ'וי קטנים שטופים
250 גרם טופו משי, חתוך לקוביות של 2-3 ס"מ
הכנה:
1. בסיר בינוני מניחים את אצת הקומבו, הפטריות, המירין ו-2 ליטר מים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים בבעבוע עדין כ-20 דקות.
2. מוציאים את אצת הקומבו (זורקים אותה).
3. מוציאים את הפטריות, מניחים על קרש חיתוך, מצננים מעט, מסירים את הגבעולים הקשים ופורסים דק. מחזירים את הפטריות הפרוסות לסיר.
4. בצלוחית קטנה, מדללים את מחית המיסו עם כף אחת של הנוזל החם מהסיר, עד לקבלת מחית חלקה, ואז מוסיפים אותה לסיר. מערבבים היטב.
5. מוסיפים את קוביות הבטטה לציר הדאשי. מביאים לרתיחה עדינה ומבשלים עד שהבטטה רכה (כ-15 דקות). מתבלים בסויה לפי הטעם.
6. מוסיפים את קוביות הטופו והב- צ׳וי דקה לפני שמסירים מהאש. מגישים מיד.
זמן לשתול
בתוך כל האין-כוח הזה, יש רגע של חסד: השמש כבר מלטפת אבל עוד לא יוקדת, הימים מתארכים, וזה בדיוק הזמן לזכור שמשהו עוד יכול לצמוח כאן. אם נשאר לכם גרם של פנאי לכו לטמון כמה זרעים באדמה (או בעציץ, אנחנו לא קטנוניות).
למה עכשיו? הנבטים הצעירים יקבלו מספיק אור כדי לגדול, אבל לא ייחרכו מהחום הקיצוני של יולי-אוגוסט.
מה שותלים?
ירקות לקיץ: עגבניות, פלפלים, מלפפונים ודלועים.
קצת צבע בעיניים: חמניות, ציניות, פרחי קיץ ואביב.
מה צריך?
רק אדמה, מים ותקווה למשהו ירוק וטרי שבוקע.
לאמץ חבר
המון אנשים נטשו את הכלבים שלהם במלחמה. לעיתים מדובר בכלבים קשישים, המומים מהפרידה המפתיעה.
עמותות הכלבים קורסות מהנטל וזה הזמן ללכת ולאמץ חבר אמת. כזה שננטש בשיא הפחד. ולתת לו בית גם אם זה לשנים האחרונות שלו. הוא יגמול לכם בענק. סביר להניח שיהיה נוח יותר מגור שובב.
ולכל נוטשי הכלבים - אין לנו מה לומר. לעולם לא נוכל להבין אכזריות כזאת.
