שיפודי זיקה, השיפודייה הוותיקה שפעלה בדרום רחוב יפת ביפו, נסגרה אחרי 24 שנים. ההחלטה התקבלה בשבוע שעבר, לאחר שזיקה זאהר, בעל המקום ומייסדו, הודיע למשפחתו כי אינו מעוניין להמשיך בעבודה השוחקת במסעדה.
"גדלנו מבחינת מספר הלקוחות, אבל אין לנו עובדים שישרתו אותם"
(צילום: באדיבות שיפודי זיקה)
לדברי בני המשפחה, בשנים האחרונות העסק גדל, ובמקביל החריפה בעיית כוח האדם, עד שהפעלת המסעדה הפכה כמעט לבלתי אפשרית. יסמין, אשתו של זיקה, מספרת כי למרות הניסיונות המתמשכים לגייס עובדים, קשה למצוא מי שמוכן להישאר לאורך זמן. בימים שבהם אין כוח אדם, נאלצים בעלי המקום לעשות בעצמם את כל העבודה.
"גדלנו מבחינת מספר הלקוחות, אבל אין לנו עובדים שישרתו אותם", סיפרה יסמין זאהר, אשתו של זיקה, ל-ynet. "אנחנו מפרסמים מודעת דרושים, אנשים מגיעים ומתקבלים לעבודה, אבל בורחים אחרי שבועיים. אף אחד לא רוצה לעבוד בתחום הזה. היו לנו במשך 15 שנה שלושה עובדים, אבל כבר שלוש שנים שאסור להם להיכנס. יש לנו עובד אחד, וכשהוא בחופש זיקה נשאר לבד, והוא התייאש מזה. משכנו ומשכנו, וזהו. זיקה כבר בן 61. קשה לו מאוד לעבוד כל כך הרבה ולעמוד על הרגליים כל היום, זו לא עבודה קלה. ככל שגדלנו, היה קשה יותר ויותר. עשינו הכול בידיים, לבד. בשבתות אמיר, הבן שלי, ואני מלצרנו לבד בכל המסעדה, כי לא היו עובדים".
בשנים האחרונות, כאמור, התבססה המסעדה בעיקר על עבודתם של זיקה ושל אשתו יסמין. זיקה עבד על הגריל, ויסמין ניהלה את העבודה במסעדה ומול הלקוחות. בנם אמיר, שעובד כמורה, היה מגיע לסייע בחופשות מבית הספר. ההודעה על הסגירה הפתיעה את הלקוחות. המשפחה פרסמה אותה ברשתות החברתיות, ומאז הגיעו רבים להיפרד.
"יום שבת היה היום האחרון לקהל הרחב. הגיעו הרבה אנשים להיפרד, הצטלמו איתנו והתחבקנו, וזה חימם לנו את הלב", מספרת יסמין. "הלקוחות ניסו להניא את זיקה מהחלטתו, אבל הוא לא רוצה. הוא עייף, ואני מבינה אותו. המסעדה הייתה מפוצצת, היה תור בדלת והייתה אווירה כיפית, אבל לזיקה היה קשה להיפרד מהמסעדה. זה לא קל אחרי 24 שנה, כי בנינו כאן משהו. גם לי היה קשה, אבל כשחשבתי על זה הבנתי שהוא צודק. לי נפגע הגב, לו יש בעיה בברך ואין מי שיחליף אותו. יש בזה גם קצת הקלה".
שיפודי זיקה הפכה במהלך השנים לעסק משפחתי מוכר באזור. למרות סגירת המסעדה, זיקה ויסמין לא נעלמים וימשיכו להפעיל את חנות המכולת הסמוכה. "יש לנו מכולת ליד המסעדה, אז נישאר עם המכולת ונחיה מזה בשקט. הילדים כבר גדלו, סיימו אוניברסיטה והם עצמאיים. אנחנו, לעצמנו, לא צריכים הרבה".
