נרי אבנרי, שהיה הבעלים של רשת נרגילה, נפטר היום (שלישי) בגיל 72 בבית החולים מאיר בכפר סבא. לאחרונה פרסם פוסט בפייסבוק שבו כתב "אני חולה, מאושפז במאיר. לא מסוגל לדבר, סליחה עם המתקשרים".
אבנרי נחשב לאגדת האוכל התימני. הוא הקים את נרגילה, רשת מסעדות של אוכל תימני - שהפכה להצלחה ובשיאה כללה 22 סניפים.
זיוה טוויל, חברתו לשעבר של נרי אבנרי שעל שמה נקרא המאפה המפורסם "זיווה" ועבדה עמו במסעדה, נפרדה היום מהאיש שהפך את נרגילה לאימפריה: "כשבועיים לפני מותו, שבתי לישראל לאחר יותר משני עשורים בארצות הברית. ימים ספורים לאחר מכן ביקרתי את נרי בבית החולים. זה היה מפגש טעון ברגש, מלא בזיכרונות מהימים שבהם נרגילה והמאפה 'זיווה' היו חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי", סיפרה.
"נרי אמר לי: 'אני האבא של זיווה, אבל את האמא שלה'. הוא הוסיף: 'מהשם נרגילה ונרי אבנרי כבר כמעט לא זוכרים, אבל את המאכל שהמצאת – את הזיווה – כולם זוכרים'. שיתפתי אותו ברצוני להחיות את המותג, והוא השיב: 'את האדם הראוי ביותר להחזיר את הכתר של זיווה ונרגילה. ואם אבריא אשמח להיות לצידך. את הכוכב, ואת תצליחי'.
"למרות שמדובר היה בביקור חולים, זו הייתה למעשה פרידה. פרידה מאיש שהיה שותף אישי לחיים שלי שהקדיש את חייו לקידום המטבח התימני בארץ ובעולם".
בילוי, לא רק רסק
נרי אבנרי נולד וגדל בתל אביב. הוא מעולם לא היה שף, אבל כן היה יזם קולינרי-תרבותי, שהבין שעלה על צורך חברתי שלא קיבל עד אז מענה – מסעדה נגישה ונטולת יומרות, שהיא גם בילוי. את הסניף הראשון של נרגילה הוא פתח ב-1983 ברחוב בן יהודה בתל אביב, ואמא שלו, שושנה, הייתה הטבחית במקום. המקום שרד קצת יותר משנה עד שהעירייה סגרה אותו כיוון שפעל ללא רישיון עסק. הסניף השני – שהיה גם סניף הדגל, הוא המסעדה ברחוב קרליבך, שבו התחילה הפריצה הגדולה של אבנרי.
ההצלחה של אבנרי הייתה מסחררת, המסעדות שלו עבדו בפורמט חדש לאותם זמנים – 24/7. בשיא הוא החזיק ב-22 סניפים של נרגילה בכל רחבי הארץ שפעלו באמצעות זכיינים – תל אביב, חיפה, באר שבע, ירושלים. בישראל של שנות ה-80 וה-90 רשת נרגילה הייתה אחד ההיילייטס. זה לא שלא היו לפני כן מסעדות שהגישו אוכל תימני, אבל אבנרי הצליח לארוז את הפתות, המלאווח והג'חנון באריזה חדשה שהיה בה גם הרבה בילוי, ולא רק רסק עגבניות.
בתפריט של נרגילה היה אוכל תימני ומנות ים תיכוניות "מזרחיות" כמו מרק שעועית ומרק רגל, והייתה שם כאמור גם ההמצאה הגדולה של זוגתו לשעבר – "זיווה" – בצק עלים מגולגל בצורת האות U ובתוכו גבינה.
אבנרי נהג לבלות הרבה במסעדות שלו, היה מתחבר עם האורחים ומנהל שיחות ארוכות. אבנרי, שהיה בעל אישיות כריזמטית במיוחד, יצר במקום שלו אווירה מיוחד ועם השנים גם הפך לאייקון. המקום תפקד במשך הרבה שנים כמו סלון מפגש לחבריו ומכריו, מפגשים שגלשו לשיחות על פוליטיקה ותרבות. עם השנים הפך אבנרי לדמות מיתולוגית, בעיקר בזכות הכישרון שלו - לחבר בין אנשים ובין תרבויות.
במהלך שנות ה-90 עוד ועוד בתי קפה ומסעדות נפתחו בארץ, ורשת נרגילה התחילה לדעוך. סניפים נסגרו, התחרות גברה, הטרנדים השתנו והרשת הלכה ודעכה. אבנרי מכר את הרשת, שלא הצליחה לשרוד ולבסוף נסגרה.
אבנרי היה גם אספן אובססיבי של כתבות בעיתון ותמונות. את הארכיון שלו הוא אסף במשך למעלה מ-30 שנה והיו בו גם תוכניות אקטואליה מוקלטות. גם בתפריטים של נרגילה היה נוהג להדביק גזרי עיתונים ובהם כתבות פוליטיות. לעתים אף הדביק עליהם תמונות עירום של נשים - מה שגרם לאמו להתפטר מהמסעדה.
מצבו הבריאותי של אבנרי הידרדר עם השנים. בתחילה הוא נעזר במקל הליכה ובמהלך שנות ה-2000 התחיל להשתמש בכיסא גלגלים. בשנת 2013 אבנרי ניסה להחיות מחדש את נרגילה ופתח שוב את הסניף בקרליבך, אבל הניסיון לא הצליח וגם הסניף הזה לא שרד ונסגר.
