ביום ראשון הקרוב תתקיים שביתת הזדהות למען החטופים ביוזמת עסקים קטנים ובינוניים ברחבי הארץ. בין אלו שיבחרו להשבית את העסקים ולהפסיד יום הכנסות – דווקא בתקופה כלכלית קשה במיוחד – נמצאים גם אבי אביטל, הבעלים של רשת הקינוחים המלבייה, ולילך ספיר, בעלת הבר פיקוק בתל אביב. השניים שוחחו עם שרון כידון באולפן ynet, והסבירו מדוע, מבחינתם, לא ניתן להמשיך כרגיל.
הראיון מתוך השידור החי
(צילום: מיקי שמידט)
"זו לא החלטה קלה לשבות, כי אתה משלם את הכול בעצמך, ואת כל העלויות. וזו תקופה נוראית לעסקים בכלל ולמסעדנים בפרט. אבל זה קשה רצח להיות חטוף – אז אין השוואה, ואי אפשר לתת לחיים פשוט להמשיך כמו שהם", אמרה ספיר.
גם אביטל הצטרף לדבריה והדגיש כי "אנחנו מרגישים שאי אפשר לעמוד מנגד. משפחות החטופים צריכות את התמיכה שלנו. לא מספיק לשבת בבית ולהיות מיואשים. אם יש קריאה לצאת באמירה ברורה שהחטופים הם הדבר הכי חשוב – אז אנחנו עוצרים הכול. אנחנו שמונה סניפים, כמעט מאה עובדים – ונעצור הכול ביום ראשון".
למרות שמדובר בעסקים פרטיים שסופגים את מלוא ההפסד הכלכלי ביום השביתה, הם אינם מהססים. "אנחנו מסרבים להכיל – או להאכיל", אמרה ספיר. אביטל הוסיף קריאה לבעלי עסקים נוספים: "אני רוצה לקרוא לשכנים, קולגות, כל בעלי העסקים – תעצרו רגע, תחשבו. בואו נצטרף לקריאה של המשפחות להציל את האחים שלנו שיושבים במנהרות כבר כמעט שנתיים. אי אפשר להתרגל לזה. אני עשיתי 18 שנה מילואים בשריון – לא הייתי מוכן לחשוב שהיו משאירים אותי ככה, ולא עושים הכול להחזיר אותי".
ספיר, שמובילה פעילויות מחאה נוספות מאז תחילת המלחמה, מתייחסת גם לכך שגופים גדולים כמו ההסתדרות ופורום העסקים בחרו לא להצטרף לשביתה: "הם נותנים תמיכה, אבל לא באמת עוצרים הכול. ואנחנו לא בחודש השני או השלישי של המלחמה – מדובר בסכנת חיים מיידית. אנחנו לא הצלנו אותם עד עכשיו, אז לפחות לא ניתן למשפחות להיות לבד. מאוד קשה לשבות, לשלם את המחיר, במיוחד לעסקים קטנים. אבל אני מצטרפת לקריאה של אבי – גם אם זה לא ישנה לממשלה, זה כן ישנה למשפחות שיידעו שהן לא לבד. ויום אחד, כל אחד מאיתנו יצטרך שיזעקו גם למענו".
"יצאנו בקריאה לא לבוא בראשון – אלא לבוא איתנו ועם הצוותים שלנו למחאות", סיפרה ספיר. "יש לנו נפגעים מהשבעה באוקטובר בצוותים שלנו ובין הלקוחות. לא רק לא לבוא ולהישאר בבית – לצאת החוצה. אני יודעת שחם, שקשה – אבל קשה רצח לחטופים. הם עלולים למות כל רגע. אז כן, אני קוראת לכולם פשוט לצאת החוצה.
"זה חשוב שנחיה – 'ובחרת בחיים'. יש לקוחות, הם באים, חוגגים יום הולדת, שמחות, וטוב שכך. אבל יש עננה. זה לא כאילו חזרנו לשגרה כאילו לא קרה כלום. זה כל הזמן נוכח. אנחנו מקפידים שתהיה נוכחות פיזית למחאה בפיקוק. גם מי שיושב רגיל – זה נוכח נפשית, לפחות מנקודת המבט שלי".
אביטל ציין כי ״לא קיבלנו יותר מדי פידבקים מהלקוחות, אבל אני בטוח שהם בעד. אני רואה הרבה מהם בכיכר החטופים. נכון להישאר בשגרה, אבל חשוב לשלב בזה עשייה – לא לנרמל את המצב. אם יש קריאה לשבות יום אחד – אז להתאמץ ולעשות את זה. הדאגה, הכאב והייאוש – הם איתנו בפנים. אי אפשר להדחיק את זה".
